שאלת רבי ייסא זעירא - למה הזכרת יציאת מצרים בכל מקום ומקום
זוהר חדש · יתרו - שאלת יציאת מצרים ו ׳ואתה תחזה׳ בתיקוני דיוקן האדם · מאמר 39 · פיסקה 1
לשון הזוהר
(שמות כ׳:ב׳) ׳אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ׳, בְּהַאי פְּסוּקָא שָׁאַל רַבִּי יֵיסָא זְעִירָא דְּמִן חַבְרַיָיא מֵרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי, וְאָמַר לֵיהּ, אִית לִי לְמִשְׁאַל שְׁאִילְתָּא חָדָא מִינָךְ, וּמְכַשְׁכְּשָׁא לִי בְּלִבָּאי, וַאֲנָא דָּחֵיל מִלְּמִשְׁאַל מִינָךְ. וַאֲמִינָא, אִי נִשְׁאַל, דָּחֵילְנָא דִּילְמָא אִיתְעָנֵשׁ. אִי לָא נִשְׁאַל, מְשַׁבְּשָׁא לִי בְּלִבָּאי. אֲמַר לֵיהּ רַבִּי שִׁמְעוֹן, אֵימָא. אָמַר לֵיהּ הַאי דּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מַדְכַּר לְהוֹן לְיִשְׂרָאֵל בְּכָל אֲתַר וַאֲתַר, ׳אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם׳. (ויקרא י״ט:ל״ו) ׳אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם׳. מַאי רְבוּתָא אוֹלִיף הָכָא. תְּנָאָה שְׁלִים הוּא, הֲדָא הוּא דַּאֲמַר לְאַבְרָהָם, (בראשית ט״ו:י״ג) ׳כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם וְגו'׳ ׳וְאַחֲרֵי כֵן יֵצְאוּ בִּרְכוּשׁ גָּדוֹל׳. אִם כֵּן, לָמָּה לְאַדְכְּרָא לְהוֹן מִילְּתָא דָא בְּכָל אֲתַר וַאֲתַר.
תרגום
(שמות כ׳:ב׳) ׳אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ׳, בְּפָסוּק זֶה שָׁאַל רַבִּי יֵיסָא זְעֵירָא מִן הַחֲבֵרִים אֶת רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי, וְאָמַר לוֹ, יֵשׁ לִי לִשְׁאֹל שְׁאֵלָה אַחַת מִמְּךָ, וּמְפַרְכֶּסֶת לִי בְּלִבִּי, וַאֲנִי יָרֵא מִלִּשְׁאֹל מִמְּךָ. וְאָמַרְתִּי, אִם אֶשְׁאַל, יָרֵא אֲנִי שֶׁמָּא אֵעָנֵשׁ. אִם לֹא אֶשְׁאַל, מְבַלְבֶּלֶת לִי בְּלִבִּי. אָמַר לוֹ רַבִּי שִׁמְעוֹן, אֱמֹר. אָמַר לוֹ, זֶה שֶׁהקב"ה מַזְכִּיר לְיִשְׂרָאֵל בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם, ׳אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם׳, (ויקרא י״ט:ל״ו) ׳אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם׳ (ויקרא יט, לו), מַה חִדּוּשׁ לוֹמֵד כָּאן? תְּנַאי שָׁלֵם הוּא, זֶהוּ שֶׁאָמַר לְאַבְרָהָם, (בראשית ט״ו:י״ג) ׳כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם וְגוֹ'׳ (בראשית טו, יג) ׳וְאַחֲרֵי כֵן יֵצְאוּ בִּרְכֻשׁ גָּדוֹל׳. אִם כֵּן, לָמָּה לְהַזְכִּיר לָהֶם דָּבָר זֶה בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם?
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: (שמות כ׳:ב׳) ׳אנכי ה' אלהיך׳, בהאי פסוקא שאל רבי ייסא זעירא דמן חברייא מרבי שמעון בן יוחאי, ואמר ליה, אית לי למשאל שאילתא חדא מינך, ומכשכשא לי בלבאי, ואנא דחיל מלמשאל מינך. ואמינא, אי נשאל, דחילנא דילמא איתענש. אי לא נשאל, משבשא לי בלבאי. אמר ליה רבי שמעון, אימא. אמר ליה האי דקודשא בריך הוא מדכר להון לישראל בכל אתר ואתר, ׳אנכי ה' אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים׳. (ויקרא י״ט:ל״ו) ׳אני ה' אלהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים׳. מאי רבותא אוליף הכא. תנאה שלים הוא, הדא הוא דאמר לאברהם, (בראשית ט״ו:י״ג) ׳כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם וגו'׳ ׳ואחרי כן יצאו ברכוש גדול׳. אם כן, למה לאדכרא להון מילתא דא בכל אתר ואתר.
התרגום: (שמות כ׳:ב׳) ׳אנכי ה' אלהיך׳, בפסוק זה שאל רבי ייסא זעירא מן החברים את רבי שמעון בן יוחאי, ואמר לו, יש לי לשאל שאלה אחת ממך, ומפרכסת לי בלבי, ואני ירא מלשאל ממך. ואמרתי, אם אשאל, ירא אני שמא אענש. אם לא אשאל, מבלבלת לי בלבי. אמר לו רבי שמעון, אמר. אמר לו, זה שהקב"ה מזכיר לישראל בכל מקום ומקום, ׳אנכי ה' אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים׳, (ויקרא י״ט:ל״ו) ׳אני ה' אלהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים׳ (ויקרא יט, לו), מה חדוש לומד כאן? תנאי שלם הוא, זהו שאמר לאברהם, (בראשית ט״ו:י״ג) ׳כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם וגו'׳ (בראשית טו, יג) ׳ואחרי כן יצאו ברכש גדול׳. אם כן, למה להזכיר להם דבר זה בכל מקום ומקום?
מן המפרשים
אור החמה: מן המקבילה במקץ מאמר ה, י (קצו.) - התאמה חלקית ת"ח כגוונא דא קב"ה אמר לאברהם וגו' ואחרי כן יצאו ברכוש גדול: הנה הענין הזה פשטו ברור אמנם נסתרו הוא כי אין ישראל נכנסים לגלות במצרים אלא להוציא משם אוצר נחמד שהם נצוצות השכינה…
הסולם: מן המקבילה במקץ מאמר ה, י (קצו.) - התאמה חלקית כגוונא דא וכו': כעין זה הקב"ה אמר לאברהם, ידוע תדע וגו' ואחרי כן יצאו ברכוש גדול. כשבא יוסף למצרים לא נמצא בה רכוש גדול. גלגל הקב"ה גלגולים, והביא רעב על העולם, וכל העולם הביאו…