ממלכת הזוהר › זוהר › זוהר חדש › מאמר 38: בשלח בהמשכו - מסע המטה בתחנות המים והשם שלא נתקדש במריבה › פיסקה 14

מים זדונים דמריבה - קדוש השם לעיניהם בגלוי וראיית דוד בהם

זוהר חדש · בשלח בהמשכו - מסע המטה בתחנות המים והשם שלא נתקדש במריבה · מאמר 38 · פיסקה 14

לשון הזוהר

אָמַר לֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְמשֶׁה, עֲדַיִין בִּמְרִיבָה עֲתִידִים הַמַּיִם לְקַטְרֵג יוֹתֵר, שֶׁהֵם מַיִם עֲכוּרִים רָעִים וּזֵדוֹנִים, וְיִזְדַּוְּוגוּ בָּהֶם בְּיִשְׂרָאֵל בְּגָלוּי לְעֵינֵיהוֹן, וּבְאוֹתָהּ שָׁעָה אִצְטְרִיךְ הַמַּטֶה, וְהַתֵּיר עֲלֵיהֶם הַנָּחָשׁ בְּגָלוּי לְעֵינֵיהֶם, וְיִתְקַדֵּשׁ שְׁמִי. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (במדבר כ״ז:י״ד) ׳לְהַקְדִּישֵׁנִי בַּמַּיִם לְעֵינֵיהֶם׳. מַהוּ לְעֵינֵיהֶם. בְּגָלוּי. כְּדָבָר שֶׁנִּזְדַּוְּוגוּ בָּהֶם בְּגָלוּי. תָּא חֲזֵי, הָכֵי חָמָא דָוִד, דִּכְתִיב (תהילים קכ״ד:ב׳) ׳לוּלֵי ה' שֶׁהָיָה לָנוּ בְּקוּם עָלֵינוּ אָדָם׳, זֶה פַּרְעֹה. ׳אֲזַי עָבַר עַל נַפְשֵׁנוּ הַמַּיִם הַזֵּדוֹנִים׳ - כִּדְאַמְרִינָן. וּכְתִיב (שם) ׳נַפְשֵׁנוּ כְּצִפּוֹר נִמְלְטָה מִפַּח יוֹקְשִׁים וְגו'׳.

תרגום

אָמַר לוֹ הקב"ה לְמֹשֶׁה, עֲדַיִן בִּמְרִיבָה עֲתִידִים הַמַּיִם לְקַטְרֵג יוֹתֵר, שֶׁהֵם מַיִם עֲכוּרִים רָעִים וּזְדוֹנִיִּים, וְיִזְדַּוְּגוּ בָּהֶם בְּיִשְׂרָאֵל בְּגָלוּי לְעֵינֵיהֶם, וּבְאוֹתָהּ שָׁעָה יִצָּרֵךְ הַמַּטֶּה, וְיֻתַּר עֲלֵיהֶם הַנָּחָשׁ בְּגָלוּי לְעֵינֵיהֶם, וְיִתְקַדֵּשׁ שְׁמִי. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב, (במדבר כ״ז:י״ד) ׳לְהַקְדִּישֵׁנִי בַּמַּיִם לְעֵינֵיהֶם׳. מַהוּ ׳לְעֵינֵיהֶם׳? בְּגָלוּי, כְּדָבָר שֶׁנִּזְדַּוְּגוּ בָּהֶם בְּגָלוּי. בֹּא רְאֵה, כָּךְ רָאָה דָוִד, שֶׁכָּתוּב (תהילים קכ״ד:ב׳) ׳לוּלֵי ה' שֶׁהָיָה לָנוּ בְּקוּם עָלֵינוּ אָדָם׳ (תהלים קכד, ב) - זֶה פַּרְעֹה. ׳אֲזַי עָבַר עַל נַפְשֵׁנוּ הַמַּיִם הַזֵּידוֹנִים׳ - כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ. וְכָתוּב (שם) ׳נַפְשֵׁנוּ כְּצִפּוֹר נִמְלְטָה מִפַּח יוֹקְשִׁים וְגו'׳.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: אמר ליה קודשא בריך הוא למשה, עדיין במריבה עתידים המים לקטרג יותר, שהם מים עכורים רעים וזדונים, ויזדווגו בהם בישראל בגלוי לעיניהון, ובאותה שעה אצטריך המטה, והתיר עליהם הנחש בגלוי לעיניהם, ויתקדש שמי. הדא הוא דכתיב, (במדבר כ״ז:י״ד) ׳להקדישני במים לעיניהם׳. מהו לעיניהם. בגלוי. כדבר שנזדווגו בהם בגלוי. תא חזי, הכי חמא דוד, דכתיב (תהילים קכ״ד:ב׳) ׳לולי ה' שהיה לנו בקום עלינו אדם׳, זה פרעה. ׳אזי עבר על נפשנו המים הזדונים׳ - כדאמרינן. וכתיב (שם) ׳נפשנו כצפור נמלטה מפח יוקשים וגו'׳.

התרגום: אמר לו הקב"ה למשה, עדין במריבה עתידים המים לקטרג יותר, שהם מים עכורים רעים וזדוניים, ויזדוגו בהם בישראל בגלוי לעיניהם, ובאותה שעה יצרך המטה, ויתר עליהם הנחש בגלוי לעיניהם, ויתקדש שמי. זהו שכתוב, (במדבר כ״ז:י״ד) ׳להקדישני במים לעיניהם׳. מהו ׳לעיניהם׳? בגלוי, כדבר שנזדוגו בהם בגלוי. בא ראה, כך ראה דוד, שכתוב (תהילים קכ״ד:ב׳) ׳לולי ה' שהיה לנו בקום עלינו אדם׳ (תהלים קכד, ב) - זה פרעה. ׳אזי עבר על נפשנו המים הזידונים׳ - כמו שאמרנו. וכתוב (שם) ׳נפשנו כצפור נמלטה מפח יוקשים וגו'׳.

מן המפרשים

יהל אור: מן המקבילה בתוספות כרך ב מאמר ו, לא (רעב:) ובג"כ דא שמחה ודא עציבו דא חיים ודא כו'. וזהו ימי חיי' ימי חייו כנ"ל. וכמ"ש ברעיא מהימנא הנ"ל כי גם זה לעומת זה עשה האלהים כו' עי"ש, וכמ"ש ( חגיגה טו, א ) מאי את זה לעומת זה כו' א"ל…

לכל המפרשים על פיסקה זו