שמירת שבת כרפואה לעוון מכירת הצדיק - ומלחמת בן בנו בעמלק
זוהר חדש · בשלח - ביאת עמלק על חלול השבת, ושני צדי המטה בהשלמת השם · מאמר 37 · פיסקה 2
לשון הזוהר
וְתָּא חֲזֵי רָזָא דְמִלָּה, כַּד פַּקֵּיד לוֹן קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל בְּמָרָה עַל שַׁבַּתָּא, בְּגִין דְּאַתְיָא מִדַּת דִּינָא לְקַטְרְגָא עַל הַהוּא חוֹבָא דְּצַדִּיק דְּזַבִּינוּ לֵיהּ, דְּאִיהוּ לָקֳבֵיל יוֹמָא דְשַׁבַּתָּא, וְאִינוּן אַפִּיקוּ לֵיהּ לְחוֹל, אֲמַר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, הָא אִית לוֹן רְפוּאָה לְהַהוּא חוֹבָה, אִי אִינוּן נָטְרִין לְיוֹמָא דְשַׁבַּתָּא, דְּאִיהוּ לָקֳבֵיל צַדִּיק חַי הָעוֹלָמִים. וְהַיְינוּ דִּכְתִיב (שם טו) וַיּוֹרֵהוּ ה' עֵץ. עֵץ חַיִּים, דְּיִנְטְרוּן יוֹמָא דְשַׁבַּתָּא. וְאִינוּן אֲחִילוּ לֵיהּ, כְּדֵין וַיָּבֹא עֲמָלֵק. בְּהַהִיא שַׁעֲתָא, אָמַר לֵיהּ משֶׁה לִיהוֹשֻׁעַ, פּוֹק אַגַּח קְרָבָא בַּעֲמָלֵק, דְּהָא לָךְ חַזְיָא, בְּגִין דְּאַתְּ בַּר בְּרֵיהּ דְּהַהוּא צַדִּיק, וְאִיהוּ בְּהַהוּא חוֹבָא אָתֵי עֲלָן. וְאִי לָא אִשְׁתְּכַח מְקַטְרְגָא לֵיהּ לַעֲמָלֵק, מֵחוּלָקֵיהּ וּמִבְּנוֹי דְּהַהוּא צַדִּיק, לֵית מַאן דְּיָכֵיל לֵיהּ, כְּדֵין עֲבַד יְהוֹשֻׁעַ כְּמָא דַּאֲמַר משֶׁה.
תרגום
וּבֹא וּרְאֵה רָז הַדָּבָר, כְּשֶׁצִּוָּה הַקב"ה לְיִשְׂרָאֵל בְּמָרָה עַל הַשַּׁבָּת, מִשּׁוּם שֶׁבָּאָה מִדַּת הַדִּין לְקַטְרֵג עַל אוֹתוֹ הֶעָוֹן שֶׁל הַצַּדִּיק שֶׁמְּכָרוּהוּ, שֶׁהוּא לְעֻמַּת יוֹם הַשַּׁבָּת, וְהֵם הוֹצִיאוּ אוֹתוֹ לְחוֹל, אָמַר הַקב"ה, הֲרֵי יֵשׁ לָהֶם רְפוּאָה לְאוֹתוֹ הֶעָוֹן, אִם הֵם שׁוֹמְרִים אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת, שֶׁהוּא לְעֻמַּת צַדִּיק חַי הָעוֹלָמִים. וְזֶהוּ שֶׁכָּתוּב (שם טו) וַיּוֹרֵהוּ ה' עֵץ. עֵץ חַיִּים, שֶׁיִּשְׁמְרוּ יוֹם הַשַּׁבָּת. וְהֵם חִלְּלוּ אוֹתוֹ, אָז וַיָּבֹא עֲמָלֵק. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, אָמַר לוֹ מֹשֶׁה לִיהוֹשֻׁעַ, צֵא עֲרוֹךְ מִלְחָמָה בַּעֲמָלֵק, שֶׁהֲרֵי לְךָ נָאֶה, מִשּׁוּם שֶׁאַתָּה בֶּן בְּנוֹ שֶׁל אוֹתוֹ צַדִּיק, וְהוּא בְּאוֹתוֹ הֶעָוֹן בָּא עָלֵינוּ. וְאִם לֹא יִמָּצֵא מְקַטְרֵג עַל עֲמָלֵק, מֵחֶלְקוֹ וּמִבָּנָיו שֶׁל אוֹתוֹ צַדִּיק, אֵין מִי שֶׁיּוּכַל לוֹ. אָז עָשָׂה יְהוֹשֻׁעַ כְּמוֹ שֶׁאָמַר מֹשֶׁה.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ותא חזי רזא דמלה, כד פקיד לון קודשא בריך הוא לישראל במרה על שבתא, בגין דאתיא מדת דינא לקטרגא על ההוא חובא דצדיק דזבינו ליה, דאיהו לקביל יומא דשבתא, ואינון אפיקו ליה לחול, אמר קודשא בריך הוא, הא אית לון רפואה לההוא חובה, אי אינון נטרין ליומא דשבתא, דאיהו לקביל צדיק חי העולמים. והיינו דכתיב (שם טו) ויורהו ה' עץ. עץ חיים, דינטרון יומא דשבתא. ואינון אחילו ליה, כדין ויבא עמלק. בההיא שעתא, אמר ליה משה ליהושע, פוק אגח קרבא בעמלק, דהא לך חזיא, בגין דאת בר בריה דההוא צדיק, ואיהו בההוא חובא אתי עלן. ואי לא אשתכח מקטרגא ליה לעמלק, מחולקיה ומבנוי דההוא צדיק, לית מאן דיכיל ליה, כדין עבד יהושע כמא דאמר משה.
התרגום: ובא וראה רז הדבר, כשצוה הקב"ה לישראל במרה על השבת, משום שבאה מדת הדין לקטרג על אותו העון של הצדיק שמכרוהו, שהוא לעמת יום השבת, והם הוציאו אותו לחול, אמר הקב"ה, הרי יש להם רפואה לאותו העון, אם הם שומרים את יום השבת, שהוא לעמת צדיק חי העולמים. וזהו שכתוב (שם טו) ויורהו ה' עץ. עץ חיים, שישמרו יום השבת. והם חללו אותו, אז ויבא עמלק. באותה שעה, אמר לו משה ליהושע, צא ערוך מלחמה בעמלק, שהרי לך נאה, משום שאתה בן בנו של אותו צדיק, והוא באותו העון בא עלינו. ואם לא ימצא מקטרג על עמלק, מחלקו ומבניו של אותו צדיק, אין מי שיוכל לו. אז עשה יהושע כמו שאמר משה.