שנאת חנם שעוררה את הראשונה - ומנין אלף תק"מ שנפרעו ביד אדום
זוהר חדש · וישב - מכירת הצדיק וחלול השבת בשרש הגלות והצדיק המפרנס עליונים ותחתונים · מאמר 35 · פיסקה 5
לשון הזוהר
וְכַד גָּרַם חוֹבָא דְּשִׂנְאַת חִנָּם, אִתְעָרֵי שִׂנְאַת חִנָם דִּבְקַדְמֵיתָא. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳וַיִּשְׂנְאוּ אוֹתוֹ׳ (בראשית לז, ד), לְהַהוּא זַכָּאָה. וּכְדֵין יְהֵיב לוֹן קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, בְּיַד מַאן דְּסָנֵי לוֹן שִׂנְאַת חִנָּם. הֲדָא הוּא דִכְתִיב בֶּאֱדוֹם, ׳יַעַן הֱיוֹת לְךָ אֵיבַת עוֹלָם וַתַּגֵּר אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַל יְדֵי חָרֶב׳ (יחזקאל לה, ה). וּכְדֵין אִתְפְּרַע מִנַּיְיהוּ, עַל יְדוֹי מִנְיָינָא דְּאִינוּן שְׁנִין, דְּחָסְרוּ מֵרָזָא דְּשֶׁבַע עַל חַטֹאתֵיכֶם. תָּא חֲזֵי, כַּד תִּמְנֵי עֶשְׂרִים וּתְרֵין שְׁנִין שֶׁבַע זִמְנִין, לְכָל חַד מֵאִינוּן עֲשָׂרָה דְּזַבִּינוּ לֵיהּ, הֲווֹ לְהוֹ אֶלֶף וַחֲמֵשׁ מְאָה וְאַרְבָּעִין.
תרגום
וּכְשֶׁגָּרַם הֶעָוֹן שֶׁל שִׂנְאַת חִנָּם, נִתְעוֹרְרָה שִׂנְאַת חִנָּם הָרִאשׁוֹנָה. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב, ׳וַיִּשְׂנְאוּ אֹתוֹ׳ (בראשית לז, ד), לְאוֹתוֹ זַכַּאי. וְאָז נָתַן לָהֶם הַקב"ה, בְּיַד מִי שֶׁשָּׂנֵא אוֹתָם שִׂנְאַת חִנָּם. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב בֶּאֱדוֹם, ׳יַעַן הֱיוֹת לְךָ אֵיבַת עוֹלָם וַתַּגֵּר אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַל יְדֵי חָרֶב׳ (יחזקאל לה, ה). וְאָז נִפְרַע מֵהֶם, עַל יָדוֹ מִנְיַן אוֹתָן הַשָּׁנִים, שֶׁחָסְרוּ מֵרָז שֶׁל שֶׁבַע עַל חַטֹּאתֵיכֶם. בֹּא וּרְאֵה, כְּשֶׁתִּמְנֶה עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שָׁנִים שֶׁבַע פְּעָמִים, לְכָל אֶחָד מֵאוֹתָם עֲשָׂרָה שֶׁמְּכָרוּהוּ, הָיוּ לָהֶם אֶלֶף וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וְאַרְבָּעִים.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: וכד גרם חובא דשנאת חנם, אתערי שנאת חנם דבקדמיתא. הדא הוא דכתיב, ׳וישנאו אותו׳ (בראשית לז, ד), לההוא זכאה. וכדין יהיב לון קודשא בריך הוא, ביד מאן דסני לון שנאת חנם. הדא הוא דכתיב באדום, ׳יען היות לך איבת עולם ותגר את בני ישראל על ידי חרב׳ (יחזקאל לה, ה). וכדין אתפרע מנייהו, על ידוי מניינא דאינון שנין, דחסרו מרזא דשבע על חטאתיכם. תא חזי, כד תמני עשרים ותרין שנין שבע זמנין, לכל חד מאינון עשרה דזבינו ליה, הוו להו אלף וחמש מאה וארבעין.
התרגום: וכשגרם העון של שנאת חנם, נתעוררה שנאת חנם הראשונה. זהו שכתוב, ׳וישנאו אתו׳ (בראשית לז, ד), לאותו זכאי. ואז נתן להם הקב"ה, ביד מי ששנא אותם שנאת חנם. זהו שכתוב באדום, ׳יען היות לך איבת עולם ותגר את בני ישראל על ידי חרב׳ (יחזקאל לה, ה). ואז נפרע מהם, על ידו מנין אותן השנים, שחסרו מרז של שבע על חטאתיכם. בא וראה, כשתמנה עשרים ושתים שנים שבע פעמים, לכל אחד מאותם עשרה שמכרוהו, היו להם אלף וחמש מאות וארבעים.