טענת מיכאל וסמא"ל על גלות אדום - ופתח תשובה כחדו של מחט
זוהר חדש · מדרש הנעלם לך לך - תשובת אחרית הימים, והנשמה היורדת לגוף ולוט יצר הרע · מאמר 27 · פיסקה 2
לשון הזוהר
אָמַר לֵיהּ חַיֶּיךָ רַבִּי, בְּהַאי מִילְּתָא אִתְעַסַּק קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא יוֹמָא דֵין, וַאֲתָא מִיכָאֵל אַפֹּטְרוֹפְּסָא רַבָּה דִילְהוֹן, וּבָעֵי דְּאֵימָתַי יִפְקוֹן בְּנוֹהִי רְחִימוֹהִי מִתְּחוֹת גָּלוּתָא דֶּאֱדוֹם. וַאֲמַר, אַתְּ כְּתַבְתְּ בְּאוֹרַיְיתָךְ, דְּכַד יִסְבְּלוּן אִינוּן עוֹנְשַׁיָיא עַל מַה דַּעֲבָדוּ, מַאי כְּתִיב. (שם) ׳כִּי אֵל רַחוּם ה' אֱלֹהֶיךָ׳. אָמַר לֵיהּ, יֵיתֵי סמאל אַפּוֹטְרוֹפְּסָא דֶּאֱדוֹם וְיַטְעִין עִמֵּיהּ קַמָּאי. אֲתָא סמאל. וְטָעִין מִיכָאֵל מִלְּתָא דָא, כִּדְבְקַדְמֵייתָא. אֲמַר סמאל, מָארֵי דְעָלְמָא, אַתְּ הוּא דַאֲמַרְתְּ דִּתְהֱוֵי כְּנִישְׁתָּא דְיִשְׂרָאֵל תְּחוֹת שׁוּלְטָנָא דֶאֱדוֹם, עַד דְּיֶהֱוָן זַכָּאִין קַמָּךְ, וְהָא כָּלְהוֹן חַיָּיבִין עַד יוֹמָא דֵין. בֵּיהּ שַׁעֲתָא אַנְזִיפֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, עַל דַּאֲמַר דֵּלָטוֹרָא עַל בְּנוֹהִי, וְעָרַק תְּלַת אַלְפֵי מִילִין. וַאֲמַר לְמִיכָאֵל, מִיכָאֵל הֲוָה לָךְ לְמֶהֱוֵי שְׁפִיל לְרֵישֵׁיהּ דִּקְרָא, דִּכְתִיב ׳וְשַׁבְתָּ עַד ה' אֱלֹהֶיךָ וְשָׁמַעְתָּ בְקוֹלוֹ׳, וְאַחַר כַּךְ כְּתִיב ׳כִּי אֵל רַחוּם ה' אֱלֹהֶיךָ׳. אֲמַר מִיכָאֵל, מָארֵי דְעָלְמָא, הֲוָה לָךְ לְרַחֲמָא עֲלַיְיהוּ, אַתְּ רַחוּם, וְכָךְ אִתְקְרִיאַת. אָמַר לֵיהּ אוֹמָאָה אוֹמֵיתִי בְּיוֹמָא דְאִתְגַּזְרָא דִינָא קֳדָמָאי, עַד דִּי יְתוּבוּן. וְאִי כְּנִישְׁתָּא דְיִשְׂרָאֵל, אַפְתְּחַת תְּשׁוּבָה כְּעֵינָא דְּמַחֲטָא, אֲנָא אֶפְתַּח לָהּ תַּרְעִין רַבְרְבִין.
תרגום
אָמַר לוֹ חַיֶּיךָ רַבִּי, בָּעִנְיָן הַזֶּה מִתְעַסֵּק הקב"ה הַיּוֹם הַזֶּה, וּבָא מִיכָאֵל הָאַפּוֹטְרוֹפּוֹס הַגָּדוֹל שֶׁלָּהֶם, וּמְבַקֵּשׁ מָתַי יֵצְאוּ בָּנָיו אֲהוּבָיו מִתַּחַת גָּלוּת אֱדוֹם. וְאָמַר, אַתָּה כָּתַבְתָּ בְּתוֹרָתְךָ, שֶׁכְּשֶׁיִּסְבְּלוּ אוֹתָם הָעוֹנָשִׁים עַל מַה שֶּׁעָשׂוּ, מַה כָּתוּב. (שם) ׳כִּי אֵל רַחוּם ה' אֱלֹהֶיךָ׳. אָמַר לוֹ, יָבֹא סמאל אַפּוֹטְרוֹפּוֹס אֱדוֹם וְיִתְעַמֵּת עִמּוֹ לְפָנַי. בָּא סמאל. וְטָעַן מִיכָאֵל טַעֲנָה זוֹ, כְּמוֹ בָּרִאשׁוֹנָה. אָמַר סמאל, רִבּוֹן הָעוֹלָם, אַתָּה הוּא שֶׁאָמַרְתָּ שֶׁתִּהְיֶה כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל תַּחַת שִׁלְטוֹן אֱדוֹם, עַד שֶׁיִּהְיוּ זַכָּאִים לְפָנֶיךָ, וַהֲרֵי כֻּלָּם חַיָּבִים עַד הַיּוֹם הַזֶּה. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה גָּעַר בּוֹ הקב"ה, עַל שֶׁאָמַר דִּלָּטוֹרְיָה עַל בָּנָיו, וּבָרַח שְׁלֹשֶׁת אַלְפֵי מִיל. וְאָמַר לְמִיכָאֵל, מִיכָאֵל הָיָה לְךָ לְהִסְתַּכֵּל בְּרֹאשׁ הַפָּסוּק, שֶׁכָּתוּב ׳וְשַׁבְתָּ עַד ה' אֱלֹהֶיךָ וְשָׁמַעְתָּ בְקוֹלוֹ׳, וְאַחַר כָּךְ כָּתוּב ׳כִּי אֵל רַחוּם ה' אֱלֹהֶיךָ׳ (דברים ד, לא). אָמַר מִיכָאֵל, רִבּוֹן הָעוֹלָם, הָיָה לְךָ לְרַחֵם עֲלֵיהֶם, אַתָּה רַחוּם, וְכָךְ נִקְרֵאתָ. אָמַר לוֹ שְׁבוּעָה נִשְׁבַּעְתִּי בַּיּוֹם שֶׁנִּגְזַר הַדִּין לְפָנַי, עַד שֶׁיָּשׁוּבוּ. וְאִם כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, תִּפְתַּח תְּשׁוּבָה כְּחֻדּוֹ שֶׁל מַחַט, אֲנִי אֶפְתַּח לָהּ שְׁעָרִים גְּדוֹלִים.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: אמר ליה חייך רבי, בהאי מילתא אתעסק קודשא בריך הוא יומא דין, ואתא מיכאל אפטרופסא רבה דילהון, ובעי דאימתי יפקון בנוהי רחימוהי מתחות גלותא דאדום. ואמר, את כתבת באורייתך, דכד יסבלון אינון עונשייא על מה דעבדו, מאי כתיב. (שם) ׳כי אל רחום ה' אלהיך׳. אמר ליה, ייתי סמאל אפוטרופסא דאדום ויטעין עמיה קמאי. אתא סמאל. וטעין מיכאל מלתא דא, כדבקדמייתא. אמר סמאל, מארי דעלמא, את הוא דאמרת דתהוי כנישתא דישראל תחות שולטנא דאדום, עד דיהון זכאין קמך, והא כלהון חייבין עד יומא דין. ביה שעתא אנזיפיה קודשא בריך הוא, על דאמר דלטורא על בנוהי, וערק תלת אלפי מילין. ואמר למיכאל, מיכאל הוה לך למהוי שפיל לרישיה דקרא, דכתיב ׳ושבת עד ה' אלהיך ושמעת בקולו׳, ואחר כך כתיב ׳כי אל רחום ה' אלהיך׳. אמר מיכאל, מארי דעלמא, הוה לך לרחמא עלייהו, את רחום, וכך אתקריאת. אמר ליה אומאה אומיתי ביומא דאתגזרא דינא קדמאי, עד די יתובון. ואי כנישתא דישראל, אפתחת תשובה כעינא דמחטא, אנא אפתח לה תרעין רברבין.
התרגום: אמר לו חייך רבי, בענין הזה מתעסק הקב"ה היום הזה, ובא מיכאל האפוטרופוס הגדול שלהם, ומבקש מתי יצאו בניו אהוביו מתחת גלות אדום. ואמר, אתה כתבת בתורתך, שכשיסבלו אותם העונשים על מה שעשו, מה כתוב. (שם) ׳כי אל רחום ה' אלהיך׳. אמר לו, יבא סמאל אפוטרופוס אדום ויתעמת עמו לפני. בא סמאל. וטען מיכאל טענה זו, כמו בראשונה. אמר סמאל, רבון העולם, אתה הוא שאמרת שתהיה כנסת ישראל תחת שלטון אדום, עד שיהיו זכאים לפניך, והרי כלם חיבים עד היום הזה. באותה שעה גער בו הקב"ה, על שאמר דלטוריה על בניו, וברח שלשת אלפי מיל. ואמר למיכאל, מיכאל היה לך להסתכל בראש הפסוק, שכתוב ׳ושבת עד ה' אלהיך ושמעת בקולו׳, ואחר כך כתוב ׳כי אל רחום ה' אלהיך׳ (דברים ד, לא). אמר מיכאל, רבון העולם, היה לך לרחם עליהם, אתה רחום, וכך נקראת. אמר לו שבועה נשבעתי ביום שנגזר הדין לפני, עד שישובו. ואם כנסת ישראל, תפתח תשובה כחדו של מחט, אני אפתח לה שערים גדולים.