ממלכת הזוהר › זוהר › זוהר חדש › מאמר 32: תולדות בהמשכו - באר שבע במדרגות האבות ושבע מוספי השנה כנגדם › פיסקה 2

׳ויצב אברהם את שבע כבשת׳ - הכנעת פלשתים בדוד משנשלמו השבעה

זוהר חדש · תולדות בהמשכו - באר שבע במדרגות האבות ושבע מוספי השנה כנגדם · מאמר 32 · פיסקה 2

לשון הזוהר

וְכֵיוָן דְּהֲוָה מִתְנְהֵיר בְּאִינוּן שְׁלשָׁה, בָּעָא לְסַלְקָא בְּאִינוּן שֶׁבַע, בְּרָזָא דִּכְתִיב, (בראשית כ״א:כ״ח) ׳וַיַּצֶּב אַבְרָהָם אֶת שֶׁבַע כִּבְשׂת הַצֹּאן׳. וְרָזָא דָא רָמֵיז לַאֲבִימֶלֶךְ, דְּלָא יִשְׁלְטוּן עֲלֵיהוֹן בְּנוֹי, עַד דְּיִשְׁתְּלִימוּ אִינוּן שִׁבְעָה זַכָּאֵי קְשׁוֹט בְּיִשְׂרָאֵל, לָקֳבֵיל אִינוּן שִׁבְעָה דַרְגִּין דִּלְעֵילָא. כֵיוָן דְּיִשְׁתְּלִימוּ, יָתֵיב עָלְמָא תַּתָּאָה כְּגַוְונָא דְּעָלְמָא עִילָּאָה. בְּקִיּוּמָא שְׁלִים. וְיֵיתֵי דָוִד, דְּאִיהוּ שְׁבִיעָאָה, וְיִתְעַר לְהַהִיא בַּת שֶׁבַע דִּלְעֵילָא, דְּאִיהִי נָקְמָא נִקְמַתְהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל, וְיִתְפְּרַע מִנְּהוֹן. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (שמואל ב ח׳:א׳) ׳וַיְהִי אַחֲרֵי כֵן וַיַּךְ דָּוִד אֶת פְּלִשְׁתִּים וַיַּכְנִיעֵם וַיִּקַּח דָּוִד אֶת מֶתֶג הָאַמָּה מִיַּד פְּלִשְׁתִּים׳. מַאי ׳וַיְהִי אַחֲרֵי כֵן׳. בָּתַר דְּאִשְׁתְּלִימוּ יִשְׂרָאֵל, וַהֲווּ כְּגַוְונָא דִּלְעֵילָא, כְּדֵין ׳וַיַּךְ דָּוִד אֶת פְּלִשְׁתִּים וַיַּכְנִיעֵם׳. דְּהָא עַד הַשְׁתָּא לָא יָכִילוּ יִשְׂרָאֵל לְמִיתְבַּר תּוֹקְפֵיהוֹן, וְהָא אִיתְעָרוּ חַבְרַיָיא בְּהַהוּא ׳מֶתֶג הָאַמָּה׳, וְאוֹקְמוּהָ.

תרגום

וְכֵיוָן שֶׁהָיָה מֵאִיר בְּאוֹתָן שָׁלֹשׁ, רָצָה לַעֲלוֹת בְּאוֹתָן שֶׁבַע, בְּסוֹד הַכָּתוּב, (בראשית כ״א:כ״ח) ׳וַיַּצֶּב אַבְרָהָם אֶת שֶׁבַע כִּבְשׂת הַצֹּאן׳ (בראשית כא, כח) - וְסוֹד זֶה רוֹמֵז לַאֲבִימֶלֶךְ, שֶׁלֹּא יִשְׁלְטוּ עֲלֵיהֶם בָּנָיו, עַד שֶׁיִּשְׁתַּלְּמוּ אוֹתָם שִׁבְעָה זַכָּאֵי קֹשְׁט בְּיִשְׂרָאֵל, לְעֻמַּת אוֹתָן שִׁבְעָה מַדְרֵגוֹת שֶׁלְּמַעְלָה. כֵּיוָן שֶׁיִּשְׁתַּלְּמוּ, יֵשֵׁב הָעוֹלָם הַתַּחְתּוֹן כְּדֻגְמַת הָעוֹלָם הָעֶלְיוֹן, בְּקִיּוּם שָׁלֵם. וְיָבוֹא דָּוִד, שֶׁהוּא הַשְּׁבִיעִי, וְיָעִיר אֶת אוֹתָהּ בַּת שֶׁבַע שֶׁלְּמַעְלָה, שֶׁהִיא נוֹקֶמֶת נִקְמַת יִשְׂרָאֵל, וְיִפָּרַע מֵהֶם. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב, (שמואל ב ח׳:א׳) ׳וַיְהִי אַחֲרֵי כֵן וַיַּךְ דָּוִד אֶת פְּלִשְׁתִּים וַיַּכְנִיעֵם וַיִּקַּח דָּוִד אֶת מֶתֶג הָאַמָּה מִיַּד פְּלִשְׁתִּים׳ (שמואל ב ח, א) - מַהוּ ׳וַיְהִי אַחֲרֵי כֵן׳ - אַחַר שֶׁנִּשְׁתַּלְּמוּ יִשְׂרָאֵל, וְהָיוּ כְּדֻגְמַת שֶׁלְּמַעְלָה, אָז ׳וַיַּךְ דָּוִד אֶת פְּלִשְׁתִּים וַיַּכְנִיעֵם׳ - שֶׁהֲרֵי עַד עַתָּה לֹא יָכְלוּ יִשְׂרָאֵל לִשְׁבֹּר אֶת תֻּקְפָּם, וְהִנֵּה הֵעִירוּ הַחֲבֵרִים ׳בְּאוֹתוֹ מֶתֶג הָאַמָּה׳, וּפֵרְשׁוּהָ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: וכיון דהוה מתנהיר באינון שלשה, בעא לסלקא באינון שבע, ברזא דכתיב, (בראשית כ״א:כ״ח) ׳ויצב אברהם את שבע כבשת הצאן׳. ורזא דא רמיז לאבימלך, דלא ישלטון עליהון בנוי, עד דישתלימו אינון שבעה זכאי קשוט בישראל, לקביל אינון שבעה דרגין דלעילא. כיון דישתלימו, יתיב עלמא תתאה כגוונא דעלמא עילאה. בקיומא שלים. וייתי דוד, דאיהו שביעאה, ויתער לההיא בת שבע דלעילא, דאיהי נקמא נקמתהון דישראל, ויתפרע מנהון. הדא הוא דכתיב, (שמואל ב ח׳:א׳) ׳ויהי אחרי כן ויך דוד את פלשתים ויכניעם ויקח דוד את מתג האמה מיד פלשתים׳. מאי ׳ויהי אחרי כן׳. בתר דאשתלימו ישראל, והוו כגוונא דלעילא, כדין ׳ויך דוד את פלשתים ויכניעם׳. דהא עד השתא לא יכילו ישראל למיתבר תוקפיהון, והא איתערו חברייא בההוא ׳מתג האמה׳, ואוקמוה.

התרגום: וכיון שהיה מאיר באותן שלש, רצה לעלות באותן שבע, בסוד הכתוב, (בראשית כ״א:כ״ח) ׳ויצב אברהם את שבע כבשת הצאן׳ (בראשית כא, כח) - וסוד זה רומז לאבימלך, שלא ישלטו עליהם בניו, עד שישתלמו אותם שבעה זכאי קשט בישראל, לעמת אותן שבעה מדרגות שלמעלה. כיון שישתלמו, ישב העולם התחתון כדגמת העולם העליון, בקיום שלם. ויבוא דוד, שהוא השביעי, ויעיר את אותה בת שבע שלמעלה, שהיא נוקמת נקמת ישראל, ויפרע מהם. זהו שכתוב, (שמואל ב ח׳:א׳) ׳ויהי אחרי כן ויך דוד את פלשתים ויכניעם ויקח דוד את מתג האמה מיד פלשתים׳ (שמואל ב ח, א) - מהו ׳ויהי אחרי כן׳ - אחר שנשתלמו ישראל, והיו כדגמת שלמעלה, אז ׳ויך דוד את פלשתים ויכניעם׳ - שהרי עד עתה לא יכלו ישראל לשבר את תקפם, והנה העירו החברים ׳באותו מתג האמה׳, ופרשוה.

לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: