ממלכת הזוהר › זוהר › זוהר חדש › מאמר 37: בשלח - ביאת עמלק על חלול השבת, ושני צדי המטה בהשלמת השם › פיסקה 6

פרישת הנחש העקום מבאר המים - ומיתוקם בתורה שבכתב ושבעל פה

זוהר חדש · בשלח - ביאת עמלק על חלול השבת, ושני צדי המטה בהשלמת השם · מאמר 37 · פיסקה 6

לשון הזוהר

וַהֲווּ יִשְׂרָאֵל עָסְקִין בְּאוּלְפַן אוֹרַיְיתָא, דְּאוֹלִיפוּ מִמָּרָה. וְאִתְחַבַּר עִמַּיְיהוּ הַהוּא בְּרִית קַדִּישָׁא, וְאִתְפְּרַשׁ חִוְיָא עֲקִימָא מֵהַהוּא בְּאֵר מַיִם, דְּהֲוָה מְמָרֵר לְאִינוּן מַיִין. וּמַאן הֲוָה גָּרִים חוֹבַיְיהוּ עַד הַשְׁתָּא. אֲבָל הַשְׁתָּא, כֵּיוָן דְּאַהֲדָרוּ בִּתְיוּבְתָּא לְמָארֵיהוֹן, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אוֹלִיף לוֹן אוֹרְחֵי דְּהַהוּא אִילָנָא דְחַיֵּי, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (שמות ט״ו:כ״ה) וַיּוֹרֵהוּ ה' עֵץ, דָּא תוֹרָה שֶׁבִּכְתָב. וַיַּשְׁלֵךְ אֶל הַמָּיִם, דָּא תוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה. וּמַאי וַיַּשְׁלֵךְ, אֶלָּא יֵ"שׁ לָ"ךְ, יֵ"שׁ, דָּא עָלְמָא דְּאָתֵי. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (משלי ח׳:כ״א) לְהַנְחִיל אוֹהֲבַי יֵשׁ. לָ"ךְ, דָּא אִימָּא עִילָּאָה, חַמְשִׁין תַרְעִין דְּאִתְדְּבַק בֵּיהּ. כְּדֵין בְּסִימוּ מַיָא, וּנְחַת טַלָּא עִילָּאָה מֵעַתִּיקָא קַדִּישָׁא, וְאִתְמְלֵי חֲקַל תַּפּוּחִין. מָאן גָּרַם כָּל דָּא, אֵלִ"י מָ"ה, תְּיוּבְתָּא דְּיִשְׂרָאֵל לְמָארֵיהוֹן. וּכְדֵין הֲוָה לְהוֹן רְשׁוּ, לְמִשְׁרֵי עַל הַנְהוּ מַיָּא. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (שמות ט״ו:כ״ז) ׳וַיַּחֲנוּ שָׁם עַל הַמָּיִם׳. מַאי ׳וַיַּחֲנוּ שָׁם׳, אֶלָּא סַמָּא דְחַיֵּי שַׁרְיָא בְּאִינוּן מַיִין, בְּגִין כָּךְ ׳וַיַּחֲנוּ שָׁם עַל הַמָּיִם׳. מִהְרָשׁ הַנֶּעֱלָם

תרגום

וְהָיוּ יִשְׂרָאֵל עוֹסְקִים בְּתַלְמוּד תּוֹרָה, שֶׁלָּמְדוּ מִמָּרָה. וְנִתְחַבֵּר עִמָּהֶם אוֹתָהּ הַבְּרִית הַקְּדוֹשָׁה, וְנִפְרַד הַנָּחָשׁ הָעָקֹם מֵאוֹתוֹ בְּאֵר הַמַּיִם, שֶׁהָיָה מְמַרֵר אֶת אוֹתָם הַמַּיִם. וּמִי הָיָה גּוֹרֵם חֶטְאָם עַד עַתָּה. אֲבָל עַתָּה, כֵּיוָן שֶׁחָזְרוּ בִּתְשׁוּבָה לְרִבּוֹנָם, וְהַקב"ה לִמֵּד אוֹתָם אֶת דַּרְכֵי אוֹתוֹ עֵץ הַחַיִּים, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב, (שמות ט״ו:כ״ה) וַיּוֹרֵהוּ ה' עֵץ, זוֹ תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב. וַיַּשְׁלֵךְ אֶל הַמַּיִם, זוֹ תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה. וּמַהוּ וַיַּשְׁלֵךְ, אֶלָּא יֵ"שׁ לָ"ךְ, יֵ"שׁ, זֶה הָעוֹלָם הַבָּא. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב, (משלי ח׳:כ״א) לְהַנְחִיל אֹהֲבַי יֵשׁ. לָ"ךְ, זוֹ אִימָּא עִילָּאָה, חֲמִשִּׁים שְׁעָרִים שֶׁנִּדְבָּק בָּהּ. אָז נִמְתְּקוּ הַמַּיִם, וְיָרַד טַל עֶלְיוֹן מֵעַתִּיקָא קַדִּישָׁא, וְנִתְמַלֵּא חֲקַל תַּפּוּחִין. מִי גָּרַם כָּל זֶה, אֵלִ"י מָ"ה, תְּשׁוּבַת יִשְׂרָאֵל לְרִבּוֹנָם. וְאָז הָיְתָה לָהֶם רְשׁוּת, לִשְׁרוֹת עַל אוֹתָם הַמַּיִם. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב, (שמות ט״ו:כ״ז) ׳וַיַּחֲנוּ שָׁם עַל הַמָּיִם׳ (שמות טו, כז) - מַהוּ ׳וַיַּחֲנוּ שָׁם׳, אֶלָּא סַם הַחַיִּים שׁוֹרֶה בְּאוֹתָם הַמַּיִם, וּבִגְלַל כָּךְ ׳וַיַּחֲנוּ שָׁם עַל הַמָּיִם׳ - מִהְרָשׁ הַנֶּעֱלָם

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: והוו ישראל עסקין באולפן אורייתא, דאוליפו ממרה. ואתחבר עמייהו ההוא ברית קדישא, ואתפרש חויא עקימא מההוא באר מים, דהוה ממרר לאינון מיין. ומאן הוה גרים חובייהו עד השתא. אבל השתא, כיון דאהדרו בתיובתא למאריהון, וקודשא בריך הוא אוליף לון אורחי דההוא אילנא דחיי, הדא הוא דכתיב, (שמות ט״ו:כ״ה) ויורהו ה' עץ, דא תורה שבכתב. וישלך אל המים, דא תורה שבעל פה. ומאי וישלך, אלא י"ש ל"ך, י"ש, דא עלמא דאתי. הדא הוא דכתיב, (משלי ח׳:כ״א) להנחיל אוהבי יש. ל"ך, דא אימא עילאה, חמשין תרעין דאתדבק ביה. כדין בסימו מיא, ונחת טלא עילאה מעתיקא קדישא, ואתמלי חקל תפוחין. מאן גרם כל דא, אל"י מ"ה, תיובתא דישראל למאריהון. וכדין הוה להון רשו, למשרי על הנהו מיא. הדא הוא דכתיב, (שמות ט״ו:כ״ז) ׳ויחנו שם על המים׳. מאי ׳ויחנו שם׳, אלא סמא דחיי שריא באינון מיין, בגין כך ׳ויחנו שם על המים׳. מהרש הנעלם

התרגום: והיו ישראל עוסקים בתלמוד תורה, שלמדו ממרה. ונתחבר עמהם אותה הברית הקדושה, ונפרד הנחש העקם מאותו באר המים, שהיה ממרר את אותם המים. ומי היה גורם חטאם עד עתה. אבל עתה, כיון שחזרו בתשובה לרבונם, והקב"ה למד אותם את דרכי אותו עץ החיים, זהו שכתוב, (שמות ט״ו:כ״ה) ויורהו ה' עץ, זו תורה שבכתב. וישלך אל המים, זו תורה שבעל פה. ומהו וישלך, אלא י"ש ל"ך, י"ש, זה העולם הבא. זהו שכתוב, (משלי ח׳:כ״א) להנחיל אהבי יש. ל"ך, זו אימא עילאה, חמשים שערים שנדבק בה. אז נמתקו המים, וירד טל עליון מעתיקא קדישא, ונתמלא חקל תפוחין. מי גרם כל זה, אל"י מ"ה, תשובת ישראל לרבונם. ואז היתה להם רשות, לשרות על אותם המים. זהו שכתוב, (שמות ט״ו:כ״ז) ׳ויחנו שם על המים׳ (שמות טו, כז) - מהו ׳ויחנו שם׳, אלא סם החיים שורה באותם המים, ובגלל כך ׳ויחנו שם על המים׳ - מהרש הנעלם

לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים