מדת ׳אל׳ - שלטון וגזרה המתגברת ולא רחמים בלבד
זוהר חדש · בשלח בהמשכו - מסע המטה בתחנות המים והשם שלא נתקדש במריבה · מאמר 38 · פיסקה 3
לשון הזוהר
אָמַר רִבִּי חִיָּיא, וְהָא תָּנִינָן אֵל גְּזֵרַת רַחֲמֵי. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר ׳אֵל מוֹצִיאָם מִמִּצְרַיִם׳ (במדבר כג). ׳אֵל רַחוּם וְחַנּוּן׳. אָמַר לֵיהּ לָאו הָכֵי, דְּתָנִינָן, דְּשַׁלֵּיט רַחֲמֵי עַל דִּינָא. אֵל בִּלְחוֹדוֹי יְכוֹלֶת הוּא, וּרְשׁוּתָא הוּא דִּילֵיהּ. מַאי יְכוֹלֶת, שׁוּלְטָנוּתָא. כְּלוֹמַר, שָׁלְטָנוּתָא דְּאֵל, אִתְגַּבַּר גְּזֵרָה דִּילֵיהּ. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר ׳יֵשׁ לְאֵל יָדִי׳ (בראשית לא), רְשׁוּתָא דִילֵיהּ יְכוֹלֶת דְּעֵינָא בִישָׁא. אֲמַר לֵיהּ וְהָא כְתִיב ׳הָאֵל הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר׳ (דברים י). אֵל גָּדוֹל נַצְחָא, אֵל בִּלְחוֹדוֹי נַצְחָא.
תרגום
אָמַר רַבִּי חִיָּיא, וַהֲרֵי שָׁנִינוּ אֵל הוּא גְּזֵרַת רַחֲמִים, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳אֵל מוֹצִיאָם מִמִּצְרַיִם׳ (במדבר כג, כב), ׳אֵל רַחוּם וְחַנּוּן׳. ׳אָמַר לוֹ׳, לֹא כָּךְ, שֶׁשָּׁנִינוּ שֶׁהָרַחֲמִים שׁוֹלְטִים עַל הַדִּין. אֵל לְבַדּוֹ יְכֹלֶת הוּא, וּרְשׁוּת הִיא שֶׁלּוֹ. מַהוּ יְכֹלֶת? שִׁלְטוֹן. כְּלוֹמַר, שִׁלְטוֹנוֹ שֶׁל אֵל, מִתְגַּבֶּרֶת גְּזֵרָתוֹ. כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳יֶשׁ לְאֵל יָדִי׳ (בראשית לא, כט), רְשׁוּתוֹ הִיא יְכֹלֶת שֶׁל עַיִן רָעָה. ׳אָמַר לוֹ׳, וַהֲרֵי כָּתוּב ׳הָאֵל הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר׳ (דברים י, יז), אֵל גָּדוֹל הוּא נֶצַח, אֵל לְבַדּוֹ הוּא נֶצַח.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: אמר רבי חייא, והא תנינן אל גזרת רחמי. כמה דאת אמר ׳אל מוציאם ממצרים׳ (במדבר כג). ׳אל רחום וחנון׳. אמר ליה לאו הכי, דתנינן, דשליט רחמי על דינא. אל בלחודוי יכולת הוא, ורשותא הוא דיליה. מאי יכולת, שולטנותא. כלומר, שלטנותא דאל, אתגבר גזרה דיליה. כמה דאת אמר ׳יש לאל ידי׳ (בראשית לא), רשותא דיליה יכולת דעינא בישא. אמר ליה והא כתיב ׳האל הגדול הגבור׳ (דברים י). אל גדול נצחא, אל בלחודוי נצחא.
התרגום: אמר רבי חייא, והרי שנינו אל הוא גזרת רחמים, כמו שנאמר ׳אל מוציאם ממצרים׳ (במדבר כג, כב), ׳אל רחום וחנון׳. ׳אמר לו׳, לא כך, ששנינו שהרחמים שולטים על הדין. אל לבדו יכלת הוא, ורשות היא שלו. מהו יכלת? שלטון. כלומר, שלטונו של אל, מתגברת גזרתו. כמו שנאמר ׳יש לאל ידי׳ (בראשית לא, כט), רשותו היא יכלת של עין רעה. ׳אמר לו׳, והרי כתוב ׳האל הגדול הגבור׳ (דברים י, יז), אל גדול הוא נצח, אל לבדו הוא נצח.
מן המפרשים
אור החמה: מן המקבילה בתוספות כרך ב מאמר ו, טו (רעב.) יוסף לא שליט על גופיה וגומר הביא ראיה למ"ש כי יותר זכאה הוא הדר בא"י כי לא אתהני מדיליה כלום אפי' הנאה מועטת והביא ראיה מי לנו גדול מיוסף הדבק בא"י בסוד צדיק וצדק ולא שלטא כלל רוח…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: