בטול חמש משבע שני הרעב בתפלת יעקב - שאין רשות אלא בחלקו
זוהר חדש · וישב בהמשכו - שמירת השבת הסוגרת את פרצת מכירת הצדיק וקץ הגלות · מאמר 36 · פיסקה 2
לשון הזוהר
וְכַד חָמָא יַעֲקֹב שְׁלֵימָא כָּל דָּא, וְחָמָא כָּל אִינוּן שֶׁבַע שְׁנִין עִילָּאִין, דְּאִסְתַּכְמוּ לְמֶהֱוֵי כַּפְנָא בְּעָלְמָא, עַל חוֹבָא דְּגָרְמוּ בְּנוֹי, דְּזַבִּינוּ לְהַאי זַכָּאָה קַדִּישָׁא, וְלַאֲפָקָא לֵיהּ מֵאַתְרֵיהּ. כְּדֵין צַלֵּי לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְאַעֲדֵי מִנְּהוֹן חָמֵשׁ שְׁנִין. מַאי טַעְמָא חָמֵשׁ שְׁנִין, אֶלָּא תָּא חֲזֵי, רָזָא דְמִלְּתָא הָכֵי הוּא, בְּאִינוּן יוֹמִין עִילָּאִין, אִיהוּ אָחִיד בַּחֲמִשָּׁאָה, דְּהָכֵי הוּא מִתַּתָּא לְעֵילָא. אֲבָל בְּאִינוּן תְּרֵין דַּעֲלֵיהּ, דַּאֲחָדִין בְּהוּ אַבָהָתוֹי, לָא הֲוָה לֵיהּ רְשׁוּתָא לְבַטָלָא מִידֵי, וְעַד חוּלָקֵיהּ בְּאִינוּן בָּטֵל גְּזֵירָה, וְלָא יַתִּיר.
תרגום
וּכְשֶׁרָאָה יַעֲקֹב הַשָּׁלֵם אֶת כָּל זֶה, וְרָאָה אֶת כָּל אוֹתָן שֶׁבַע שָׁנִים עֶלְיוֹנוֹת, שֶׁהִסְכִּימוּ שֶׁיִּהְיֶה רָעָב בָּעוֹלָם, עַל הֶעָוֹן שֶׁגָּרְמוּ בָּנָיו, שֶׁמָּכְרוּ אֶת הַזַּכַּאי הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה, וְהוֹצִיאוּ אוֹתוֹ מִמְּקוֹמוֹ. אָז הִתְפַּלֵּל לְהַקב"ה, וְהֵסִיר מֵהֶם חָמֵשׁ שָׁנִים. מַהוּ הַטַּעַם חָמֵשׁ שָׁנִים, אֶלָּא בֹּא וּרְאֵה, רָז הַדָּבָר כָּךְ הוּא, בְּאוֹתָם הַיָּמִים הָעֶלְיוֹנִים, הוּא אָחוּז בַּחֲמִישִׁי, שֶׁכָּךְ הוּא מִלְּמַטָּה לְמַעְלָה. אֲבָל בְּאוֹתָם שְׁנַיִם שֶׁעָלָיו, שֶׁאֲחוּזִים בָּהֶם אֲבוֹתָיו, לֹא הָיְתָה לוֹ רְשׁוּת לְבַטֵּל דָּבָר, וְעַד חֶלְקוֹ בָּהֶם בִּטֵּל גְּזֵרָה, וְלֹא יוֹתֵר.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: וכד חמא יעקב שלימא כל דא, וחמא כל אינון שבע שנין עילאין, דאסתכמו למהוי כפנא בעלמא, על חובא דגרמו בנוי, דזבינו להאי זכאה קדישא, ולאפקא ליה מאתריה. כדין צלי לקודשא בריך הוא, ואעדי מנהון חמש שנין. מאי טעמא חמש שנין, אלא תא חזי, רזא דמלתא הכי הוא, באינון יומין עילאין, איהו אחיד בחמשאה, דהכי הוא מתתא לעילא. אבל באינון תרין דעליה, דאחדין בהו אבהתוי, לא הוה ליה רשותא לבטלא מידי, ועד חולקיה באינון בטל גזירה, ולא יתיר.
התרגום: וכשראה יעקב השלם את כל זה, וראה את כל אותן שבע שנים עליונות, שהסכימו שיהיה רעב בעולם, על העון שגרמו בניו, שמכרו את הזכאי הקדוש הזה, והוציאו אותו ממקומו. אז התפלל להקב"ה, והסיר מהם חמש שנים. מהו הטעם חמש שנים, אלא בא וראה, רז הדבר כך הוא, באותם הימים העליונים, הוא אחוז בחמישי, שכך הוא מלמטה למעלה. אבל באותם שנים שעליו, שאחוזים בהם אבותיו, לא היתה לו רשות לבטל דבר, ועד חלקו בהם בטל גזרה, ולא יותר.