׳ויותר יעקב לבדו׳ בלא אפוטרופוס - וסמא"ל התובע לשעבדו לאדום
זוהר חדש · מדרש הנעלם נח בהמשכו - למוד זכות על ישראל, והעורב והיונה בגלויות · מאמר 26 · פיסקה 24
לשון הזוהר
רַבִּי יְהוּדָה אֲמַר, תָּא חֲזֵי, הַאי דִּכְתִיב בְּיַעֲקֹב (בראשית ל״ב:כ״ה) ׳וַיִּוָּתֵר יַעֲקֹב לְבַדּוֹ וַיְאָבֶק אִישׁ עִמּוֹ עַד עֲלוֹת הַשַּׁחַר׳. בֵּיהּ זִימְנָא אִתְיַהֲבָא רְשׁוּתָא לְכָל חֵילֵי דִשְׁמַיָא, לְאִינוּן רַבְרְבִין דְּאִתְמַנוּן עַל מַלְכְּוָותָא, וְאִתְפְּרָשׁוּ אִלֵּין לְשַׁלְּטָאָה עַל אִלֵּין, וְאִתְיַהֲבַת רְשׁוּתָא וְשׁוּלְטָנָא לְרַבְרְבָא דֶאֱדוֹם, לְשַׁלְטָאָה עַל אוּמַּיָיא. בֵּיהּ שַׁעֲתָא מַה כְּתִיב. ׳וַיִּוָּתֶר יַעֲקֹב לְבַדּוֹ׳, דְּעַד כְּעָן לָא הֲווֹ לֵיהּ בִּנְיָמִין וְלָא אַפּוֹטְרוֹפּוֹסָא בִּשְׁמַיָא. ׳וַיְאָבֶק אִישׁ עִמּוֹ׳, דֵּין הוּא סמאל, רַבָּא דֶאֱדוֹם. וּבְעָא דְּיִתְיְיהֵב יַעֲקֹב תְּחוֹת שִׁעְבּוּדָא דֶּאֱדוֹם, וּמִשּׁוּם זְכוּתָא רַבְרְבָא דְּהֲוָה בְּיַעֲקֹב, לָא אִתְיְיהֵיב בִּידֵיהּ.
תרגום
רַבִּי יְהוּדָה אָמַר, בֹּא וּרְאֵה, זֶה שֶׁכָּתוּב בְּיַעֲקֹב (בראשית ל״ב:כ״ה) ׳וַיִּוָּתֵר יַעֲקֹב לְבַדּוֹ וַיְאָבֶק אִישׁ עִמּוֹ עַד עֲלוֹת הַשַּׁחַר׳ (בראשית לב, כה) - בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן נִתְּנָה רְשׁוּת לְכָל צִבְאוֹת הַשָּׁמַיִם, לְאוֹתָם הַגְּדוֹלִים הַמְּמוּנִים עַל הַמַּלְכֻיּוֹת, וְנִפְרְדוּ אֵלֶּה לִשְׁלוֹט עַל אֵלֶּה, וְנִתְּנָה רְשׁוּת וְשִׁלְטוֹן לְשַׂר אֱדוֹם, לִשְׁלוֹט עַל הָאֻמּוֹת. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה מַה כָּתוּב. ׳וַיִּוָּתֵר יַעֲקֹב לְבַדּוֹ׳, שֶׁעַד עַכְשָׁיו ׳לֹא הָיָה לוֹ׳ בִּנְיָמִין וְלֹא אַפּוֹטְרוֹפּוֹס בַּשָּׁמַיִם. ׳וַיֵּאָבֶק אִישׁ עִמּוֹ׳, זֶה הוּא סמאל, שַׂר אֱדוֹם. וּבִקֵּשׁ שֶׁיִּנָּתֵן יַעֲקֹב תַּחַת שִׁעְבּוּד אֱדוֹם, וּמִשּׁוּם הַזְּכוּת הַגְּדוֹלָה שֶׁהָיְתָה בְּיַעֲקֹב, לֹא נִתַּן בְּיָדוֹ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: רבי יהודה אמר, תא חזי, האי דכתיב ביעקב (בראשית ל״ב:כ״ה) ׳ויותר יעקב לבדו ויאבק איש עמו עד עלות השחר׳. ביה זימנא אתיהבא רשותא לכל חילי דשמיא, לאינון רברבין דאתמנון על מלכוותא, ואתפרשו אלין לשלטאה על אלין, ואתיהבת רשותא ושולטנא לרברבא דאדום, לשלטאה על אומייא. ביה שעתא מה כתיב. ׳ויותר יעקב לבדו׳, דעד כען לא הוו ליה בנימין ולא אפוטרופוסא בשמיא. ׳ויאבק איש עמו׳, דין הוא סמאל, רבא דאדום. ובעא דיתייהב יעקב תחות שעבודא דאדום, ומשום זכותא רברבא דהוה ביעקב, לא אתייהיב בידיה.
התרגום: רבי יהודה אמר, בא וראה, זה שכתוב ביעקב (בראשית ל״ב:כ״ה) ׳ויותר יעקב לבדו ויאבק איש עמו עד עלות השחר׳ (בראשית לב, כה) - באותו הזמן נתנה רשות לכל צבאות השמים, לאותם הגדולים הממונים על המלכיות, ונפרדו אלה לשלוט על אלה, ונתנה רשות ושלטון לשר אדום, לשלוט על האמות. באותה שעה מה כתוב. ׳ויותר יעקב לבדו׳, שעד עכשיו ׳לא היה לו׳ בנימין ולא אפוטרופוס בשמים. ׳ויאבק איש עמו׳, זה הוא סמאל, שר אדום. ובקש שינתן יעקב תחת שעבוד אדום, ומשום הזכות הגדולה שהיתה ביעקב, לא נתן בידו.
לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: