ממלכת הזוהר › זוהר › זוהר חדש › מאמר 25: מדרש הנעלם נח בהמשכו - פתח התשובה לרשעים ונח שלא בקש על דורו › פיסקה 18

׳לא תנחשו׳ ושליחת העורב - רמז באכזרי שאינו מרחם על בניו

זוהר חדש · מדרש הנעלם נח בהמשכו - פתח התשובה לרשעים ונח שלא בקש על דורו · מאמר 25 · פיסקה 18

לשון הזוהר

אָמַר רִבִּי חִיָּיא, וְהָאֵיךְ עָבִיד הָכֵי, וְהָאָמַר רַבִּי בּוֹ, אָסוּר לְאִסְתַּכָּלָא בְּאִלֵּין מְנַחֲשֵׁי בְּעוֹפֵי דִשְׁמַיָא, וַהֲרֵי הוּא בִּכְלַל ׳לֹא תְנַחֲשׁוּ וְלֹא תְעוֹנֵנוּ׳, אֲפִילּוּ כָּל נִיחוּשׁ בְּעָלְמָא. אֶלָּא אָמַר רִבִּי חִיָּיא, לָמָּה שָׁלַח אֶת הָעוֹרֵב. דְּאָמַר רִבִּי חִיָּיא, מִצְטַעֵר הֲוָה נֹחַ טְפֵי עַל אוֹבָדָא דְעָלְמָא. אָמַר רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, יָדַעְתִּי כִּי אַתָּה רַחוּם, וְאַתָּה לֹא רִחַמְתָּ עַל עוֹלָמְךָ, וְנֶהְפַּךְ רַחֲמָנוּתְךָ לְאַכְזָרוּת, אַתָּה לֹא רִחַמְתָּ עַל בָּנֶיךָ, יֵצֵא זֶה שֶׁאֵינוֹ מְרַחֵם עַל בָּנָיו, וְנֶהְפַּךְ לָהֶם לְאַכְזָרִי, וּלְפִיכָךְ שָׁלַח אֶת הָעוֹרֵב, רֶמֶז הוּא דְּקָא רָמַז.

תרגום

אָמַר רִבִּי חִיָּיא, וְכֵיצַד עָשָׂה כָּךְ, וַהֲרֵי אָמַר רַבִּי בּוֹ, אָסוּר לְהִסְתַּכֵּל בְּאֵלֶּה הַמְּנַחֲשִׁים בְּעוֹפוֹת הַשָּׁמַיִם, וַהֲרֵי הוּא בִּכְלַל ׳לֹא תְנַחֲשׁוּ וְלֹא תְעוֹנֵנוּ׳ (ויקרא יט, כו) - אֲפִילּוּ כָּל נִחוּשׁ שֶׁבָּעוֹלָם. אֶלָּא אָמַר רִבִּי חִיָּיא, לָמָּה שָׁלַח אֶת הָעוֹרֵב. שֶׁאָמַר רִבִּי חִיָּיא, מִצְטַעֵר הָיָה נֹחַ יוֹתֵר עַל אֲבֵדַת הָעוֹלָם. אָמַר, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, יָדַעְתִּי כִּי אַתָּה רַחוּם, וְאַתָּה לֹא רִחַמְתָּ עַל עוֹלָמְךָ, וְנֶהְפַּךְ רַחֲמָנוּתְךָ לְאַכְזָרוּת, אַתָּה לֹא רִחַמְתָּ עַל בָּנֶיךָ, יֵצֵא זֶה שֶׁאֵינוֹ מְרַחֵם עַל בָּנָיו, וְנֶהְפַּךְ לָהֶם לְאַכְזָרִי, וּלְפִיכָךְ שָׁלַח אֶת הָעוֹרֵב, רֶמֶז הוּא שֶׁרָמַז.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: אמר רבי חייא, והאיך עביד הכי, והאמר רבי בו, אסור לאסתכלא באלין מנחשי בעופי דשמיא, והרי הוא בכלל ׳לא תנחשו ולא תעוננו׳, אפילו כל ניחוש בעלמא. אלא אמר רבי חייא, למה שלח את העורב. דאמר רבי חייא, מצטער הוה נח טפי על אובדא דעלמא. אמר רבונו של עולם, ידעתי כי אתה רחום, ואתה לא רחמת על עולמך, ונהפך רחמנותך לאכזרות, אתה לא רחמת על בניך, יצא זה שאינו מרחם על בניו, ונהפך להם לאכזרי, ולפיכך שלח את העורב, רמז הוא דקא רמז.

התרגום: אמר רבי חייא, וכיצד עשה כך, והרי אמר רבי בו, אסור להסתכל באלה המנחשים בעופות השמים, והרי הוא בכלל ׳לא תנחשו ולא תעוננו׳ (ויקרא יט, כו) - אפילו כל נחוש שבעולם. אלא אמר רבי חייא, למה שלח את העורב. שאמר רבי חייא, מצטער היה נח יותר על אבדת העולם. אמר, רבונו של עולם, ידעתי כי אתה רחום, ואתה לא רחמת על עולמך, ונהפך רחמנותך לאכזרות, אתה לא רחמת על בניך, יצא זה שאינו מרחם על בניו, ונהפך להם לאכזרי, ולפיכך שלח את העורב, רמז הוא שרמז.

לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים