׳כאשר צוך׳ במרה - ׳יכולה היא שבת שתרחם עלינו׳ ושתי שבתות לגאלה
זוהר חדש · וישב בהמשכו - שמירת השבת הסוגרת את פרצת מכירת הצדיק וקץ הגלות · מאמר 36 · פיסקה 6
לשון הזוהר
וּמְנָא לָן דִּבְמָרָה אִתְפַּקָּדוֹ. דִּכְתִיב (דברים ה׳:י״ב) ׳שָׁמוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְשׁוֹ כַּאֲשֶׁר צִוְּךָ ה' אֱלֹהֶיךָ׳, וְאָמַר מָר, ׳כַּאֲשֶׁר צִוְּךָ׳, בְּמָרָה. אָמַר לוֹן קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, אִי אַתּוּן נָטְרִין לְהַאי שְׁבִיעָאָה עִילָּאָה, לֵית רְשׁוּ לְמִדַּת דִּינָא לְקַטְרְגָא בְּכוֹ. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (שמות ט״ו:כ״ה) ׳שָׁם שָׂם לוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט׳. וְעַל דָּא תָּנִינָן, יְכוֹלָה הִיא שַׁבָּת שֶׁתְּרַחֵם עָלֵינוּ, וִיקַבְּצֵנוּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מִן גָּלוּתֵינוּ, וְאִלְמָלֵי שָׁמְרוּ יִשְׂרָאֵל שְׁתֵּי שַׁבָּתוֹת כְּהִלְּכָתָן, מִיָּד נִגְאָלִים.
תרגום
וּמִנַּיִן לָנוּ שֶׁבְּמָרָה נִצְטַוּוּ. שֶׁכָּתוּב (דברים ה׳:י״ב) ׳שָׁמוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְשׁוֹ כַּאֲשֶׁר צִוְּךָ ה' אֱלֹהֶיךָ׳ (דברים ה, יב) - וְאָמַר הַמּוֹרֶה, ׳כַּאֲשֶׁר צִוְּךָ׳, בְּמָרָה. אָמַר לָהֶם הַקב"ה, אִם אַתֶּם שׁוֹמְרִים אֶת הַשְּׁבִיעִי הָעֶלְיוֹן הַזֶּה, אֵין רְשׁוּת לְמִדַּת הַדִּין לְקַטְרֵג בָּכֶם. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב, (שמות ט״ו:כ״ה) ׳שָׁם שָׂם לוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט׳. וְעַל זֶה שָׁנִינוּ, יְכוֹלָה הִיא שַׁבָּת שֶׁתְּרַחֵם עָלֵינוּ, וִיקַבְּצֵנוּ הַקב"ה מִן גָּלוּתֵנוּ, וְאִלְמָלֵי שָׁמְרוּ יִשְׂרָאֵל שְׁתֵּי שַׁבָּתוֹת כְּהִלְּכָתָן, מִיָּד נִגְאָלִים.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ומנא לן דבמרה אתפקדו. דכתיב (דברים ה׳:י״ב) ׳שמור את יום השבת לקדשו כאשר צוך ה' אלהיך׳, ואמר מר, ׳כאשר צוך׳, במרה. אמר לון קודשא בריך הוא, אי אתון נטרין להאי שביעאה עילאה, לית רשו למדת דינא לקטרגא בכו. הדא הוא דכתיב, (שמות ט״ו:כ״ה) ׳שם שם לו חק ומשפט׳. ועל דא תנינן, יכולה היא שבת שתרחם עלינו, ויקבצנו קודשא בריך הוא מן גלותינו, ואלמלי שמרו ישראל שתי שבתות כהלכתן, מיד נגאלים.
התרגום: ומנין לנו שבמרה נצטוו. שכתוב (דברים ה׳:י״ב) ׳שמור את יום השבת לקדשו כאשר צוך ה' אלהיך׳ (דברים ה, יב) - ואמר המורה, ׳כאשר צוך׳, במרה. אמר להם הקב"ה, אם אתם שומרים את השביעי העליון הזה, אין רשות למדת הדין לקטרג בכם. זהו שכתוב, (שמות ט״ו:כ״ה) ׳שם שם לו חק ומשפט׳. ועל זה שנינו, יכולה היא שבת שתרחם עלינו, ויקבצנו הקב"ה מן גלותנו, ואלמלי שמרו ישראל שתי שבתות כהלכתן, מיד נגאלים.