כ"ב שנות פרוד הצדיק מאביו - מנין ׳רדו שמה׳ לעשרה שמכרוהו
זוהר חדש · וישב - מכירת הצדיק וחלול השבת בשרש הגלות והצדיק המפרנס עליונים ותחתונים · מאמר 35 · פיסקה 1
לשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, כַּמָּה שְׁנִין יָתֵיב הַהוּא צַדִּיק, דְּלָא חָזָא לַאֲבוּהָ עֶשְׂרִין וּתְרֵין שְׁנִין. הָא אִינוּן יָתְבוּ בְּמִצְרַיִם, עֶשְׂרִים וּתְרֵין שְׁנִין, לְכָל שֵׁבֶט וְשֵׁבֶט מֵאִינוּן עֶשֶׂר שְׁבָטִין דְּזַבִּינוּ לֵיהּ, לְפוּם חוּשְׁבְּנָא הֲווֹ מָאתָן וְעֶשְׂרִין שְׁנִין לְכָלְהוֹ, דַּל מִינַיְיהוּ עֶשֶׂר שְׁנִין, דִּנְכִיתוּ לוֹן בְּדִינָא דִלְעֵילָא, בְּגִין עֶשֶׂר שְׁבָטִין קַדִּישִׁין דְּמִיתוּ תַּמָּן בְּמִצְרַיִם, אִשְׁתָּאֲרוּ מָאתַן וְעֶשֶׂר, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳רְדוּ שָׁמָּה׳.
תרגום
בֹּא וּרְאֵה, כַּמָּה שָׁנִים יָשַׁב אוֹתוֹ צַדִּיק, שֶׁלֹּא רָאָה אֶת אָבִיו עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שָׁנִים. הֲרֵי הֵם יָשְׁבוּ בְּמִצְרַיִם עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שָׁנִים, לְכָל שֵׁבֶט וָשֵׁבֶט מֵאוֹתָם עֲשָׂרָה שְׁבָטִים שֶׁמְּכָרוּהוּ, לְפִי הַחֶשְׁבּוֹן הָיוּ לְכֻלָּם מָאתַיִם וְעֶשְׂרִים שָׁנָה, גְּרַע מֵהֶם עֶשֶׂר שָׁנִים, שֶׁנִּפְרְעוּ מֵהֶם בַּדִּין שֶׁלְּמַעְלָה, בִּשְׁבִיל עֲשָׂרָה שְׁבָטִים קְדוֹשִׁים שֶׁמֵּתוּ שָׁם בְּמִצְרַיִם, נִשְׁאֲרוּ מָאתַיִם וָעֶשֶׂר, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳רְדוּ שָׁמָּה׳.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: תא חזי, כמה שנין יתיב ההוא צדיק, דלא חזא לאבוה עשרין ותרין שנין. הא אינון יתבו במצרים, עשרים ותרין שנין, לכל שבט ושבט מאינון עשר שבטין דזבינו ליה, לפום חושבנא הוו מאתן ועשרין שנין לכלהו, דל מינייהו עשר שנין, דנכיתו לון בדינא דלעילא, בגין עשר שבטין קדישין דמיתו תמן במצרים, אשתארו מאתן ועשר, הדא הוא דכתיב ׳רדו שמה׳.
התרגום: בא וראה, כמה שנים ישב אותו צדיק, שלא ראה את אביו עשרים ושתים שנים. הרי הם ישבו במצרים עשרים ושתים שנים, לכל שבט ושבט מאותם עשרה שבטים שמכרוהו, לפי החשבון היו לכלם מאתים ועשרים שנה, גרע מהם עשר שנים, שנפרעו מהם בדין שלמעלה, בשביל עשרה שבטים קדושים שמתו שם במצרים, נשארו מאתים ועשר, זהו שכתוב ׳רדו שמה׳.