ממלכת הזוהר › זוהר › זוהר חדש › מאמר 21: מדרש הנעלם בראשית בהמשכו - שומרי הגן, ׳קניתי איש את ה'׳, ותשובת קין › פיסקה 16

רמז הבל על השם הקטן הנאצל - והריגתו ׳ונשגב ה' לבדו׳

זוהר חדש · מדרש הנעלם בראשית בהמשכו - שומרי הגן, ׳קניתי איש את ה'׳, ותשובת קין · מאמר 21 · פיסקה 16

לשון הזוהר

׳וַתּוֹסֶף לָלֶדֶת אֶת אָחִיו אֶת הֶבֶל׳ (בראשית ד), אָמַר רִבִּי אֱלִיעֶזְר לְרַבִּי עֲקִיבָא, מַה שְּׁמִיעַ לָךְ בְּהַאי. אָמַר לֵיהּ עַל כָּךְ אֲנָא יָתֵיב קַמָּךְ. אָמַר לֵיהּ, אַסְתֵּים פּוּמָךְ, וּפְתַח עֵינָךְ וְאוּדְנָךְ, וַאֲצֵית. דְּרֶמֶז הוּא דְקָא רָמַז, עַל הַהוּא שְׁמָא זְעֵירָא, דְּאִתְאֲצַל מִשְּׁמָא קַדִּישָׁא, דַּאֲנָא וְאַתְּ יְדַעְנָא. וּבְהַאי שְׁמָא חָבְיָין סַגִּיאִין בְּנֵי נָשָׁא, וְהוּא רֶמֶז מְהֵימְנוּתָא, לְמַאן דְּאִסְתַּכַּל בְּחָכְמְתָא. עוֹד אָמַר רִבִּי אֱלִיעֶזְר, עֲקִיבָא, רֶמֶז דְּאִתְקַטַל הֶבֶל, אוֹרֵי עַל מְהֵימְנוּתָא דִשְׁמָא יַקִּירָא עִילָּאָה דְּמַלְכָּא, דִּכְתִיב (ישעיהו ב׳:י״א) ׳וְנִשְׂגָּב ה' לְבַדּוֹ׳. אָמַר רִבִּי עֲקִיבָא, וַוי לְעָלְמָא כַּד תֵּיפוֹק מִנֵּיהּ, כְּעַן אֲנָא מִסְתַּכֵּל בְּחָכְמְתָא סַגִּיאָה. אָמַר לֵיהּ, הָא אֲמָרִית לָךְ אַסְתֵּים פּוּמָךְ, דְּהָא חָזֵינָא דְּדַי לִי וְלָךְ בְּעָלְמָא.

תרגום

׳וַתּוֹסֶף לָלֶדֶת אֶת אָחִיו אֶת הֶבֶל׳ (בראשית ד, ב) - אָמַר רִבִּי אֱלִיעֶזֶר לְרִבִּי עֲקִיבָא, מָה שָׁמַעְתָּ בָּזֶה. אָמַר לוֹ, עַל כֵּן אֲנִי יוֹשֵׁב לְפָנֶיךָ. אָמַר לוֹ, סְתוֹם פִּיךָ, וּפְתַח עֵינֶיךָ וְאָזְנֶךָ, וְהַקְשֵׁב. שֶׁרֶמֶז הוּא שֶׁרָמַז, עַל אוֹתוֹ הַשֵּׁם הַקָּטָן, שֶׁנֶּאֱצָל מֵהַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ, שֶׁאֲנִי וְאַתָּה יוֹדְעִים. וּבְשֵׁם זֶה נֶחְבָּאִים רַבִּים מִבְּנֵי הָאָדָם, וְהוּא רֶמֶז מְהֵימְנוּתָא, לְמִי שֶׁמִּסְתַּכֵּל בַּחָכְמָה. עוֹד אָמַר רִבִּי אֱלִיעֶזֶר, עֲקִיבָא, הָרֶמֶז שֶׁנֶּהֱרַג הֶבֶל, מוֹרֶה עַל מְהֵימְנוּתָא שֶׁל הַשֵּׁם הַנֶּעְלֶה הָעֶלְיוֹן שֶׁל הַמֶּלֶךְ, שֶׁכָּתוּב (ישעיהו ב׳:י״א) ׳וְנִשְׂגָּב ה' לְבַדּוֹ׳. אָמַר רִבִּי עֲקִיבָא, אוֹי לָעוֹלָם כְּשֶׁתֵּצֵא מִמֶּנּוּ, עַתָּה אֲנִי מִסְתַּכֵּל בְּחָכְמָה רַבָּה. אָמַר לוֹ, הֲרֵי אָמַרְתִּי לְךָ סְתוֹם פִּיךָ, שֶׁהֲרֵי אֲנִי רוֹאֶה שֶׁדַּי לִי וּלְךָ בָּעוֹלָם.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ׳ותוסף ללדת את אחיו את הבל׳ (בראשית ד), אמר רבי אליעזר לרבי עקיבא, מה שמיע לך בהאי. אמר ליה על כך אנא יתיב קמך. אמר ליה, אסתים פומך, ופתח עינך ואודנך, ואצית. דרמז הוא דקא רמז, על ההוא שמא זעירא, דאתאצל משמא קדישא, דאנא ואת ידענא. ובהאי שמא חביין סגיאין בני נשא, והוא רמז מהימנותא, למאן דאסתכל בחכמתא. עוד אמר רבי אליעזר, עקיבא, רמז דאתקטל הבל, אורי על מהימנותא דשמא יקירא עילאה דמלכא, דכתיב (ישעיהו ב׳:י״א) ׳ונשגב ה' לבדו׳. אמר רבי עקיבא, ווי לעלמא כד תיפוק מניה, כען אנא מסתכל בחכמתא סגיאה. אמר ליה, הא אמרית לך אסתים פומך, דהא חזינא דדי לי ולך בעלמא.

התרגום: ׳ותוסף ללדת את אחיו את הבל׳ (בראשית ד, ב) - אמר רבי אליעזר לרבי עקיבא, מה שמעת בזה. אמר לו, על כן אני יושב לפניך. אמר לו, סתום פיך, ופתח עיניך ואזנך, והקשב. שרמז הוא שרמז, על אותו השם הקטן, שנאצל מהשם הקדוש, שאני ואתה יודעים. ובשם זה נחבאים רבים מבני האדם, והוא רמז מהימנותא, למי שמסתכל בחכמה. עוד אמר רבי אליעזר, עקיבא, הרמז שנהרג הבל, מורה על מהימנותא של השם הנעלה העליון של המלך, שכתוב (ישעיהו ב׳:י״א) ׳ונשגב ה' לבדו׳. אמר רבי עקיבא, אוי לעולם כשתצא ממנו, עתה אני מסתכל בחכמה רבה. אמר לו, הרי אמרתי לך סתום פיך, שהרי אני רואה שדי לי ולך בעולם.

מן המפרשים

הסולם: מן המקבילה בוירא מאמר כא, לד (קיב.) אמר ר' יהודה אמר רב וכו': אר"י א"ר, כל מי שנכנס לעיר ורואה נשים יפות, ישפיל עיניו, ויאמר כך. סך ראה, ספאן, אגזר אגזרנא, שנחצב נחצבתי מן הורים ספונים, דהיינו חשובים. קרדינא תקיל, פוק פוק,…

לכל המפרשים על פיסקה זו