ממלכת הזוהר › זוהר › זוהר חדש › מאמר 20: מדרש הנעלם בראשית בהמשכו - גן עדן של מטה, החטא בשם, וחלי רשב"י › פיסקה 10

שני אילנות ממש - עץ החיים לאכל ממנו ועץ הדעת שנצטוה עליו

זוהר חדש · מדרש הנעלם בראשית בהמשכו - גן עדן של מטה, החטא בשם, וחלי רשב"י · מאמר 20 · פיסקה 10

לשון הזוהר

רַבִּי אַבָּא בְּשֵׁם ר' חִיָּיא אָמַר, עֵץ מַמָּשׁ הָיָה, וְהָיוּ שְׁנַיִם, הָאֶחָד הַנּוֹתֵן חַיִּים לָאָדָם. וְהָאֶחָד שֶׁהָאוֹכְלוֹ יֵדַע הַטוֹב וְהָרָע. לָדַעַת הַדֶּרֶךְ הַטוֹב וְהַיָּשָׁר, שֶׁיּוּכְשַׁר הָאָדָם. וְהַדֶּרֶךְ הָרַע, שֶׁיִּתְקַלְקֵל בָּהּ הָאָדָם. וּלְפִיכָךְ צִוָּהוּ הַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁלֹּא יֹאכַל מִמֶּנּוּ, פֶּן יִדְחֶה הַטוֹב, וְיַחְזִיק בָּרָע. וְעַל כֵּן נֶאֱמַר ׳מִכָּל עֵץ הַגָן אָכֹל תֹּאכַל׳, זֶהוּ עֵץ הַחַיִּים, שֶׁהָיָה לוֹ לָאָדָם לֶאֱכוֹל מִמֶּנּוּ. וְהוּא לֹא חָטָא אֶלָּא בְּעֵץ ׳הַדַּעַת טוֹב וָרָע׳, שֶׁנִּצְטַוָּוה שֶׁלֹּא יֹאכַל מִמֶּנּוּ. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (בראשית ב׳:י״ז) ׳וּמֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע לֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ כִּי בְּיוֹם אֲכָלְךָ מִמֶּנּוּ מוֹת תָּמוּת׳.

תרגום

רַבִּי אַבָּא בְּשֵׁם רַבִּי חִיָּיא אָמַר, עֵץ מַמָּשׁ הָיָה, וְהָיוּ שְׁנַיִם, הָאֶחָד הַנּוֹתֵן חַיִּים לָאָדָם, וְהָאֶחָד שֶׁהָאוֹכְלוֹ יֵדַע הַטּוֹב וְהָרָע, לָדַעַת הַדֶּרֶךְ הַטּוֹב וְהַיָּשָׁר, שֶׁיֻּכְשַׁר הָאָדָם. וְהַדֶּרֶךְ הָרַע, שֶׁיִּתְקַלְקֵל בָּהּ הָאָדָם. וּלְפִיכָךְ צִוָּהוּ הקב"ה שֶׁלֹּא יֹאכַל מִמֶּנּוּ, פֶּן יִדְחֶה הַטּוֹב, וְיַחֲזִיק בָּרָע. וְעַל כֵּן נֶאֱמַר ׳מִכָּל עֵץ הַגָן אָכֹל תֹּאכַל׳ (בראשית ב, טז), זֶהוּ עֵץ הַחַיִּים, שֶׁהָיָה לוֹ לָאָדָם לֶאֱכֹל מִמֶּנּוּ. וְהוּא לֹא חָטָא אֶלָּא בְּעֵץ ׳הַדַּעַת טוֹב וָרָע׳ (בראשית ב, יז), שֶׁנִּצְטַוָּה שֶׁלֹּא יֹאכַל מִמֶּנּוּ. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב, (בראשית ב׳:י״ז) ׳וּמֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע לֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ כִּי בְּיוֹם אֲכָלְךָ מִמֶּנּוּ מוֹת תָּמוּת׳.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: רבי אבא בשם ר' חייא אמר, עץ ממש היה, והיו שנים, האחד הנותן חיים לאדם. והאחד שהאוכלו ידע הטוב והרע. לדעת הדרך הטוב והישר, שיוכשר האדם. והדרך הרע, שיתקלקל בה האדם. ולפיכך צוהו הקדוש ברוך הוא שלא יאכל ממנו, פן ידחה הטוב, ויחזיק ברע. ועל כן נאמר ׳מכל עץ הגן אכל תאכל׳, זהו עץ החיים, שהיה לו לאדם לאכול ממנו. והוא לא חטא אלא בעץ ׳הדעת טוב ורע׳, שנצטווה שלא יאכל ממנו. הדא הוא דכתיב, (בראשית ב׳:י״ז) ׳ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו כי ביום אכלך ממנו מות תמות׳.

התרגום: רבי אבא בשם רבי חייא אמר, עץ ממש היה, והיו שנים, האחד הנותן חיים לאדם, והאחד שהאוכלו ידע הטוב והרע, לדעת הדרך הטוב והישר, שיכשר האדם. והדרך הרע, שיתקלקל בה האדם. ולפיכך צוהו הקב"ה שלא יאכל ממנו, פן ידחה הטוב, ויחזיק ברע. ועל כן נאמר ׳מכל עץ הגן אכל תאכל׳ (בראשית ב, טז), זהו עץ החיים, שהיה לו לאדם לאכל ממנו. והוא לא חטא אלא בעץ ׳הדעת טוב ורע׳ (בראשית ב, יז), שנצטוה שלא יאכל ממנו. זהו שכתוב, (בראשית ב׳:י״ז) ׳ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו כי ביום אכלך ממנו מות תמות׳.

לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: