ממלכת הזוהר › זוהר › זוהר חדש › מאמר 33: ויצא - מקל יעקב בשבע הדרגות ואבן המקום שממנה נשתל העולם › פיסקה 19

כניסת רבי זירא לפניו - שכפף ברכיו ונצטוה לשבת כדרכו

זוהר חדש · ויצא - מקל יעקב בשבע הדרגות ואבן המקום שממנה נשתל העולם · מאמר 33 · פיסקה 19

לשון הזוהר

נְחַת וִיתֵיב בְּסוּלְסְלָנֵיהּ, אָמַר רִבִּי זֵירָא לְשַׁמָּשֵׁיהּ, זִיל וְאֵימָא לֵיהּ לְמַר, אִי אֵיעוֹל קַמֵּיהּ. עָאל שַׁמָּשֵׁיהּ, אֲמַר הָא רַבִּי זֵירָא הָכָא, לָא אַשְׁגַּח בֵּיהּ, וְלָא זְקֵיף עֵינוֹהִי. לְבָתַר אֲמַר, רַבִּי זֵירָא לֵיעוֹל, וְאַתְּ תִּיב לְבַר. עָאל ר' זֵירָא, וְאַרְכִין בִּרְכּוֹי, וִיתֵיב קַמֵּיהּ. חָמָא ר' אֶלְעָזָר, בָּטַשׁ בְּרַגְלֵיהּ, אֲמַר קוּם מֵהָתָם, וְתִיב כְּאָרְחָךְ, קָם וִיתֵיב כְּאָרְחֵיהּ.

תרגום

יָרַד וְיָשַׁב בְּמוֹשָׁבוֹ, אָמַר רַבִּי זֵירָא לְשַׁמָּשׁוֹ, לֵךְ וֶאֱמֹר לוֹ לָאָדוֹן, הַאִם אֶכָּנֵס לְפָנָיו. נִכְנַס שַׁמָּשׁוֹ, אָמַר, הִנֵּה רַבִּי זֵירָא כָּאן. לֹא שָׂם לֵב אֵלָיו, וְלֹא הֵרִים אֶת עֵינָיו. אַחַר כָּךְ אָמַר, רַבִּי זֵירָא יִכָּנֵס, וְאַתָּה שֵׁב בַּחוּץ. נִכְנַס רַבִּי זֵירָא, וְכָפַף בִּרְכָּיו, וְיָשַׁב לְפָנָיו. רָאָה רַבִּי אֶלְעָזָר, נָקַשׁ בְּרַגְלוֹ, אָמַר, קוּם מִשָּׁם וְשֵׁב כְּדַרְכְּךָ. קָם וְיָשַׁב כְּדַרְכּוֹ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: נחת ויתיב בסולסלניה, אמר רבי זירא לשמשיה, זיל ואימא ליה למר, אי איעול קמיה. עאל שמשיה, אמר הא רבי זירא הכא, לא אשגח ביה, ולא זקיף עינוהי. לבתר אמר, רבי זירא ליעול, ואת תיב לבר. עאל ר' זירא, וארכין ברכוי, ויתיב קמיה. חמא ר' אלעזר, בטש ברגליה, אמר קום מהתם, ותיב כארחך, קם ויתיב כארחיה.

התרגום: ירד וישב במושבו, אמר רבי זירא לשמשו, לך ואמר לו לאדון, האם אכנס לפניו. נכנס שמשו, אמר, הנה רבי זירא כאן. לא שם לב אליו, ולא הרים את עיניו. אחר כך אמר, רבי זירא יכנס, ואתה שב בחוץ. נכנס רבי זירא, וכפף ברכיו, וישב לפניו. ראה רבי אלעזר, נקש ברגלו, אמר, קום משם ושב כדרכך. קם וישב כדרכו.

לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: