דוד היושב מחוץ לשערי ירושלים של מעלה - ומנוי מיכאל להכניסו במרכבה
זוהר חדש · מדרש הנעלם לך לך בהמשכו - ששים אותיות קריאת שמע ולבוש הנשמה באור העליון · מאמר 29 · פיסקה 5
לשון הזוהר
אֲמַר, עִיקָּרָא דְמִלְּתָא אִינוּן תְּרֵי עִנְיָינֵי דִּשְׁמָעִית, חָדָא הוּא דַּאֲמַר אַבָּא, בְּיוֹמָא דְּאִתְבְּנֵי בֵּי מַקְדְּשָׁא עֲבַד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא טִיבוּ סַגֵּי לְדָוִד מַלְכָּא. דְּבָתַר דְּאִזְדַּמַּן לֵיהּ הַהוּא חוֹבָא, וְאַף עַל גַּב דְּמָחַל לֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, כַּד נָפַק מֵהַאי עָלְמָא, לָא שָׁבְקוּהוּ מַלְאֲכֵי עִילָּאֵי לְמֶעֱבַר תַּרְעֵי יְרוּשָׁלַיִם דִּלְעֵילָא, וַהֲוָה יָתֵיב אַבָּרָאי. וּבְיוֹמָא דְּאִתְבְּנֵי בֵּי מַקְדְּשָׁא, קָרָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְמִיכָאֵל רַבְרְבָא קַדִּישָׁא, וּמַנֵּי לֵיהּ לְמֶהֱוֵי הוּא, וְשִׁתִּין קַדִּישִׁין עִילָּאִין, אַפּוֹטְרוֹפְּסִים דְּיִשְׂרָאֵל, אִינוּן דְּאַסְחָרוּ כּוּרְסֵי קַדִּישָׁא דִּיקָרֵיהּ. וּמַנֵּי לֵיהּ לְמִיכָאֵל, לְמֵיעַל לְדָוִד מְשִׁיחָא בְּתַרְעֵי יְרוּשָׁלַיִם דִּלְעֵילָא, וּלְאַתְקָנָא לֵיהּ עִם אַבְהָתָנָא, רְתִיכָא קַדִּישָׁא עִילָּאָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳עַל כָּל הַטוֹבָה אֲשֶׁר עָשָׂה ה' לְדָוִד עַבְדּוֹ וּלְיִשְׂרָאֵל עַמּוֹ׳ (מלכים א ח, סו).
תרגום
אָמַר, עִקָּרוֹ שֶׁל דָּבָר הֵם שְׁנֵי עִנְיָנִים שֶׁשָּׁמַעְתִּי. אֶחָד הוּא שֶׁאָמַר אַבָּא, בַּיּוֹם שֶׁנִּבְנָה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ עָשָׂה הקב"ה טוֹבָה גְּדוֹלָה לְדָוִד הַמֶּלֶךְ. שֶׁלְּאַחַר שֶׁנִּזְדַּמֵּן לוֹ אוֹתוֹ חֵטְא, וְאַף עַל גַּב שֶׁמָּחַל לוֹ הקב"ה, כְּשֶׁיָּצָא מֵהָעוֹלָם הַזֶּה, לֹא הִנִּיחוּהוּ הַמַּלְאָכִים הָעֶלְיוֹנִים לַעֲבֹר בְּשַׁעֲרֵי יְרוּשָׁלַיִם שֶׁלְּמַעְלָה, וְהָיָה יוֹשֵׁב מִבַּחוּץ. וּבַיּוֹם שֶׁנִּבְנָה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, קָרָא הקב"ה לְמִיכָאֵל הַשַּׂר הַקָּדוֹשׁ, וּמִנָּה אוֹתוֹ לִהְיוֹת הוּא וְשִׁשִּׁים קְדוֹשִׁים עֶלְיוֹנִים אַפּוֹטְרוֹפְּסִים שֶׁל יִשְׂרָאֵל, הֵם שֶׁמַּקִּיפִים אֶת כִּסֵּא קָדְשׁוֹ שֶׁל כְּבוֹדוֹ. וּמִנָּה אוֹתוֹ לְמִיכָאֵל לְהַכְנִיס אֶת דָּוִד הַמָּשִׁיחַ בְּשַׁעֲרֵי יְרוּשָׁלַיִם שֶׁלְּמַעְלָה, וּלְתַקֵּן אוֹתוֹ עִם אֲבוֹתֵינוּ, מֶרְכָּבָה קְדוֹשָׁה עֶלְיוֹנָה, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב, (מלכים א ח) עַל כָּל הַטוֹבָה אֲשֶׁר ׳עָשָׂה ה' לְדָוִד עַבְדּוֹ וּלְיִשְׂרָאֵל עַמּוֹ׳ (מלכים א ח, סו).
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: אמר, עיקרא דמלתא אינון תרי ענייני דשמעית, חדא הוא דאמר אבא, ביומא דאתבני בי מקדשא עבד קודשא בריך הוא טיבו סגי לדוד מלכא. דבתר דאזדמן ליה ההוא חובא, ואף על גב דמחל ליה קודשא בריך הוא, כד נפק מהאי עלמא, לא שבקוהו מלאכי עילאי למעבר תרעי ירושלים דלעילא, והוה יתיב אבראי. וביומא דאתבני בי מקדשא, קרא קודשא בריך הוא למיכאל רברבא קדישא, ומני ליה למהוי הוא, ושתין קדישין עילאין, אפוטרופסים דישראל, אינון דאסחרו כורסי קדישא דיקריה. ומני ליה למיכאל, למיעל לדוד משיחא בתרעי ירושלים דלעילא, ולאתקנא ליה עם אבהתנא, רתיכא קדישא עילאה, הדא הוא דכתיב, ׳על כל הטובה אשר עשה ה' לדוד עבדו ולישראל עמו׳ (מלכים א ח, סו).
התרגום: אמר, עקרו של דבר הם שני ענינים ששמעתי. אחד הוא שאמר אבא, ביום שנבנה בית המקדש עשה הקב"ה טובה גדולה לדוד המלך. שלאחר שנזדמן לו אותו חטא, ואף על גב שמחל לו הקב"ה, כשיצא מהעולם הזה, לא הניחוהו המלאכים העליונים לעבר בשערי ירושלים שלמעלה, והיה יושב מבחוץ. וביום שנבנה בית המקדש, קרא הקב"ה למיכאל השר הקדוש, ומנה אותו להיות הוא וששים קדושים עליונים אפוטרופסים של ישראל, הם שמקיפים את כסא קדשו של כבודו. ומנה אותו למיכאל להכניס את דוד המשיח בשערי ירושלים שלמעלה, ולתקן אותו עם אבותינו, מרכבה קדושה עליונה, זהו שכתוב, (מלכים א ח) על כל הטובה אשר ׳עשה ה' לדוד עבדו ולישראל עמו׳ (מלכים א ח, סו).