ממלכת הזוהר › זוהר › זוהר חדש › מאמר 36: וישב בהמשכו - שמירת השבת הסוגרת את פרצת מכירת הצדיק וקץ הגלות › פיסקה 10

שנאת חנם שעוררה את ׳וישנאו אתו׳ - ומסירתם ביד אדום ׳איבת עולם׳

זוהר חדש · וישב בהמשכו - שמירת השבת הסוגרת את פרצת מכירת הצדיק וקץ הגלות · מאמר 36 · פיסקה 10

לשון הזוהר

וְכַד אִשְׁתַּלִּימוּ, גָּרַם חוֹבָה דְּשִׂנְאַת חִנָּם, וְאִיתְעַר הַהִיא שִׂנְאַת חִנָּם דְּקַדְמֵיתָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳וַיִּשְׂנְאוּ אֹתוֹ׳ (בראשית לז, ד), לְהַהוּא צַדִּיק. וּכְדֵין יְהַב יַתְהוֹן קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בִּידָא דְּמַאן דְּסָנֵי לוֹן שִׂנְאַת חִנָּם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב בֶּאֱדוֹם ׳יַעַן הֱיוֹת לָךְ אֵיבַת עוֹלָם וְתִגָּר אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַל יְדֵי חָרֶב׳ (יחזקאל לה, ה).

תרגום

וּכְשֶׁהִשְׁלִימוּ, גָּרַם הֶעָוֹן שֶׁל שִׂנְאַת חִנָּם, וְנִתְעוֹרְרָה אוֹתָהּ שִׂנְאַת חִנָּם הָרִאשׁוֹנָה, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב, ׳וַיִּשְׂנְאוּ אֹתוֹ׳ (בראשית לז, ד), לְאוֹתוֹ צַדִּיק. וְאָז נָתַן אוֹתָם הַקב"ה בְּיַד מִי שֶׁשָּׂנֵא אוֹתָם שִׂנְאַת חִנָּם, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב בֶּאֱדוֹם ׳יַעַן הֱיוֹת לָךְ אֵיבַת עוֹלָם וְתִגָּר אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַל יְדֵי חָרֶב׳ (יחזקאל לה, ה).

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: וכד אשתלימו, גרם חובה דשנאת חנם, ואיתער ההיא שנאת חנם דקדמיתא, הדא הוא דכתיב, ׳וישנאו אתו׳ (בראשית לז, ד), לההוא צדיק. וכדין יהב יתהון קודשא בריך הוא בידא דמאן דסני לון שנאת חנם, הדא הוא דכתיב באדום ׳יען היות לך איבת עולם ותגר את בני ישראל על ידי חרב׳ (יחזקאל לה, ה).

התרגום: וכשהשלימו, גרם העון של שנאת חנם, ונתעוררה אותה שנאת חנם הראשונה, זהו שכתוב, ׳וישנאו אתו׳ (בראשית לז, ד), לאותו צדיק. ואז נתן אותם הקב"ה ביד מי ששנא אותם שנאת חנם, זהו שכתוב באדום ׳יען היות לך איבת עולם ותגר את בני ישראל על ידי חרב׳ (יחזקאל לה, ה).

לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים