ממלכת הזוהר › זוהר › זוהר חדש › מאמר 20: מדרש הנעלם בראשית בהמשכו - גן עדן של מטה, החטא בשם, וחלי רשב"י › פיסקה 7

חדוש הנשמות לבקרים - ומכאן שאין מחזיקים בממון חברו עד שינתן

זוהר חדש · מדרש הנעלם בראשית בהמשכו - גן עדן של מטה, החטא בשם, וחלי רשב"י · מאמר 20 · פיסקה 7

לשון הזוהר

רַבִּי שִׁמְעוֹן אֲמַר, בְּכָל לַיְלָה וְלַיְלָה, וְכַד אָתֵי צַפְרָא, מְחַדֵּשׁ לוֹן נִשְׁמָתַיְיהוּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (איכה ג׳:כ״ג) ׳חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ׳. ר' יִצְחָק אָמַר אֲפִילּוּ לְכָל אָדָם נָמֵי. בְּהַאי עָלְמָא נָאִים בְּשִׁינְתֵיהּ, בְּכָל לַיְלָה, וְסָלְקָא נִשְׁמָתָא לְעֵילָא, וְאִשְׁתַּכְּחַת בְּכַמָּה חִיּוּבִין קַמֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. וּמְהֵימְנוּתָא רַבָּה, דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אַחְזַר לָהּ לְגוּפָא, וּמְחַדֵּשׁ לָהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. וְלָמָּה, ׳רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ׳. מִפְּנֵי ׳שֶׁרַבָּה אֱמוּנָתֶךָ׳. מִכָאן אָמַר רִבִּי יִצְחָק, הַמִּתְחַיֵּיב בְּמָמוֹן לַחֲבֵירוֹ, וַחֲבֵירוֹ מוֹצִיא לוֹ מַה שֶּׁיַּחֲזִיק בְּיָדוֹ, אָסוּר לוֹ לְהַחֲזִיק בּוֹ, עַד שֶׁיִּתְּנֵהוּ לוֹ חֲבֵירוֹ, וַאֲפִילּוּ שֶׁיִּתְּנֵהוּ לוֹ בֵּי דִינָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (שמות כ״ב:כ״ה) ׳אִם חָבֹל תַּחְבֹּל שַׂלְמַת רֵעֶךָ׳.

תרגום

רַבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר, בְּכָל לַיְלָה וְלַיְלָה, וּכְשֶׁבָּא הַבֹּקֶר, מְחַדֵּשׁ לָהֶם נִשְׁמוֹתֵיהֶם, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב, (איכה ג׳:כ״ג) ׳חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ׳ (איכה ג, כג). רַבִּי יִצְחָק אָמַר, אֲפִלּוּ לְכָל אָדָם גַּם כֵּן. בָּעוֹלָם הַזֶּה נִרְדָּם בִּשְׁנָתוֹ, בְּכָל לַיְלָה, וְעוֹלָה הַנְּשָׁמָה לְמַעְלָה, וְנִמְצֵאת בְּכַמָּה חִיּוּבִים לִפְנֵי הקב"ה. וֶאֱמוּנָה גְּדוֹלָה, שֶׁהקב"ה מַחֲזִיר אוֹתָהּ לַגּוּף, וּמְחַדֵּשׁ אוֹתָהּ הקב"ה. וְלָמָּה? ׳רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ׳, מִפְּנֵי ׳שֶׁרַבָּה אֱמוּנָתֶךָ׳. מִכָּאן אָמַר רַבִּי יִצְחָק, הַמִּתְחַיֵּב בְּמָמוֹן לַחֲבֵרוֹ, וַחֲבֵרוֹ מוֹצִיא לוֹ מַה שֶּׁיַּחֲזִיק בְּיָדוֹ, אָסוּר לוֹ לְהַחֲזִיק בּוֹ, עַד שֶׁיִּתְּנֵהוּ לוֹ חֲבֵרוֹ, וַאֲפִלּוּ שֶׁיִּתְּנֵהוּ לוֹ בֵּית דִּין, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב, (שמות כ״ב:כ״ה) ׳אִם חָבֹל תַּחְבֹּל שַׂלְמַת רֵעֶךָ׳ (שמות כב, כה).

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: רבי שמעון אמר, בכל לילה ולילה, וכד אתי צפרא, מחדש לון נשמתייהו, הדא הוא דכתיב, (איכה ג׳:כ״ג) ׳חדשים לבקרים רבה אמונתך׳. ר' יצחק אמר אפילו לכל אדם נמי. בהאי עלמא נאים בשינתיה, בכל לילה, וסלקא נשמתא לעילא, ואשתכחת בכמה חיובין קמי קודשא בריך הוא. ומהימנותא רבה, דקודשא בריך הוא אחזר לה לגופא, ומחדש לה קודשא בריך הוא. ולמה, ׳רבה אמונתך׳. מפני ׳שרבה אמונתך׳. מכאן אמר רבי יצחק, המתחייב בממון לחבירו, וחבירו מוציא לו מה שיחזיק בידו, אסור לו להחזיק בו, עד שיתנהו לו חבירו, ואפילו שיתנהו לו בי דינא, הדא הוא דכתיב, (שמות כ״ב:כ״ה) ׳אם חבל תחבל שלמת רעך׳.

התרגום: רבי שמעון אמר, בכל לילה ולילה, וכשבא הבקר, מחדש להם נשמותיהם, זהו שכתוב, (איכה ג׳:כ״ג) ׳חדשים לבקרים רבה אמונתך׳ (איכה ג, כג). רבי יצחק אמר, אפלו לכל אדם גם כן. בעולם הזה נרדם בשנתו, בכל לילה, ועולה הנשמה למעלה, ונמצאת בכמה חיובים לפני הקב"ה. ואמונה גדולה, שהקב"ה מחזיר אותה לגוף, ומחדש אותה הקב"ה. ולמה? ׳רבה אמונתך׳, מפני ׳שרבה אמונתך׳. מכאן אמר רבי יצחק, המתחיב בממון לחברו, וחברו מוציא לו מה שיחזיק בידו, אסור לו להחזיק בו, עד שיתנהו לו חברו, ואפלו שיתנהו לו בית דין, זהו שכתוב, (שמות כ״ב:כ״ה) ׳אם חבל תחבל שלמת רעך׳ (שמות כב, כה).

לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: