ממלכת הזוהר › זוהר › זוהר חדש › מאמר 20: מדרש הנעלם בראשית בהמשכו - גן עדן של מטה, החטא בשם, וחלי רשב"י › פיסקה 6

סוד הגוף האחר המזמן לצדיק - ומדורו בגנת עדן של מטה

זוהר חדש · מדרש הנעלם בראשית בהמשכו - גן עדן של מטה, החטא בשם, וחלי רשב"י · מאמר 20 · פיסקה 6

לשון הזוהר

אָמַר לֵיהּ ר' חִיָּיא, אֵימָא לָךְ מִלָּה דְּהִיא רָזָא, וְלָא יָדְעִין בְּנֵי נָשָׁא. אַרְכִין רֵישֵׁיהּ, וּבָכֵי וְחַיֵּיךְ. שָׁתִיק ר' יוֹסֵי, לְבָתַר אָמַר לֵיהּ רַבִּי חִיָיא, זַכָּאִין אִינוּן צַדִּיקַיָא, וַוי לְהוֹן לְרַשִּׁיעַיָא. זַכָּאִין אִינוּן צַדִּיקַיָא, דְּאִתְקְרוֹן חַיִּים לְעָלְמָא דְאָתֵי. וְכִי בְּדִיל דְּנִשְׁמְתָא קָיְימָא בְּקִיּוּמָהָא, אִינוּן קָיְימִין, וְגוּפָא מִתְרַקֵּב בְּאַרְעָא, אַף עַל גַּב דְּהֲוָה שְׁלִים זַכַּאי. וְהָתְנַן, דְּתָדִיר נִשְׁמָתָא בְּקִיּוּמָא קָיְימָא. אֶלָּא הָכֵי אִתְגְּזַר, דְּכַד אִתְפַּטַר צַדִּיקָא מֵעָלְמָא דֵין, זַמֵּין לֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא גּוּפָא אָחֳרָא, זַכָּאָה וְטַב, דְּלָא לֶהֱוֵי כְּהַאי זוּהֲמָא וְלִכְלוּכָא דְּגוּפָא דֵין, וּמְעַיֵּיל בֵּיהּ הַהוּא נִשְׁמָתָא קַדִּישָׁא, וְהוּא אַשְׁרֵי לֵיהּ בְּקִיּוּמֵיהּ, בְּהַהוּא גוּפָא, בְּהַאי גִּנְתָּא דְעֵדֶן דִּלְתַתָּא, וְהַהוּא לֶהֱוֵי לוֹן עָלְמָא אָחֳרָא, עָלְמָא דְאָתֵי. וּבְכָל רֵישׁ יַרְחָא וְיַרְחָא, נָפְקִין, וְחָזָן חַיָּיבַיָא דְּטָרְדִין לוֹן בַּגֵּיהִנֹּם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (ישעיהו ס״ו:כ״ד) ׳וְיָצְאוּ וְרָאוּ בְּפִגְרֵי הָאֲנָשִׁים הַפּוֹשְׁעִים בִּי׳. מֵאֵיזֶה מָקוֹם יָצְאוּ. תָּאנֵי רַבִּי בָּא, מִגַּן עֵדֶן שֶׁל מַטָה. וְלָמָּה, לִרְאוֹת לָרְשָׁעִים. וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, סָלֵיק לוֹן לִמְתִיבְתָּא דִרְקִיעָא, בְּכָל שַׁבַּתָּא וְשַׁבַּתָּא, וּבְכָל רֵישׁ יַרְחָא וְיַרְחָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳וְהָיָה מִדֵּי חֹדֶשׁ בְּחָדְשׁוֹ׳.

תרגום

אָמַר לוֹ רַבִּי חִיָּיא, אֹמַר לְךָ דָּבָר שֶׁהוּא סוֹד, וְאֵין בְּנֵי אָדָם יוֹדְעִים אוֹתוֹ. הִשְׁפִּיל רֹאשׁוֹ, וּבָכָה וְצָחַק. שָׁתַק רַבִּי יוֹסֵי. אַחַר כָּךְ אָמַר לוֹ רַבִּי חִיָּיא, אַשְׁרֵיהֶם הַצַּדִּיקִים, אוֹי לָהֶם לָרְשָׁעִים. אַשְׁרֵיהֶם הַצַּדִּיקִים, שֶׁנִּקְרְאִים ׳חַיִּים׳ לָעוֹלָם הַבָּא. וְכִי בִּגְלַל שֶׁהַנְּשָׁמָה קַיֶּמֶת בְּקִיּוּמָהּ, הֵם קַיָּמִים, וְהַגּוּף מִתְרַקֵּב בָּאָרֶץ, אַף עַל פִּי שֶׁהָיָה שָׁלֵם זַכַּאי? וַהֲרֵי שָׁנִינוּ, שֶׁתָּמִיד הַנְּשָׁמָה בְּקִיּוּם עוֹמֶדֶת. אֶלָּא כָּךְ נִגְזַר, שֶׁכְּשֶׁנִּפְטָר צַדִּיק מֵהָעוֹלָם הַזֶּה, מְזַמֵּן לוֹ הקב"ה גּוּף אַחֵר, זַכַּאי וְטוֹב, שֶׁלֹּא יִהְיֶה כִּזֻּהֲמָה וְלִכְלוּךְ שֶׁל גּוּף זֶה, וּמַכְנִיס בּוֹ אוֹתָהּ הַנְּשָׁמָה הַקְּדוֹשָׁה, וְהוּא מַשְׁרֶה אוֹתוֹ בְּקִיּוּמוֹ, בְּאוֹתוֹ הַגּוּף, בְּגִנַּת עֵדֶן זוֹ שֶׁלְּמַטָּה, וְאוֹתוֹ יִהְיֶה לָהֶם עוֹלָם אַחֵר, עוֹלָם הַבָּא. וּבְכָל רֹאשׁ חֹדֶשׁ וָחֹדֶשׁ, יוֹצְאִים, וְרוֹאִים אֶת הָרְשָׁעִים שֶׁטּוֹרְדִים אוֹתָם בַּגֵּיהִנֹּם, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב, (ישעיהו ס״ו:כ״ד) ׳וְיָצְאוּ וְרָאוּ בְּפִגְרֵי הָאֲנָשִׁים הַפּוֹשְׁעִים בִּי׳ (ישעיה סו, כד). מֵאֵיזֶה מָקוֹם יָצְאוּ? שָׁנָה רַבִּי בָּא, מִגַּן עֵדֶן שֶׁל מַטָּה, וְלָמָּה? לִרְאוֹת אֶת הָרְשָׁעִים. וְהקב"ה, מַעֲלֶה אוֹתָם לִישִׁיבַת הָרָקִיעַ, בְּכָל שַׁבָּת וְשַׁבָּת, וּבְכָל רֹאשׁ חֹדֶשׁ וָחֹדֶשׁ, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳וְהָיָה מִדֵּי חֹדֶשׁ בְּחָדְשׁוֹ׳ (ישעיה סו, כג).

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: אמר ליה ר' חייא, אימא לך מלה דהיא רזא, ולא ידעין בני נשא. ארכין רישיה, ובכי וחייך. שתיק ר' יוסי, לבתר אמר ליה רבי חייא, זכאין אינון צדיקיא, ווי להון לרשיעיא. זכאין אינון צדיקיא, דאתקרון חיים לעלמא דאתי. וכי בדיל דנשמתא קיימא בקיומהא, אינון קיימין, וגופא מתרקב בארעא, אף על גב דהוה שלים זכאי. והתנן, דתדיר נשמתא בקיומא קיימא. אלא הכי אתגזר, דכד אתפטר צדיקא מעלמא דין, זמין ליה קודשא בריך הוא גופא אחרא, זכאה וטב, דלא להוי כהאי זוהמא ולכלוכא דגופא דין, ומעייל ביה ההוא נשמתא קדישא, והוא אשרי ליה בקיומיה, בההוא גופא, בהאי גנתא דעדן דלתתא, וההוא להוי לון עלמא אחרא, עלמא דאתי. ובכל ריש ירחא וירחא, נפקין, וחזן חייביא דטרדין לון בגיהנם, הדא הוא דכתיב, (ישעיהו ס״ו:כ״ד) ׳ויצאו וראו בפגרי האנשים הפושעים בי׳. מאיזה מקום יצאו. תאני רבי בא, מגן עדן של מטה. ולמה, לראות לרשעים. וקודשא בריך הוא, סליק לון למתיבתא דרקיעא, בכל שבתא ושבתא, ובכל ריש ירחא וירחא, הדא הוא דכתיב ׳והיה מדי חדש בחדשו׳.

התרגום: אמר לו רבי חייא, אמר לך דבר שהוא סוד, ואין בני אדם יודעים אותו. השפיל ראשו, ובכה וצחק. שתק רבי יוסי. אחר כך אמר לו רבי חייא, אשריהם הצדיקים, אוי להם לרשעים. אשריהם הצדיקים, שנקראים ׳חיים׳ לעולם הבא. וכי בגלל שהנשמה קימת בקיומה, הם קימים, והגוף מתרקב בארץ, אף על פי שהיה שלם זכאי? והרי שנינו, שתמיד הנשמה בקיום עומדת. אלא כך נגזר, שכשנפטר צדיק מהעולם הזה, מזמן לו הקב"ה גוף אחר, זכאי וטוב, שלא יהיה כזהמה ולכלוך של גוף זה, ומכניס בו אותה הנשמה הקדושה, והוא משרה אותו בקיומו, באותו הגוף, בגנת עדן זו שלמטה, ואותו יהיה להם עולם אחר, עולם הבא. ובכל ראש חדש וחדש, יוצאים, ורואים את הרשעים שטורדים אותם בגיהנם, זהו שכתוב, (ישעיהו ס״ו:כ״ד) ׳ויצאו וראו בפגרי האנשים הפושעים בי׳ (ישעיה סו, כד). מאיזה מקום יצאו? שנה רבי בא, מגן עדן של מטה, ולמה? לראות את הרשעים. והקב"ה, מעלה אותם לישיבת הרקיע, בכל שבת ושבת, ובכל ראש חדש וחדש, זהו שכתוב ׳והיה מדי חדש בחדשו׳ (ישעיה סו, כג).

לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: