מגלגלים חובה ליום חיב - כ"ב ימים מבטול התמיד כנגד כ"ב שנות הצדיק
זוהר חדש · וישב בהמשכו - שמירת השבת הסוגרת את פרצת מכירת הצדיק וקץ הגלות · מאמר 36 · פיסקה 13
לשון הזוהר
תָּא חֲזֵי דְּהָכֵי הוּא, דִּתְנַן בְּי"ז בְּתַמּוּז בּוּטַל הַתָּמִיד, וּבְט' בְּאָב חָרַב בֵּית מַקְדְּשָׁא. כּדְּאָמַר רִבִּי יוֹסֵי, מְגַלְגְּלִין זְכוּת לְיוֹם זַכַּאי, וְחוֹבָה לְיוֹם חַיָּיב. דִּבְהַהִיא לֵילְיָא אַפִּיקוּ דִבָּה רָעָה עַל אַרְעָא קַדִּישָׁא, וַאֲרֵימוּ קָלְהוֹן בִּבְכִיָּה, וְאִתְקְּבָעַת לְדָרֵי דָרִין. וְדוֹק וְתִשְׁכַּח, מִדְּבוּטַל הַתָּמִיד, דְּהֲוָה מְכַפֵּר עַל חוֹבֵיהוֹן, עַד דְּאִתְחְרַב בֵּי מַקְדְּשָׁא, בֵּין בְּזִמְנָא קַדְמָאָה בֵּין בְּזִמְנָא תִּנְיָנָא, כ"ב יוֹמִין, לָקֳבֵל אִינוּן כ"ב שְׁנִין דְּלָא חָמָא הַהוּא צַדִּיק אַפֵּי יְקָרָא דַּאֲבוּהָ, לְאַחֲזָאָה חָכְמְתָא עִילָּאָה, דְּהָא בְּהָא תַּלְיָא.
תרגום
בֹּא וּרְאֵה שֶׁכָּךְ הוּא, שֶׁשָּׁנִינוּ בְּי"ז בְּתַמּוּז בֻּטַּל הַתָּמִיד, וּבְט' בְּאָב חָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ. כְּמוֹ שֶׁאָמַר רַבִּי יוֹסֵי, מְגַלְגְּלִים זְכוּת לְיוֹם זַכַּאי, וְחוֹבָה לְיוֹם חַיָּב. שֶׁבְּאוֹתוֹ הַלַּיְלָה הוֹצִיאוּ דִּבָּה רָעָה עַל הָאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה, וְהֵרִימוּ קוֹלָם בִּבְכִיָּה, וְנִקְבְּעָה לְדוֹרֵי דוֹרוֹת. וְדַיֵּק וְתִמְצָא, מִשֶּׁבֻּטַּל הַתָּמִיד, שֶׁהָיָה מְכַפֵּר עַל עֲוֹנוֹתֵיהֶם, עַד שֶׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, בֵּין בַּזְּמַן הָרִאשׁוֹן בֵּין בַּזְּמַן הַשֵּׁנִי, כ"ב יָמִים, לְעֻמַּת אוֹתָן כ"ב שָׁנִים שֶׁלֹּא רָאָה אוֹתוֹ צַדִּיק פְּנֵי יְקָר אָבִיו, לְהוֹרוֹת חָכְמָה עֶלְיוֹנָה, שֶׁזֶּה בָּזֶה תָּלוּי.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: תא חזי דהכי הוא, דתנן בי"ז בתמוז בוטל התמיד, ובט' באב חרב בית מקדשא. כדאמר רבי יוסי, מגלגלין זכות ליום זכאי, וחובה ליום חייב. דבההיא ליליא אפיקו דבה רעה על ארעא קדישא, וארימו קלהון בבכיה, ואתקבעת לדרי דרין. ודוק ותשכח, מדבוטל התמיד, דהוה מכפר על חוביהון, עד דאתחרב בי מקדשא, בין בזמנא קדמאה בין בזמנא תנינא, כ"ב יומין, לקבל אינון כ"ב שנין דלא חמא ההוא צדיק אפי יקרא דאבוה, לאחזאה חכמתא עילאה, דהא בהא תליא.
התרגום: בא וראה שכך הוא, ששנינו בי"ז בתמוז בטל התמיד, ובט' באב חרב בית המקדש. כמו שאמר רבי יוסי, מגלגלים זכות ליום זכאי, וחובה ליום חיב. שבאותו הלילה הוציאו דבה רעה על הארץ הקדושה, והרימו קולם בבכיה, ונקבעה לדורי דורות. ודיק ותמצא, משבטל התמיד, שהיה מכפר על עונותיהם, עד שחרב בית המקדש, בין בזמן הראשון בין בזמן השני, כ"ב ימים, לעמת אותן כ"ב שנים שלא ראה אותו צדיק פני יקר אביו, להורות חכמה עליונה, שזה בזה תלוי.
לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: