הטחת דברים כלפי מעלה מרב צער - שאין דנין את האדם בשעת צערו
זוהר חדש · מדרש הנעלם נח בהמשכו - פתח התשובה לרשעים ונח שלא בקש על דורו · מאמר 25 · פיסקה 19
לשון הזוהר
אָמַר רִבִּי יוֹסֵי, וְכִי לֹא כְתִיב בֵּיהּ ׳אִישׁ צַדִּיק תָּמִים הָיָה׳, וְהָאֵיךְ הִטִיחַ דְּבָרִים כְּלַפֵּי מַעְלָה. אָמַר רִבִּי חִיָּיא, מֵרוֹב צַעֲרוֹ הוּא דְאָמַר, דְּהָא תְּנַן, מִנַּיִן שֶׁאֵין דָּנִין אֶת הָאָדָם לְפִי צַעֲרוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (איוב ל״ד:ל״ה) ׳אִיּוֹב לֹא בְדַעַת יְדַבֵּר וּדְבָרָיו לֹא בְּהַשְׂכֵּל׳. אַף עַל פִּי שֶׁהִטִיחַ דְּבָרִים כְּלַפֵּי מַעְלָה, אֵין דִּינוֹ כְּמֵזִיד, אֶלָּא כְּאָדָם בְּלֹא דַּעַת, לְפִי צַעֲרוֹ.
תרגום
אָמַר רִבִּי יוֹסֵי, וְכִי לֹא כְתִיב בֵּיהּ ׳אִישׁ צַדִּיק תָּמִים הָיָה׳ (בראשית ו, ט) - וְהָאֵיךְ הִטִיחַ דְּבָרִים כְּלַפֵּי מַעְלָה. אָמַר רִבִּי חִיָּיא, מֵרוֹב צַעֲרוֹ הוּא דְאָמַר, דְּהָא תְּנַן, מִנַּיִן שֶׁאֵין דָּנִין אֶת הָאָדָם לְפִי צַעֲרוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (איוב ל״ד:ל״ה) ׳אִיּוֹב לֹא בְדַעַת יְדַבֵּר וּדְבָרָיו לֹא בְּהַשְׂכֵּל׳ (איוב לד, לה) - אַף עַל פִּי שֶׁהִטִיחַ דְּבָרִים כְּלַפֵּי מַעְלָה, אֵין דִּינוֹ כְּמֵזִיד, אֶלָּא כְּאָדָם בְּלֹא דַּעַת, לְפִי צַעֲרוֹ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: אמר רבי יוסי, וכי לא כתיב ביה ׳איש צדיק תמים היה׳, והאיך הטיח דברים כלפי מעלה. אמר רבי חייא, מרוב צערו הוא דאמר, דהא תנן, מנין שאין דנין את האדם לפי צערו, שנאמר (איוב ל״ד:ל״ה) ׳איוב לא בדעת ידבר ודבריו לא בהשכל׳. אף על פי שהטיח דברים כלפי מעלה, אין דינו כמזיד, אלא כאדם בלא דעת, לפי צערו.
התרגום: אמר רבי יוסי, וכי לא כתיב ביה ׳איש צדיק תמים היה׳ (בראשית ו, ט) - והאיך הטיח דברים כלפי מעלה. אמר רבי חייא, מרוב צערו הוא דאמר, דהא תנן, מנין שאין דנין את האדם לפי צערו, שנאמר (איוב ל״ד:ל״ה) ׳איוב לא בדעת ידבר ודבריו לא בהשכל׳ (איוב לד, לה) - אף על פי שהטיח דברים כלפי מעלה, אין דינו כמזיד, אלא כאדם בלא דעת, לפי צערו.