המקום שגרם לגלוי השכינה ליעקב - ויראתו שמא דבר אחר היה
זוהר חדש · מדרש הנעלם ויצא בהמשכו - ׳סלם מצב ארצה׳ העולה בעסק התורה ומקדש שבראשו · מאמר 34 · פיסקה 24
לשון הזוהר
אָמַר רִבִּי יִצְחָק, כֵּיוָן שֶׁשָּׁכַב יַעֲקֹב עָלֶיהָ, נִתְיַשֵּׁב דַּעְתּוֹ, וְנִגְלְתָה עָלָיו הַשְּׁכִינָה וְדִבְּרָה עִמּוֹ, מַה שֶּׁלֹּא הָיָה קוֹדֶם לָכֵן. דְּאָמַר רִבִּי יִצְחָק, עַד שֶׁעָמַד יַעֲקֹב בְּאוֹתוֹ מָקוֹם, לֹא נִגְלְתָה עָלָיו הַשְּׁכִינָה. כֵיוָן שֶׁרָאָה יַעֲקֹב כָּךְ, יָדַע שֶׁהַמָּקוֹם גָּרַם לוֹ, וְהֵקִיץ מִשְּׁנָתוֹ, וְנִתְיָירֵא שֶׁמָּא דָּבָר אַחֵר הָיָה, וַיִּשְׁכַּב כְּבַתְּחִלָּה. אָמַר לֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, יַעֲקֹב, לֹא כָּךְ הוּא, ׳אֲנִי ה' אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אָבִיךָ וֵאלֹהֵי יִצְחָק׳. וְעוֹד ׳הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה שׁוֹכֵב עָלֶיהָ לְךָ אֶתְּנֶנָּה וּלְזַרְעֶךָ׳. וְלֹא אֶתְגַּלֶּה לְאוּמָּה אַחֶרֶת, בְּגִילּוּי הַשְּׁכִינָה עַל הָאָרֶץ.
תרגום
אָמַר רַבִּי יִצְחָק, כֵּיוָן שֶׁשָּׁכַב יַעֲקֹב עָלֶיהָ, נִתְיַשְּׁבָה דַּעְתּוֹ, וְנִגְלְתָה עָלָיו הַשְּׁכִינָה וְדִבְּרָה עִמּוֹ, מַה שֶּׁלֹּא הָיָה קֹדֶם לָכֵן. שֶׁאָמַר רַבִּי יִצְחָק, עַד שֶׁעָמַד יַעֲקֹב בְּאוֹתוֹ מָקוֹם, לֹא נִגְלְתָה עָלָיו הַשְּׁכִינָה. כֵּיוָן שֶׁרָאָה יַעֲקֹב כָּךְ, יָדַע שֶׁהַמָּקוֹם גָּרַם לוֹ, וְהֵקִיץ מִשְּׁנָתוֹ, וְנִתְיָרֵא שֶׁמָּא דָּבָר אַחֵר הָיָה, וַיִּשְׁכַּב כְּבַתְּחִלָּה. אָמַר לוֹ הקב"ה, יַעֲקֹב, לֹא כָּךְ הוּא, ׳אֲנִי ה' אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אָבִיךָ וֵאלֹהֵי יִצְחָק׳ (בראשית כח, יג) - וְעוֹד ׳הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה שׁוֹכֵב עָלֶיהָ לְךָ אֶתְּנֶנָּה וּלְזַרְעֶךָ׳ - וְלֹא אֶתְגַּלֶּה לְאֻמָּה אַחֶרֶת, בְּגִלּוּי הַשְּׁכִינָה עַל הָאָרֶץ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: אמר רבי יצחק, כיון ששכב יעקב עליה, נתישב דעתו, ונגלתה עליו השכינה ודברה עמו, מה שלא היה קודם לכן. דאמר רבי יצחק, עד שעמד יעקב באותו מקום, לא נגלתה עליו השכינה. כיון שראה יעקב כך, ידע שהמקום גרם לו, והקיץ משנתו, ונתיירא שמא דבר אחר היה, וישכב כבתחלה. אמר ליה קודשא בריך הוא, יעקב, לא כך הוא, ׳אני ה' אלהי אברהם אביך ואלהי יצחק׳. ועוד ׳הארץ אשר אתה שוכב עליה לך אתננה ולזרעך׳. ולא אתגלה לאומה אחרת, בגילוי השכינה על הארץ.
התרגום: אמר רבי יצחק, כיון ששכב יעקב עליה, נתישבה דעתו, ונגלתה עליו השכינה ודברה עמו, מה שלא היה קדם לכן. שאמר רבי יצחק, עד שעמד יעקב באותו מקום, לא נגלתה עליו השכינה. כיון שראה יעקב כך, ידע שהמקום גרם לו, והקיץ משנתו, ונתירא שמא דבר אחר היה, וישכב כבתחלה. אמר לו הקב"ה, יעקב, לא כך הוא, ׳אני ה' אלהי אברהם אביך ואלהי יצחק׳ (בראשית כח, יג) - ועוד ׳הארץ אשר אתה שוכב עליה לך אתננה ולזרעך׳ - ולא אתגלה לאמה אחרת, בגלוי השכינה על הארץ.
מן המפרשים
כתם פז: מן המקבילה בויצא מאמר ט, א (קנ.) - התאמה חלקית והנה ה' נצב עליו הכא קשורא דמהימנותא כחד. אחר שראה הסולם הרומז לעטרת והמלאכים שהם רמז למרכבתה עלה עוד בצפייתו וראה העיקר שהוא המשפיע בכל ובכן חיבר ויחד הכל האמונ"ה והאמ"ת ודייק…
מקדש מלך: מן המקבילה בויצא מאמר ט, א (קנ.) - התאמה חלקית חמא דכל דרגין פי' כל הספירות האירו במ' שנקראת סול' ופי' הכתוב והנה ה' נצב עליו הוא כולל כל הפרצופי' והוא נצב על המלכות. דבר אחר והנה ה' נצב עליו היא בינה שישבה על זעיר והמלכות…
אור החמה: מן המקבילה בוארא מאמר ז, ח (כו.) - התאמה חלקית א"ר יוסי אי הכי א"א בשלמא שכן דרך הכתוב כאו' זאת התורה לעולה למנחה ולחטאת וגומר וכיוצא ניחא ואלהי יעקב אלא השתא דאמרת להורות על מדתו א"כ מאי ואלהי יצחק.