ממלכת הזוהר › זוהר › זוהר חדש › מאמר 31: תולדות - שבעה ימים עליונים ושבעה צדיקים כנגדם באחיזת השכינה בת שבע › פיסקה 11

עליית אברהם בכתר חכמה ובינה עד שאחז בחסד - ׳בן שלשה׳ דיקא

זוהר חדש · תולדות - שבעה ימים עליונים ושבעה צדיקים כנגדם באחיזת השכינה בת שבע · מאמר 31 · פיסקה 11

לשון הזוהר

תָּא חֲזֵי, אַבְרָהָם בּוּצִינָא קַדְמָאָה קַדִּישָׁא דְעָלְמָא, כַּד בָּעָא לְסַלְקָא לְדַרְגֵּיהּ, לָא יָכִיל, עַד דְּסָלֵיק וְאִשְׁתְּמוֹדַע בְּאִינוּן תְּלַת דַּרְגִּין עִילָּאִין דַּעֲלֵיהּ, דְּהַהוּא חוּלָקָא דִילֵיהּ. כֵיוָן דְּסָלֵיק וְאִשְׁתְּמוֹדַע לֵיהּ לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, מִגּוֹ אִינוּן תְּלַת דַּרְגִּין, דְּעִם אִינוּן שִׁבְעָה, דְּאִיקְּרוֹן כֶּתֶר עֶלְיוֹן חָכְמָה בִּינָה, וְאִינוּן שְׁלִימוּ דְּעֶשֶׂר סְפִירָן, דְּאִיקְרֵי בְּהוּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. וְכֵיוָן דְּסָלֵיק אַחַר כַּךְ בְּאִינוּן תְּלָתָא, דְּאִינוּן עַתִּיקָא וְאַבָּא וְאִימָא, דְּנָגֵיד מִנְּהוֹן נְהִירוּ לְתַתָּא, כְּדֵין אָחִיד לְחוּלָקֵיהּ, הַהוּא דַרְגָּא דִּתְחוֹתַיְיהוּ דְּאִינוּן תְּלָתָא, דְּאִיקְרֵי חֶסֶד. וְכָלְהוֹ אַדְבֵּיק לוֹן, מִגּוֹ אַסְפַּקְלַרְיָא דְּשָׁלְטָא בְּלֵילְיָא, דִּבְהוֹ מַמָּשׁ לָא הֲוָה בַּר נָשׁ דְּיָדַע כְּלוּם. וְעַל דָּא תָּנִינָן, בֶּן שְׁלשָׁה שָׁנִים, הִכִּיר אַבְרָהָם אֶת בּוֹרְאוֹ, בֶּן שְׁלשָׁה דַּיְיקָא.

תרגום

בֹּא וּרְאֵה, אַבְרָהָם בּוּצִינָא קַדִּישָׁא הָרִאשׁוֹן שֶׁל הָעוֹלָם, כַּאֲשֶׁר רָצָה לַעֲלוֹת לְדַרְגָּתוֹ, לֹא יָכוֹל, עַד שֶׁעָלָה וְהִכִּיר בְּאוֹתָן שָׁלֹשׁ דְּרָגוֹת עֶלְיוֹנוֹת שֶׁעָלָיו, שֶׁל אוֹתוֹ חֵלֶק שֶׁלּוֹ. כֵּיוָן שֶׁעָלָה וְהִכִּיר אוֹתוֹ אֶת הקב"ה, מִתּוֹךְ אוֹתָן שָׁלֹשׁ דְּרָגוֹת, שֶׁעִם אוֹתָן שִׁבְעָה, שֶׁנִּקְרָאוֹת כֶּתֶר עֶלְיוֹן חָכְמָה בִּינָה, וְהֵן שְׁלֵמוּת שֶׁל עֶשֶׂר סְפִירוֹת, שֶׁנִּקְרָא בָּהֶן הקב"ה. וְכֵיוָן שֶׁעָלָה אַחַר כָּךְ בְּאוֹתָם שְׁלֹשָׁה, שֶׁהֵם עַתִּיקָא וְאַבָּא וְאִימָא, שֶׁנִּמְשֶׁכֶת מֵהֶם הֶאָרָה לְמַטָּה, אָז אָחַז לְחֶלְקוֹ, אוֹתָהּ דַּרְגָּה שֶׁתַּחְתֵּיהֶם שֶׁל אוֹתָם שְׁלֹשָׁה, שֶׁנִּקְרֵאת חֶסֶד. וְאֶת כֻּלָּם הִדְבִּיק לָהֶם, מִתּוֹךְ הָאַסְפַּקְלַרְיָה שֶׁשּׁוֹלֶטֶת בַּלַּיְלָה, שֶׁבָּהֶם מַמָּשׁ לֹא הָיָה בֶּן אָדָם שֶׁיָּדַע כְּלוּם. וְעַל כֵּן שָׁנִינוּ, בֶּן שְׁלשָׁה שָׁנִים, הִכִּיר אַבְרָהָם אֶת בּוֹרְאוֹ, בֶּן שְׁלשָׁה דַּיְיקָא.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: תא חזי, אברהם בוצינא קדמאה קדישא דעלמא, כד בעא לסלקא לדרגיה, לא יכיל, עד דסליק ואשתמודע באינון תלת דרגין עילאין דעליה, דההוא חולקא דיליה. כיון דסליק ואשתמודע ליה לקודשא בריך הוא, מגו אינון תלת דרגין, דעם אינון שבעה, דאיקרון כתר עליון חכמה בינה, ואינון שלימו דעשר ספירן, דאיקרי בהו קודשא בריך הוא. וכיון דסליק אחר כך באינון תלתא, דאינון עתיקא ואבא ואימא, דנגיד מנהון נהירו לתתא, כדין אחיד לחולקיה, ההוא דרגא דתחותייהו דאינון תלתא, דאיקרי חסד. וכלהו אדביק לון, מגו אספקלריא דשלטא בליליא, דבהו ממש לא הוה בר נש דידע כלום. ועל דא תנינן, בן שלשה שנים, הכיר אברהם את בוראו, בן שלשה דייקא.

התרגום: בא וראה, אברהם בוצינא קדישא הראשון של העולם, כאשר רצה לעלות לדרגתו, לא יכול, עד שעלה והכיר באותן שלש דרגות עליונות שעליו, של אותו חלק שלו. כיון שעלה והכיר אותו את הקב"ה, מתוך אותן שלש דרגות, שעם אותן שבעה, שנקראות כתר עליון חכמה בינה, והן שלמות של עשר ספירות, שנקרא בהן הקב"ה. וכיון שעלה אחר כך באותם שלשה, שהם עתיקא ואבא ואימא, שנמשכת מהם הארה למטה, אז אחז לחלקו, אותה דרגה שתחתיהם של אותם שלשה, שנקראת חסד. ואת כלם הדביק להם, מתוך האספקלריה ששולטת בלילה, שבהם ממש לא היה בן אדם שידע כלום. ועל כן שנינו, בן שלשה שנים, הכיר אברהם את בוראו, בן שלשה דייקא.

לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים