באר שבע ושבעה - תוספת ה' של יצחק להראות שמדת הדין חלקו
זוהר חדש · תולדות בהמשכו - באר שבע במדרגות האבות ושבע מוספי השנה כנגדם · מאמר 32 · פיסקה 4
לשון הזוהר
אֲבָל כַּד אָתָא יִצְחָק לְמִגְזַר עִמֵּיהּ קְיָים, גָּזַר עִמֵּיהּ בְּשִׁבְעָה, דְּאִתְגַּלְּיָיא מִגּוֹ הַהִיא בֵּירָא, דִּכְתִיב (בראשית כ״ו:ל״ג) וַיִּקְרָא אוֹתָהּ שִׁבְעָה. תָּא חֲזֵי, אַבְרָהָם קָרָא לְהַהִיא בֵּירָא דְמַיִּין, בְּאֵר שֶׁבַע. יִצְחָק קָרָא לָהּ, שִׁבְעָה. מַה בֵּין הַאי לְהַאי. אֶלָּא בְּגִין דְּיִצְחָק אָחִיד לְחוּלָקֵיהּ דַּרְגָּא דְּפַחַד, דְּאִיהוּ דִּינָא, וְעַל דָּא אוֹסֵיף בָּהּ ה'. וְה' בְּכָל אֲתַר מִדַּת הַדִּין. וְסִימָנָךְ (יחזקאל ט״ז:מ״ג) ׳הֵא דַּרְכֵּךְ בְּרֹאשׁ נָתַתִּי׳. הֲדָא הוּא דִכְתִיב וַיִּקְרָא אוֹתָהּ שִׁבְעָה. דְּלָא עֲבַד בְּחוּרְפַן, כְּמָה דַּעֲבַד אֲבוּהָּ, וְכֹלָּא בְּרָזָא דְחָכְמְתָא, וְאוֹסֵיף בָּהּ ה', לְאַחֲזָאָה דְּאִיהִי חוּלָקֵיהּ.
תרגום
אֲבָל כְּשֶׁבָּא יִצְחָק לִכְרֹת עִמּוֹ בְּרִית, כָּרַת עִמּוֹ בְּשֶׁבַע, שֶׁנִּגְלָה מִתּוֹךְ אוֹתוֹ הַבְּאֵר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית כ״ו:ל״ג) וַיִּקְרָא אוֹתָהּ שִׁבְעָה. בֹּא וּרְאֵה, אַבְרָהָם קָרָא לְאוֹתוֹ בְּאֵר מַיִם, בְּאֵר שֶׁבַע. יִצְחָק קָרָא לָהּ, שִׁבְעָה. מַה בֵּין זֶה לָזֶה. אֶלָּא מִשּׁוּם שֶׁיִּצְחָק אָחוּז בְּחֶלְקוֹ, מַדְרֵגַת הַפַּחַד, שֶׁהוּא הַדִּין, וְעַל כֵּן הוֹסִיף בָּהּ ה'. וְה' בְּכָל מָקוֹם מִדַּת הַדִּין. וְסִימָנְךָ (יחזקאל ט״ז:מ״ג) ׳הֵא דַּרְכֵּךְ בְּרֹאשׁ נָתַתִּי׳ (יחזקאל טז, מג) - זֶהוּ שֶׁכָּתוּב וַיִּקְרָא אוֹתָהּ שִׁבְעָה. שֶׁלֹּא עָשָׂה בְּחָרִיפוּת, כְּמוֹ שֶׁעָשָׂה אָבִיו, וְהַכֹּל בְּסוֹד הַחָכְמָה, וְהוֹסִיף בָּהּ ה', לְהַרְאוֹת שֶׁהִיא חֶלְקוֹ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: אבל כד אתא יצחק למגזר עמיה קיים, גזר עמיה בשבעה, דאתגלייא מגו ההיא בירא, דכתיב (בראשית כ״ו:ל״ג) ויקרא אותה שבעה. תא חזי, אברהם קרא לההיא בירא דמיין, באר שבע. יצחק קרא לה, שבעה. מה בין האי להאי. אלא בגין דיצחק אחיד לחולקיה דרגא דפחד, דאיהו דינא, ועל דא אוסיף בה ה'. וה' בכל אתר מדת הדין. וסימנך (יחזקאל ט״ז:מ״ג) ׳הא דרכך בראש נתתי׳. הדא הוא דכתיב ויקרא אותה שבעה. דלא עבד בחורפן, כמה דעבד אבוה, וכלא ברזא דחכמתא, ואוסיף בה ה', לאחזאה דאיהי חולקיה.
התרגום: אבל כשבא יצחק לכרת עמו ברית, כרת עמו בשבע, שנגלה מתוך אותו הבאר, כמו שכתוב (בראשית כ״ו:ל״ג) ויקרא אותה שבעה. בא וראה, אברהם קרא לאותו באר מים, באר שבע. יצחק קרא לה, שבעה. מה בין זה לזה. אלא משום שיצחק אחוז בחלקו, מדרגת הפחד, שהוא הדין, ועל כן הוסיף בה ה'. וה' בכל מקום מדת הדין. וסימנך (יחזקאל ט״ז:מ״ג) ׳הא דרכך בראש נתתי׳ (יחזקאל טז, מג) - זהו שכתוב ויקרא אותה שבעה. שלא עשה בחריפות, כמו שעשה אביו, והכל בסוד החכמה, והוסיף בה ה', להראות שהיא חלקו.
לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: