שבת מתנה טובה הסוגרת את הפרצה - ׳ויורהו ה' עץ׳ הממתיק מים הזדונים
זוהר חדש · וישב בהמשכו - שמירת השבת הסוגרת את פרצת מכירת הצדיק וקץ הגלות · מאמר 36 · פיסקה 5
לשון הזוהר
אָמַר לֵיהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הָכֵי הוּא דִינָא, מִיהוּ בְּאוֹרַיְיתָא קַדִּישְׁתָּא, אִית לִי מַתָּנָה טוֹבָה, וְשַׁבָּת שְׁמָהּ, וְכַד אִינוּן נָטְרִין לָהּ, אִיהוּ קָיְימָא בְּהַהוּא אֲתַר, לְסָגְרָא הַהִיא פִּרְצָה דְּפָרְצוּ. דְּהַהוּא צַדִּיקָא שְׁבִיעָאָה בָּהּ אָחֵיד, וּכְדַאי הִיא לְכַפָּרָא עַל הַהוּא חוֹבָא. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳וַיִּצְעַק אֶל ה'׳ (שמות טו, כה). מַאן וַיִּצְעַק, דָּא מִדַּת דִּינָא, דְּקָיְימָא וְצָוְוחָא קַמֵּיהּ. ׳וַיּוֹרֵהוּ ה' עֵץ׳, דָּא אוֹרַיְיתָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (משלי ג׳:י״ח) ׳עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ׳. ׳וַיַּשְׁלֵךְ אֶל הַמָּיִם׳, מַאן אִינוּן מָיִם, מַיִם הַזֵּדוֹנִים דְּקָמוֹ לְאִתְפְּרָעָא מִינַיְיהוּ, וּכְדֵין ׳וַיִּמְתְּקוּ הַמָּיִם׳, אַבְסִימוּ וַדַּאי, דְּהָא חָזוֹ אַסְוָותָא רַבָּתָא לְהַהוּא חוֹבָא.
תרגום
אָמַר לָהּ הַקב"ה, כָּךְ הוּא הַדִּין, אֲבָל בַּתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה יֵשׁ לִי מַתָּנָה טוֹבָה, וְשַׁבָּת שְׁמָהּ, וּכְשֶׁהֵם שׁוֹמְרִים אוֹתָהּ, הִיא עוֹמֶדֶת בְּאוֹתוֹ מָקוֹם, לִסְגּוֹר אֶת אוֹתָהּ הַפִּרְצָה שֶׁפָּרְצוּ. שֶׁאוֹתוֹ צַדִּיק שְׁבִיעִי בָּהּ אָחוּז, וּכְדַאי הִיא לְכַפֵּר עַל אוֹתוֹ הֶעָוֹן. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב, ׳וַיִּצְעַק אֶל ה'׳ (שמות טו, כה). מִיהוּ וַיִּצְעַק, זוֹ מִדַּת הַדִּין, הָעוֹמֶדֶת וְצוֹוֶחֶת לְפָנָיו. ׳וַיּוֹרֵהוּ ה' עֵץ׳, זוֹ הַתּוֹרָה, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב, (משלי ג׳:י״ח) ׳עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ׳ (משלי ג, יח) - ׳וַיַּשְׁלֵךְ אֶל הַמַּיִם׳, ׳מִי הֵם׳ הַמַּיִם, מַיִם הַזֵּדוֹנִים שֶׁעָמְדוּ לְהִפָּרַע מֵהֶם, וְאָז ׳וַיִּמְתְּקוּ הַמַּיִם׳, נִמְתְּקוּ וַדַּאי, שֶׁהֲרֵי רָאוּ רְפוּאָה גְּדוֹלָה לְאוֹתוֹ הֶעָוֹן.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: אמר ליה הקדוש ברוך הוא הכי הוא דינא, מיהו באורייתא קדישתא, אית לי מתנה טובה, ושבת שמה, וכד אינון נטרין לה, איהו קיימא בההוא אתר, לסגרא ההיא פרצה דפרצו. דההוא צדיקא שביעאה בה אחיד, וכדאי היא לכפרא על ההוא חובא. הדא הוא דכתיב, ׳ויצעק אל ה'׳ (שמות טו, כה). מאן ויצעק, דא מדת דינא, דקיימא וצווחא קמיה. ׳ויורהו ה' עץ׳, דא אורייתא, הדא הוא דכתיב, (משלי ג׳:י״ח) ׳עץ חיים היא למחזיקים בה׳. ׳וישלך אל המים׳, מאן אינון מים, מים הזדונים דקמו לאתפרעא מינייהו, וכדין ׳וימתקו המים׳, אבסימו ודאי, דהא חזו אסוותא רבתא לההוא חובא.
התרגום: אמר לה הקב"ה, כך הוא הדין, אבל בתורה הקדושה יש לי מתנה טובה, ושבת שמה, וכשהם שומרים אותה, היא עומדת באותו מקום, לסגור את אותה הפרצה שפרצו. שאותו צדיק שביעי בה אחוז, וכדאי היא לכפר על אותו העון. זהו שכתוב, ׳ויצעק אל ה'׳ (שמות טו, כה). מיהו ויצעק, זו מדת הדין, העומדת וצווחת לפניו. ׳ויורהו ה' עץ׳, זו התורה, זהו שכתוב, (משלי ג׳:י״ח) ׳עץ חיים היא למחזיקים בה׳ (משלי ג, יח) - ׳וישלך אל המים׳, ׳מי הם׳ המים, מים הזדונים שעמדו להפרע מהם, ואז ׳וימתקו המים׳, נמתקו ודאי, שהרי ראו רפואה גדולה לאותו העון.