נוף שבמצרים בשצ"ה תכשיטי יפי - וציון הגדולה ממנה ׳משוש כל הארץ׳
זוהר חדש · מדרש הנעלם ויצא בהמשכו - ׳סלם מצב ארצה׳ העולה בעסק התורה ומקדש שבראשו · מאמר 34 · פיסקה 23
לשון הזוהר
אָמַר רִבִּי יְהוּדָה, אֶרֶץ מִצְרַיִם כָּל יוֹפִי שֶׁבָּהּ נוֹף וְתַחְפַּנְחֵס הָיוּ. נוֹף הָיָה הַמְשׁוּבָּח מִכֻּלָּם, שֶׁהָיְתָה בִּשְׁלשׁ מֵאוֹת וְתִשְׁעִים וְחָמֵשׁ תַּכְשִׁיטִין שֶׁל יוֹפִי. וְצִיּוֹן גָּדְלָה בְּיוֹפִי וְהָדָר עַל נוֹף. דְּאָמַר רִבִּי יְהוּדָה לָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ צִיּוֹן, מַה הַצִּיּוּן עוֹמֵד לְנֵס לְהִסְתַּכֵּל בּוֹ כו'. וְהָיְתָה גְדוֹלָה בְּיוֹפִי מִנּוֹף, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (תהילים מ״ח:ג׳) ׳יְפֵה נוֹף מְשׂוֹשׂ כָּל הָאָרֶץ הַר צִיּוֹן יַרְכְּתֵי צָפוֹן׳, שֶׁכָּל מִי שֶׁהָיָה רוֹאֶה אוֹתָהּ, הָיָה שָׂמֵחַ. דְּתַנְיָא, אָמַר רִבִּי יוֹסֵי אָמַר רִבִּי חִיָּיא, מֵעוֹלָם לֹא נִכְנַס אָדָם בִּירוּשָׁלַיִם וְהָיָה עָצֵב, לְקַיֵּים מַה שֶּׁנֶּאֱמַר ׳מְשׂוֹשׂ כָּל הָאָרֶץ׳.
תרגום
אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, אֶרֶץ מִצְרַיִם, כָּל יֳפִי שֶׁבָּהּ נוֹף וְתַחְפַּנְחֵס הָיוּ. נוֹף הָיָה הַמְּשֻׁבָּח מִכֻּלָּם, שֶׁהָיְתָה בִּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת וְתִשְׁעִים וְחָמֵשׁ תַּכְשִׁיטִים שֶׁל יֹפִי. וְצִיּוֹן גָּדְלָה בְּיֹפִי וְהָדָר עַל נוֹף. שֶׁאָמַר רַבִּי יְהוּדָה, לָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ צִיּוֹן? מָה הַצִּיּוּן עוֹמֵד לְנֵס לְהִסְתַּכֵּל בּוֹ וְכוּ'. וְהָיְתָה גְּדוֹלָה בְּיֹפִי מִנּוֹף, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב, (תהילים מ״ח:ג׳) ׳יְפֵה נוֹף מְשׂוֹשׂ כָּל הָאָרֶץ הַר צִיּוֹן יַרְכְּתֵי צָפוֹן׳ (תהלים מח, ג) - שֶׁכָּל מִי שֶׁהָיָה רוֹאֶה אוֹתָהּ, הָיָה שָׂמֵחַ. שֶׁשָּׁנִינוּ, אָמַר רַבִּי יוֹסֵי אָמַר רַבִּי חִיָּיא, מֵעוֹלָם לֹא נִכְנַס אָדָם בִּירוּשָׁלַיִם וְהָיָה עָצֵב, לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר ׳מְשׂוֹשׂ כָּל הָאָרֶץ׳.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: אמר רבי יהודה, ארץ מצרים כל יופי שבה נוף ותחפנחס היו. נוף היה המשובח מכלם, שהיתה בשלש מאות ותשעים וחמש תכשיטין של יופי. וציון גדלה ביופי והדר על נוף. דאמר רבי יהודה למה נקרא שמה ציון, מה הציון עומד לנס להסתכל בו כו'. והיתה גדולה ביופי מנוף, הדא הוא דכתיב, (תהילים מ״ח:ג׳) ׳יפה נוף משוש כל הארץ הר ציון ירכתי צפון׳, שכל מי שהיה רואה אותה, היה שמח. דתניא, אמר רבי יוסי אמר רבי חייא, מעולם לא נכנס אדם בירושלים והיה עצב, לקיים מה שנאמר ׳משוש כל הארץ׳.
התרגום: אמר רבי יהודה, ארץ מצרים, כל יפי שבה נוף ותחפנחס היו. נוף היה המשבח מכלם, שהיתה בשלש מאות ותשעים וחמש תכשיטים של יפי. וציון גדלה ביפי והדר על נוף. שאמר רבי יהודה, למה נקרא שמה ציון? מה הציון עומד לנס להסתכל בו וכו'. והיתה גדולה ביפי מנוף, זהו שכתוב, (תהילים מ״ח:ג׳) ׳יפה נוף משוש כל הארץ הר ציון ירכתי צפון׳ (תהלים מח, ג) - שכל מי שהיה רואה אותה, היה שמח. ששנינו, אמר רבי יוסי אמר רבי חייא, מעולם לא נכנס אדם בירושלים והיה עצב, לקים מה שנאמר ׳משוש כל הארץ׳.
לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: