ארצות החיים לשון רצוי - וביאת הנשמה להאיר על הגוף האפל
זוהר חדש · נח - התבה והיונה בסוד הגוף והנשמה, והפתחים לעליית הנשמות · מאמר 23 · פיסקה 12
לשון הזוהר
וְלָמָּה קְרָאוֹ דָּוִד אַרְצוֹת הַחַיִּים, וְכִי לְמַעְלָה יֵשׁ אֲרָצוֹת. אָמַר רִבִּי יִצְחָק, לֹא אֲרָצוֹת מַמָּשׁ, וְלֹא אַדַעְתָּא דַּאֲרָצוֹת אֲמָרוֹ דָּוִד, אֶלָּא לְשׁוֹן רִיצּוּי הוּא, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (יחזקאל כ) אֶרְצֶה אֶתְכֶם. כְּלוֹמַר, אָמַר דָּוִד, אֶתְהַלֵּךְ לִפְנֵי ה', בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִרְצוּ תָּמִיד הַצַּדִּיקִים, הַנִּקְרָאִים חַיִּים, אֲשֶׁר רְצוֹנָם וְחֶפְצָם לָלֶכֶת שָׁמָּה. וּמִמְּקוֹם הַקּוֹדֶשׁ, בָּאָה הַנְּשָׁמָה לְהָאִיר עַל הַגּוּף הֶאָפֵל, כְּדֵי לְהוֹלִיכוֹ בְּדֶרֶךְ יְשָׁרָה, וְלַעֲבוֹד עֲבוֹדָתוֹ וּרְצוֹן בּוֹרְאוֹ, לָבֹא לְמָחָר וְלִיטוֹל שְׂכָרוֹ.
תרגום
וְלָמָּה קְרָאוֹ דָוִד אַרְצוֹת הַחַיִּים, וְכִי לְמַעְלָה יֵשׁ אֲרָצוֹת? אָמַר רַבִּי יִצְחָק, לֹא אֲרָצוֹת מַמָּשׁ, וְלֹא עַל דַּעַת אֲרָצוֹת אֲמָרוֹ דָּוִד, אֶלָּא לְשׁוֹן רִצּוּי הוּא, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳אֶרְצֶה אֶתְכֶם׳ (יחזקאל כ). כְּלוֹמַר, אָמַר דָּוִד, אֶתְהַלֵּךְ לִפְנֵי ה', בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִרְצוּ תָּמִיד הַצַּדִּיקִים, הַנִּקְרָאִים חַיִּים, אֲשֶׁר רְצוֹנָם וְחֶפְצָם לָלֶכֶת שָׁמָּה. וּמִמְּקוֹם הַקֹּדֶשׁ, בָּאָה הַנְּשָׁמָה לְהָאִיר עַל הַגּוּף הֶאָפֵל, כְּדֵי לְהוֹלִיכוֹ בְּדֶרֶךְ יְשָׁרָה, וְלַעֲבֹד עֲבוֹדָתוֹ וּרְצוֹן בּוֹרְאוֹ, לָבוֹא לְמָחָר וְלִטֹּל שְׂכָרוֹ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ולמה קראו דוד ארצות החיים, וכי למעלה יש ארצות. אמר רבי יצחק, לא ארצות ממש, ולא אדעתא דארצות אמרו דוד, אלא לשון ריצוי הוא, כמה דאת אמר (יחזקאל כ) ארצה אתכם. כלומר, אמר דוד, אתהלך לפני ה', במקום אשר ירצו תמיד הצדיקים, הנקראים חיים, אשר רצונם וחפצם ללכת שמה. וממקום הקודש, באה הנשמה להאיר על הגוף האפל, כדי להוליכו בדרך ישרה, ולעבוד עבודתו ורצון בוראו, לבא למחר וליטול שכרו.
התרגום: ולמה קראו דוד ארצות החיים, וכי למעלה יש ארצות? אמר רבי יצחק, לא ארצות ממש, ולא על דעת ארצות אמרו דוד, אלא לשון רצוי הוא, כמו שנאמר ׳ארצה אתכם׳ (יחזקאל כ). כלומר, אמר דוד, אתהלך לפני ה', במקום אשר ירצו תמיד הצדיקים, הנקראים חיים, אשר רצונם וחפצם ללכת שמה. וממקום הקדש, באה הנשמה להאיר על הגוף האפל, כדי להוליכו בדרך ישרה, ולעבד עבודתו ורצון בוראו, לבוא למחר ולטל שכרו.