׳נכספה וגם כלתה נפשי׳ - הגוף כסוף למינו והנשמה למקום שנלקחה
זוהר חדש · מדרש הנעלם בראשית בהמשכו - גן עדן של מטה, החטא בשם, וחלי רשב"י · מאמר 20 · פיסקה 5
לשון הזוהר
רַבִּי חִיָיא וְר' יוֹסֵי הֲווֹ אָזְלֵי בְּאוֹרְחָא, אָמַר רִבִּי יוֹסֵי לְר' חִיָּיא, הָא תָּנִינָן בְּמַתְנִיתָּא דִידָן, דְּכָל מַה דַּעֲבֵיד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בֵּין לְעֵילָא בֵּין לְתַתָּא, כָּלְהוֹ כְסִיפִין וְשָׁקְדִין לִמְהַךְ לְזִינֵיהּ, גּוּפָא אָזִיל בָּתַר זִינֵיהּ, לְאַרְעָא, דְּאִתְנַסֵּיבַת מִינָהּ. וְנִשְׁמָתָא לֵית לֵיהּ כִּסּוּפָא, אֶלָּא לַאֲתַר דְּאִתְנְסֵיבַת מִתַּמָּן. דְּכָל מַה דְּעָבִיד, כָּסִיף בָּתַר זִינֵיהּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (תהילים פ״ד:ג׳) ׳נִכְסְפָה וְגַם כָּלְתָה נַפְשִׁי לְחַצְרוֹת ה'׳ ', וְלָא לְעָלְמָא הָדֵין, כְּגוּפָּא.
תרגום
רַבִּי חִיָּיא וְרַבִּי יוֹסֵי הָיוּ הוֹלְכִים בַּדֶּרֶךְ, אָמַר רַבִּי יוֹסֵי לְרַבִּי חִיָּיא, הֲרֵי שָׁנִינוּ בְּמִשְׁנָתֵנוּ, שֶׁכָּל מַה שֶּׁעוֹשֶׂה הקב"ה בֵּין לְמַעְלָה בֵּין לְמַטָּה, כֻּלָּם כְּסוּפִים וְשׁוֹקְדִים לָלֶכֶת לְמִינוֹ. הַגּוּף הוֹלֵךְ אַחַר מִינוֹ, אֶל הָאָרֶץ, שֶׁנִּלְקַח מִמֶּנָּה. וְלַנְּשָׁמָה אֵין כִּסּוּף, אֶלָּא לַמָּקוֹם שֶׁנִּלְקְחָה מִשָּׁם, שֶׁכָּל מַה שֶּׁעוֹשָׂה, כְּסוּפָה אַחַר מִינָהּ. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב, (תהילים פ״ד:ג׳) ׳נִכְסְפָה וְגַם כָּלְתָה נַפְשִׁי לְחַצְרוֹת ה'׳ (תהלים פד, ג), וְלֹא לָעוֹלָם הַזֶּה, כְּמוֹ הַגּוּף.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: רבי חייא ור' יוסי הוו אזלי באורחא, אמר רבי יוסי לר' חייא, הא תנינן במתניתא דידן, דכל מה דעביד קודשא בריך הוא בין לעילא בין לתתא, כלהו כסיפין ושקדין למהך לזיניה, גופא אזיל בתר זיניה, לארעא, דאתנסיבת מינה. ונשמתא לית ליה כסופא, אלא לאתר דאתנסיבת מתמן. דכל מה דעביד, כסיף בתר זיניה, הדא הוא דכתיב, (תהילים פ״ד:ג׳) ׳נכספה וגם כלתה נפשי לחצרות ה'׳ ', ולא לעלמא הדין, כגופא.
התרגום: רבי חייא ורבי יוסי היו הולכים בדרך, אמר רבי יוסי לרבי חייא, הרי שנינו במשנתנו, שכל מה שעושה הקב"ה בין למעלה בין למטה, כלם כסופים ושוקדים ללכת למינו. הגוף הולך אחר מינו, אל הארץ, שנלקח ממנה. ולנשמה אין כסוף, אלא למקום שנלקחה משם, שכל מה שעושה, כסופה אחר מינה. זהו שכתוב, (תהילים פ״ד:ג׳) ׳נכספה וגם כלתה נפשי לחצרות ה'׳ (תהלים פד, ג), ולא לעולם הזה, כמו הגוף.
מן המפרשים
כתם פז: מן המקבילה בויצא מאמר כג, כט (קנז.) רבי חייא ורבי יוסי הוו אזלי באורחא וכו' א"ר יוסי בכל זמנא דאנן באורחא קב"ה מרחיש לן נסין כמה פעמים אירע להם מעשה נסים כההוא עובדא דההוא חויא דהוה רהיט אבתריה וכו' וזולתם.
אור החמה: מן המקבילה בויצא מאמר כג, כט (קנז.) א"ר יוסי לר' חייא בכל זמנא דאנן באורחא וגו' טעם הענין הזה פירשו בפרשת בראשית שסגולת הדרך לזווג השכינה עם הולכי דרכים כי היא נקראת שמירת הדרך ומה גם עוסקי תורה דכתיב צדק לפניו יהלך וישם לדרך…
הסולם: מן המקבילה בויצא מאמר כג, כט (קנז.) רבי חייא ור' יוסי וכו': ר"ח ור"י היו הולכים בדרך. א"ר יוסי לר' חייא, בכל פעם שאנו הולכים בדרך ועוסקים בתורה, הקב"ה מקרה לנו נסים, ועתה דרך זו ארוכה לפנינו, נעסוק בתורה והקב"ה יתחבר עמנו.