ממלכת הזוהר › זוהר › זוהר חדש › מאמר 3: בראשית בהמשכו - כינויי שלשת הצדדים ימין שמאל ואמצע וסוד הקליפה והמוח › פיסקה 15

טעם שהכינויים נמחקים - קליפה על קליפה והמוח בתוך

זוהר חדש · בראשית בהמשכו - כינויי שלשת הצדדים ימין שמאל ואמצע וסוד הקליפה והמוח · מאמר 3 · פיסקה 15

לשון הזוהר

תָּא חֲזֵי, כָּל הַנֵּי שְׁמָהָן עִילָּאִין מֵאִינוּן עֲשָׂרָה דְּקָאֲמָרָן דְּלָא נִמְחָקִין, יָאוֹת הוּא. רְתִיכִין אִלֵּין דִּילְהוֹן, דְּאִינוּן שְׁמָהָן דְּאִיקְרוּן כִּינּוּיִן, אַמַּאי נִמְחָקִין. אֶלָּא רָזָא דָא, הָא אִתְּמָר גּוֹ סִפְרָא דְּרַב הַמְנוּנָא סָבָא, דְּכָל הַנֵּי שְׁמָהָן עִלָּאִין, אִינוּן קָיְימִין כְּגוּפָא לְנִשְׁמָתָא עִילָּאָה, דְּלָא אִתְיְדַע, וְלָא אִתְגַּלְיָין. וְאִלֵּין כִּנּוּיִין אִינוּן לְבוּשָׁא לְגוּפָא. כְּגַוְונָא דֶּאֱגוֹזָא, דְּאִית קְלִיפָּה לַקְלִיפָּה, אוֹ אִלֵּין לַבְלְבִין, דְּאִית לוֹן קְלִיפָּה לַקְלִיפָּה, וּמוֹחָא לְגוֹ. הָכֵי נָמֵי דָא, אִלֵּין עֲשָׂרָה שְׁמָהָן כָּלְהוֹ, כְּגַוְונָא דְהַאי קְלִיפָּה לְמוֹחָא. וְאַף עַל גַּב דְּכָלְהוֹ מוֹחָא, כָּלְהוֹ נְהוֹרִין עִילָּאִין, וּבוּסְמִין עִילָּאִין, לֵית מָאן דְּקָאִים בְּקִיּוּמַיְיהוּ, אֲבָל כָּלְהוֹ כְּגַוְונָא דִּקְלִיפָּה לְגַבֵּי מַה דְּלָא יְדִיעַ, וְלָא קָיְימָא בְּחָכְמְתָא כְּלָל, וְכָּל שֶׁכֵּן רָזָא דְּאֵין סוֹף, וְהַנֵּי כִּינּוּיִין אִינוּן קְלִיפָּה לְגַבַּיְיהוּ, וְכוֹלָּא דָּא לְגוֹ מִן דָּא, וּמוֹחָא סְתִימָאָה לְגוֹ בְּגוֹ, דְּלָא אִתְיְידַע כְּלָל, וְעַל דָּא קְלִיפָּה בַּתְרָא לָא אִיכְפַּת לָן, וְאַף עַל גַּב דְּנִמְחָקִין, עִם כָּל דָּא לָא אִתְיְהֵיב רְשׁוּתָא לְמָחֲקָא, אֲפִלּוּ אוֹת זְעֵירָא דְּאוֹרַיְיתָא.

תרגום

בֹּא וּרְאֵה, כָּל אֵלֶּה הַשֵּׁמוֹת הָעֶלְיוֹנִים מֵאוֹתָם עֲשָׂרָה שֶׁאָמַרְנוּ שֶׁאֵינָם נִמְחָקִים, יָפֶה הוּא. הַמֶּרְכָּבוֹת הָאֵלֶּה שֶׁלָּהֶם, שֶׁהֵן שֵׁמוֹת הַנִּקְרָאִים כִּנּוּיִים, לָמָּה נִמְחָקִים. אֶלָּא סוֹד זֶה, הֲרֵי נֶאֱמַר בְּסֵפֶר רַב הַמְנוּנָא סָבָא, שֶׁכָּל אֵלֶּה הַשֵּׁמוֹת הָעֶלְיוֹנִים, הֵם עוֹמְדִים כְּגוּף לַנְּשָׁמָה הָעֶלְיוֹנָה, שֶׁאֵינָהּ נוֹדַעַת, וְאֵינָהּ מִתְגַּלָּה. וְאֵלֶּה הַכִּנּוּיִים הֵם לְבוּשׁ לַגּוּף. כְּגָוֶן הָאֱגוֹז, שֶׁיֶּשׁ בּוֹ קְלִפָּה עַל קְלִפָּה, אוֹ אֵלֶּה הַלַּבְלָבִים, שֶׁיֵּשׁ לָהֶם קְלִפָּה עַל קְלִפָּה, וְהַמּוֹחַ בְּתוֹךְ. כָּךְ גַּם זֶה, אֵלֶּה עֲשָׂרָה הַשֵּׁמוֹת כֻּלָּם, כְּגָוֶן קְלִפָּה זוֹ לַמּוֹחַ. וְאַף עַל פִּי שֶׁכֻּלָּם מוֹחַ, כֻּלָּם אוֹרוֹת עֶלְיוֹנִים, וּבְשָׂמִים עֶלְיוֹנִים, אֵין מִי שֶׁעוֹמֵד עַל קִיּוּמָם, אֲבָל כֻּלָּם כְּגָוֶן קְלִפָּה לְגַבֵּי מַה שֶּׁלֹּא נוֹדָע, וְאֵינָהּ עוֹמֶדֶת בְּחָכְמָה כְּלָל, וְכָל שֶׁכֵּן סוֹד אֵין סוֹף, וְאֵלֶּה הַכִּנּוּיִים הֵם קְלִפָּה לְגַבֵּיהֶם, וְכָל זֶה בְּתוֹךְ זֶה, וְהַמּוֹחַ הַסָּתוּם בְּתוֹךְ תּוֹךְ, שֶׁאֵינוֹ נוֹדָע כְּלָל, וְעַל כֵּן קְלִפָּה אַחֲרוֹנָה לֹא נִחְשֶׁבֶת לָנוּ, וְאַף עַל פִּי שֶׁנִּמְחָקִים, עִם כָּל זֶה לֹא נִתְּנָה רְשׁוּת לִמְחוֹק, אֲפִלּוּ אוֹת קְטַנָּה שֶׁל הַתּוֹרָה.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: תא חזי, כל הני שמהן עילאין מאינון עשרה דקאמרן דלא נמחקין, יאות הוא. רתיכין אלין דילהון, דאינון שמהן דאיקרון כינוין, אמאי נמחקין. אלא רזא דא, הא אתמר גו ספרא דרב המנונא סבא, דכל הני שמהן עלאין, אינון קיימין כגופא לנשמתא עילאה, דלא אתידע, ולא אתגליין. ואלין כנויין אינון לבושא לגופא. כגוונא דאגוזא, דאית קליפה לקליפה, או אלין לבלבין, דאית לון קליפה לקליפה, ומוחא לגו. הכי נמי דא, אלין עשרה שמהן כלהו, כגוונא דהאי קליפה למוחא. ואף על גב דכלהו מוחא, כלהו נהורין עילאין, ובוסמין עילאין, לית מאן דקאים בקיומייהו, אבל כלהו כגוונא דקליפה לגבי מה דלא ידיע, ולא קיימא בחכמתא כלל, וכל שכן רזא דאין סוף, והני כינויין אינון קליפה לגבייהו, וכולא דא לגו מן דא, ומוחא סתימאה לגו בגו, דלא אתיידע כלל, ועל דא קליפה בתרא לא איכפת לן, ואף על גב דנמחקין, עם כל דא לא אתיהיב רשותא למחקא, אפלו אות זעירא דאורייתא.

התרגום: בא וראה, כל אלה השמות העליונים מאותם עשרה שאמרנו שאינם נמחקים, יפה הוא. המרכבות האלה שלהם, שהן שמות הנקראים כנויים, למה נמחקים. אלא סוד זה, הרי נאמר בספר רב המנונא סבא, שכל אלה השמות העליונים, הם עומדים כגוף לנשמה העליונה, שאינה נודעת, ואינה מתגלה. ואלה הכנויים הם לבוש לגוף. כגון האגוז, שיש בו קלפה על קלפה, או אלה הלבלבים, שיש להם קלפה על קלפה, והמוח בתוך. כך גם זה, אלה עשרה השמות כלם, כגון קלפה זו למוח. ואף על פי שכלם מוח, כלם אורות עליונים, ובשמים עליונים, אין מי שעומד על קיומם, אבל כלם כגון קלפה לגבי מה שלא נודע, ואינה עומדת בחכמה כלל, וכל שכן סוד אין סוף, ואלה הכנויים הם קלפה לגביהם, וכל זה בתוך זה, והמוח הסתום בתוך תוך, שאינו נודע כלל, ועל כן קלפה אחרונה לא נחשבת לנו, ואף על פי שנמחקים, עם כל זה לא נתנה רשות למחוק, אפלו אות קטנה של התורה.

לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים