ממלכת הזוהר › זוהר › זוהר חדש › מאמר 23: נח - התבה והיונה בסוד הגוף והנשמה, והפתחים לעליית הנשמות › פיסקה 8

משל הספינה לגוף הכלול מכלם - ו ׳לך לך׳ צא מגופך

זוהר חדש · נח - התבה והיונה בסוד הגוף והנשמה, והפתחים לעליית הנשמות · מאמר 23 · פיסקה 8

לשון הזוהר

סְפִינְתָּא אַמְתִילַת לְתֵיבוּתָא דְנֹחַ, וְאִית בָּהּ גּוּבְרִין יְהוּדָאִין וְיִשְׁמְעֵאלִים וּבְנֵי עֵשָׂו, כְּדוּגְמָא דָא אִית בְּגוּפָא, כָּלֵיל מִכּוֹלְהוֹן, דְּגוּפָא דָא, לָאו אִיהוּ מִן נִשְׁמָתָא קַדִּישָׁא, וְדָא הוּא דַּאֲמַר לְנֹחַ, דְּאִיהוּ נִשְׁמָתָא לְנִשְׁמָתָא, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר ׳עֲשֵׂה לְךָ תֵּבַת עֲצֵי גֹפֶר׳ (שם ו). וְהָא הוּא דַּאֲמַר לְאַבְרָם, ׳לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ׳, לָמָּה תְּרֵי זִימְנֵי. אֶלָּא, פּוֹק מִן דִּירָתָךְ וּמִן גּוּפָךְ, וּמִן בֵּית אָבִיךָ, דְּאִית שְׁלָם דִּלְעֵילָא. ׳אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ׳ - דָּא גוּפָא, דְּאִיהִי תֵּיבַת נֹחַ. וּבְדוּגְמָא דָא הֲוָה נֹחַ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳וַיְשַׁלַּח אֶת הַיּוֹנָה׳ (שם ח). וַאֲפִיקוּ לָהּ לַיּוֹנָה מִן תֵּיבוּתָא, וְיַהֲבוּ לָהּ בְּמַיָּא. בְּדוּגְמָא דָא נָפְקָא לָהּ יוֹנָה מִן תֵּיבוּתָא דְנֹחַ, כְּמָא דְאַתְּ אָמֵר ׳וְלֹא יָסְפָה שׁוּב אֵלָיו עוֹד׳.

תרגום

הַסְּפִינָה נִמְשְׁלָה לְתֵבַת נֹחַ, וְיֵשׁ בָּהּ אֲנָשִׁים יְהוּדִים וְיִשְׁמְעֵאלִים וּבְנֵי עֵשָׂו, כְּעֵין זֶה יֵשׁ בַּגּוּף, כָּלוּל מִכֻּלָּם, שֶׁגּוּף זֶה אֵינוֹ מִן הַנְּשָׁמָה הַקְּדוֹשָׁה, וְזֶה הוּא שֶׁאָמַר לְנֹחַ, שֶׁהוּא נְשָׁמָה לַנְּשָׁמָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳עֲשֵׂה לְךָ תֵּבַת עֲצֵי גֹפֶר׳ (שם ו). וְזֶה הוּא שֶׁאָמַר לְאַבְרָם, ׳לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ׳ (בראשית יב, א) - לָמָּה פַּעֲמַיִם? אֶלָּא, צֵא מִדִּירָתְךָ וּמִגּוּפְךָ, וּמִבֵּית אָבִיךָ, שֶׁיֵּשׁ שָׁלוֹם לְמַעְלָה. ׳אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ׳ - זֶה הַגּוּף, שֶׁהוּא תֵּבַת נֹחַ. וּכְעֵין זֶה הָיָה נֹחַ, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב, ׳וַיְשַׁלַּח אֶת הַיּוֹנָה׳ (שם ח) - וְהוֹצִיאוּ ׳אֶת הַיּוֹנָה מִן הַתֵּבָה׳ - וְנָתְנוּ אוֹתָהּ בַּמַּיִם. כְּעֵין זֶה יָצְאָה הַיּוֹנָה מִתֵּבַת נֹחַ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳וְלֹא יָסְפָה שׁוּב אֵלָיו עוֹד׳ (בראשית ח, יב).

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ספינתא אמתילת לתיבותא דנח, ואית בה גוברין יהודאין וישמעאלים ובני עשו, כדוגמא דא אית בגופא, כליל מכולהון, דגופא דא, לאו איהו מן נשמתא קדישא, ודא הוא דאמר לנח, דאיהו נשמתא לנשמתא, כמה דאת אמר ׳עשה לך תבת עצי גפר׳ (שם ו). והא הוא דאמר לאברם, ׳לך לך מארצך׳, למה תרי זימני. אלא, פוק מן דירתך ומן גופך, ומן בית אביך, דאית שלם דלעילא. ׳אל הארץ אשר אראך׳ - דא גופא, דאיהי תיבת נח. ובדוגמא דא הוה נח, הדא הוא דכתיב, ׳וישלח את היונה׳ (שם ח). ואפיקו לה ליונה מן תיבותא, ויהבו לה במיא. בדוגמא דא נפקא לה יונה מן תיבותא דנח, כמא דאת אמר ׳ולא יספה שוב אליו עוד׳.

התרגום: הספינה נמשלה לתבת נח, ויש בה אנשים יהודים וישמעאלים ובני עשו, כעין זה יש בגוף, כלול מכלם, שגוף זה אינו מן הנשמה הקדושה, וזה הוא שאמר לנח, שהוא נשמה לנשמה, כמו שנאמר ׳עשה לך תבת עצי גפר׳ (שם ו). וזה הוא שאמר לאברם, ׳לך לך מארצך׳ (בראשית יב, א) - למה פעמים? אלא, צא מדירתך ומגופך, ומבית אביך, שיש שלום למעלה. ׳אל הארץ אשר אראך׳ - זה הגוף, שהוא תבת נח. וכעין זה היה נח, זהו שכתוב, ׳וישלח את היונה׳ (שם ח) - והוציאו ׳את היונה מן התבה׳ - ונתנו אותה במים. כעין זה יצאה היונה מתבת נח, כמו שנאמר ׳ולא יספה שוב אליו עוד׳ (בראשית ח, יב).

לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים