אלמלא לא היינו בעולם - וחזרתו בו של רבי יהודה
זוהר חדש · נח - התבה והיונה בסוד הגוף והנשמה, והפתחים לעליית הנשמות · מאמר 23 · פיסקה 13
לשון הזוהר
אָמַר רִבִּי יְהוּדָה, אִלְמָלֵי לָא הֲוֵינָא בְּעָלְמָא יָאוֹת לָן, וְלָא נֵיהַב חוּשְׁבְּנָא לְמָארֵיהּ דְּפִיתְקָא, לְבָתַר אֲמַר, הַדְרֵי בִי.
תרגום
אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, אִלְמָלֵא לֹא הָיִינוּ בָּעוֹלָם, טוֹב הָיָה לָנוּ, וְלֹא נִתֵּן חֶשְׁבּוֹן לְבַעַל הַפִּנְקָס. אַחַר כָּךְ אָמַר, חוֹזֵר אֲנִי בִּי.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: אמר רבי יהודה, אלמלי לא הוינא בעלמא יאות לן, ולא ניהב חושבנא למאריה דפיתקא, לבתר אמר, הדרי בי.
התרגום: אמר רבי יהודה, אלמלא לא היינו בעולם, טוב היה לנו, ולא נתן חשבון לבעל הפנקס. אחר כך אמר, חוזר אני בי.
לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: