כרם הנשמה הנטועה תחת כסא הכבוד - ואלף עולמות שהקב"ה כסוף בהם
זוהר חדש · מדרש הנעלם נח בהמשכו - מדת הצדיק הנוח, מפלת דור המבול וכרם הנשמה · מאמר 24 · פיסקה 22
לשון הזוהר
רַבִּי יוֹסֵי וְר' חִיָּיא הֲווֹ אָזְלֵי בְּאוֹרְחָא, אָמַר רִבִּי חִיָּיא, אֵימָא לָן מִמִּילֵי מַעַלְיָיתָא דְּהֲוָה אָמַר אָבוּךְ מִתַּעֲנוּגֵי הַנְּשָׁמָה. אָמַר לֵיהּ נֵיפוֹק מִכָּאן, דְּקַפּוֹטְקִיָּא אִלֵּין בְּצִירֵי מֵעוֹבָדֵי דְכַשְׁרָן. אָמַר לֵיהּ כָּךְ יָאוֹת לָן לְמִלְעֵי בְּאוֹרַיְיתָא, וְנִשְׁתֵּיזִיב מִנְּהוֹן. אֲמַר, בַּאֲתַר דְּסַכָּנָה, לָא אֲמָרוּהָ רַבָּנָן. לְבָתַר דִּנְפָקוּ וַאֲזָלוּ בְּאוֹרְחָא, אָמַר רִבִּי יוֹסֵי, אֵימָא לָךְ מִילְתָא, וְהִיא טְמִירְתָא בֵּינֵי מַטְמוֹנַיָיא דְּאַבָּא, בְּבֵי גְּנָזוֹהִי. וְדָא הִיא, דִּכְתִיב, ׳כֶּרֶם הָיָה לִשְׁלֹמֹה׳ וכו', הַאי כֶּרֶם, דָּא הִיא נִשְׁמָתָא קַדִּישָׁא, דְּאִתְנְטָעַת לְעֵילָא, תְּחוֹת כּוּרְסֵי יְקָרֵיהּ. לִשְׁלֹמֹה, מַלְכָּא דִּשְׁלָמָא כּוֹלָּא דִילֵיהּ. ׳בְּבַעַל הָמוֹן׳, הוּא כּוּרְסֵי יְקָרֵיהּ דְּשַׁלִּיטָא עַל כָּל חֵילֵי שְׁמַיָא וְאַרְעָא, וְהוּא מָארֵיהּ דְּכָל חֵילָא. יְהַב נִשְׁמָתָא דָא, לְמִי, לַנּוֹטְרִים, אִלֵּין נָטְרֵי פִּקּוּדוֹי. וְאִית לֵיהּ לְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עָלְמִין סַגִּיאִין לְעֵילָא, עַל כָּל חַיָילֵי שְׁמַיָא, וְאֶלֶף וּמָאתָן עָלְמִין אָחֳרָנִין, דְּעָיִיל בְּהוֹן לְאִשְׁתַּעְשְׁעָא עִם צַדִּיקַיָּיא בְּגִנְתָּא דְעֵדֶן. ׳אִישׁ יָבִיא בְּפִרְיוֹ אֶלֶף כָּסֶף׳ - אֶלֶף עָלְמִין דִּכְסִיף בְּהוֹן קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא.
תרגום
רַבִּי יוֹסֵי וְרַבִּי חִיָּיא הָיוּ הוֹלְכִים בַּדֶּרֶךְ, אָמַר רַבִּי חִיָּיא, אֱמֹר לָנוּ מִדְּבָרִים טוֹבִים שֶׁהָיָה אוֹמֵר אָבִיךָ מִתַּעֲנוּגֵי הַנְּשָׁמָה. אָמַר לוֹ, נֵצֵא מִכָּאן, שֶׁהַקַּפּוֹטְקִים הַלָּלוּ חֲסֵרִים מִמַּעֲשִׂים כְּשֵׁרִים. אָמַר לוֹ, כָּךְ נָאֶה לָנוּ לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה, וְנִנָּצֵל מֵהֶם. אָמַר, בְּמָקוֹם סַכָּנָה, לֹא אָמְרוּהָ רַבּוֹתֵינוּ. אַחַר שֶׁיָּצְאוּ וְהָלְכוּ בַּדֶּרֶךְ, אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, אֹמַר לְךָ דָּבָר, וְהוּא טָמוּן בֵּין מַטְמוֹנוֹתָיו שֶׁל אַבָּא, בְּבֵית גְּנָזָיו. וְזֶה הוּא, שֶׁכָּתוּב, ׳כֶּרֶם הָיָה לִשְׁלֹמֹה׳ וְכוּ', כֶּרֶם זֶה - זוֹ הַנְּשָׁמָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁנִּטְּעָה לְמַעְלָה, תַּחַת כִּסֵּא כְּבוֹדוֹ. ׳לִשְׁלֹמֹה׳ - הַמֶּלֶךְ שֶׁהַשָּׁלוֹם כֻּלּוֹ שֶׁלּוֹ. ׳בְּבַעַל הָמוֹן׳ - הוּא כִּסֵּא כְּבוֹדוֹ, הַשּׁוֹלֵט עַל כָּל חֵילוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ, וְהוּא אֲדוֹן כָּל חַיִל. נָתַן נְשָׁמָה זוֹ לְמִי? לַנּוֹטְרִים, אֵלּוּ שׁוֹמְרֵי מִצְוֹתָיו. וְיֵשׁ לְהקב"ה עוֹלָמוֹת רַבִּים לְמַעְלָה, עַל כָּל חֵילוֹת הַשָּׁמַיִם, וְאֶלֶף וּמָאתַיִם עוֹלָמוֹת אֲחֵרִים, שֶׁנִּכְנָס בָּהֶם לְהִשְׁתַּעֲשֵׁעַ עִם הַצַּדִּיקִים בְּגַן עֵדֶן. ׳אִישׁ יָבִיא בְּפִרְיוֹ אֶלֶף כָּסֶף׳ (שיר השירים ח, יא) - אֶלֶף עוֹלָמוֹת שֶׁכָּסוּף בָּהֶם הקב"ה.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: רבי יוסי ור' חייא הוו אזלי באורחא, אמר רבי חייא, אימא לן ממילי מעלייתא דהוה אמר אבוך מתענוגי הנשמה. אמר ליה ניפוק מכאן, דקפוטקיא אלין בצירי מעובדי דכשרן. אמר ליה כך יאות לן למלעי באורייתא, ונשתיזיב מנהון. אמר, באתר דסכנה, לא אמרוה רבנן. לבתר דנפקו ואזלו באורחא, אמר רבי יוסי, אימא לך מילתא, והיא טמירתא ביני מטמונייא דאבא, בבי גנזוהי. ודא היא, דכתיב, ׳כרם היה לשלמה׳ וכו', האי כרם, דא היא נשמתא קדישא, דאתנטעת לעילא, תחות כורסי יקריה. לשלמה, מלכא דשלמא כולא דיליה. ׳בבעל המון׳, הוא כורסי יקריה דשליטא על כל חילי שמיא וארעא, והוא מאריה דכל חילא. יהב נשמתא דא, למי, לנוטרים, אלין נטרי פקודוי. ואית ליה לקודשא בריך הוא עלמין סגיאין לעילא, על כל חיילי שמיא, ואלף ומאתן עלמין אחרנין, דעייל בהון לאשתעשעא עם צדיקייא בגנתא דעדן. ׳איש יביא בפריו אלף כסף׳ - אלף עלמין דכסיף בהון קודשא בריך הוא.
התרגום: רבי יוסי ורבי חייא היו הולכים בדרך, אמר רבי חייא, אמר לנו מדברים טובים שהיה אומר אביך מתענוגי הנשמה. אמר לו, נצא מכאן, שהקפוטקים הללו חסרים ממעשים כשרים. אמר לו, כך נאה לנו לעסק בתורה, וננצל מהם. אמר, במקום סכנה, לא אמרוה רבותינו. אחר שיצאו והלכו בדרך, אמר רבי יוסי, אמר לך דבר, והוא טמון בין מטמונותיו של אבא, בבית גנזיו. וזה הוא, שכתוב, ׳כרם היה לשלמה׳ וכו', כרם זה - זו הנשמה הקדושה, שנטעה למעלה, תחת כסא כבודו. ׳לשלמה׳ - המלך שהשלום כלו שלו. ׳בבעל המון׳ - הוא כסא כבודו, השולט על כל חילות שמים וארץ, והוא אדון כל חיל. נתן נשמה זו למי? לנוטרים, אלו שומרי מצותיו. ויש להקב"ה עולמות רבים למעלה, על כל חילות השמים, ואלף ומאתים עולמות אחרים, שנכנס בהם להשתעשע עם הצדיקים בגן עדן. ׳איש יביא בפריו אלף כסף׳ (שיר השירים ח, יא) - אלף עולמות שכסוף בהם הקב"ה.
מן המפרשים
מקדש מלך: מן המקבילה באמור מאמר לד, א (צז:) ◆ מאי קא מיירי נ"ב ר"ל מיום הביאכם מיותר שהרי כבר אמר ממחרת השבת. א"כ מאי קא מיירי מאי סימן זה ומה צודק בו עכ"ל. ונלע"ד מאי קא מיירי ספירה זו מאי עניינה ומה סודה. והתירוץ מבואר בסמוך: במיין…
הסולם: מן המקבילה באמור מאמר לד, א (צז:) ר' אבא ור' חייא וכו': ר"א ור"ח היו הולכים בדרך. א"ר חייא כתוב, וספרתם לכם ממחרת השבת מיום הביאכם את עמר התנופה. מה פירושו, א"ל כבר העמידו החברים. אבל בוא וראה. ישראל כשהיו במצרים, היו ברשות…
מקדש מלך, פירוש הרמ"ז: מן המקבילה באמור מאמר לד, א (צז:) מאי קא מיירי אקדים הטעם למה נק' י"ט של פסח בשם שבת והוא משום שמשונה משאר י"ט שכולם מאירים מנ"הי דאימא בסוד י"ט העולה ס"ג עם י' אותיות. אבל בפסח נמשכים אורות גם מא"וא עילאין וידוע מס' א"י שי"ס…