ממלכת הזוהר › זוהר › זוהר חדש › מאמר 2: בראשית בהמשכו - סוד ה"א אחרונה ומרכבותיה ותחלת סוד אות ו"ו › פיסקה 21

רוח הבוצינא הנפרדת לשלשה גוונים - אש מים ורוח מרכבת הימין

זוהר חדש · בראשית בהמשכו - סוד ה"א אחרונה ומרכבותיה ותחלת סוד אות ו"ו · מאמר 2 · פיסקה 21

לשון הזוהר

רְתִיכָא דְּלִסְטַר דָּרוֹם, דְּאִיהוּ יָמִינָא, בִּתְלָתָא דִּי נָפְקָא מִגּוֹ בּוּצִינָא. כַּד סָלְקָא רוּחָא דְנָשִׁיב בְּי"ב רוּחִין, דְּסָלְקִין רֵיחָא, וְלָא סָלְקִין, כָּלֵיל בִּתְלַת גְּוָונִין, נָהֵיר בִּנְהִירוּ, אִישְׁתָּאַב בְּגַוָּוהּ. חַד לָהִיט בְּאֶשָׁא, וְחַד לָהִיט בְּמַיָא, וְחַד לָהִיט בְּרוּחָא. וְהַאי אִתְפְּרַשׁ, וַהֲוֵי תְּלַת. הַאי רוּחָא, כַּד אִתְפְּרַשׁ וַהֲוֵי תְּלַת גְּוָונִין, אִלֵּין לָאו אִינוּן אֶשָׁא, וְלָאו אִינוּן מַיָא, וְלָאו אִינוּן רוּחָא, אֶלָּא הַאי רוּחָא כַּד אִתְפְּרַשׁ, כָּל חַד וְחַד נָהֵיר וְלָהִיט וְיָהֵיב תּוּקְפָא לַאֲתַר דַּעֲלֵיהּ, וּלְבָתַר אִתְעֲבֵיד סֶמֶךְ תְּחוֹתוֹי. גּוֹוָנָא חַד אִתְלַהֵיט, וְאַתְקֵף בֵּיהּ אֶשָׁא, דְּאִתְכְּלֵיל בְּהַאי סִטְרָא דְּיָמִינָא. גּוֹוָנָא אָחֳרָא אִתְלַהֵט, וְאִתְתַּקֵּף בֵּיהּ מַיָא, דְּאִתְכְּלִילוּ בְּיָמִינָא. גּוֹוָנָא אָחֳרָא אִתְלַהֵיט, וְאַתְקֵף בֵּיהּ רוּחָא, דְּאִתְכְּלֵיל בְּהַאי סִטְרָא דְּיָמִינָא. וְאִלֵּין תְּלַת גְּוָונִין אִינוּן רְתִיכָא חָדָא לִסְטַר יָמִינָא, בְּרָזָא דְּאָת ו"ו.

תרגום

מֶרְכָּבָה שֶׁלְּצַד דָּרוֹם, שֶׁהוּא יָמִין, בִּשְׁלוֹשָׁה שֶׁיּוֹצְאִים מִתּוֹךְ הַבּוּצִינָא. כְּשֶׁעוֹלֶה הָרוּחַ הַנּוֹשֶׁבֶת בִּשְׁנֵים עָשָׂר רוּחוֹת, שֶׁעוֹלִים רֵיחַ, וְלֹא עוֹלִים, כּוֹלֵל בִּשְׁלֹשָׁה גְּוָנִים, מֵאִיר בְּהֶאָרָה, נִשְׁאָב בְּתוֹכָהּ. אֶחָד לוֹהֵט בָּאֵשׁ, וְאֶחָד לוֹהֵט בַּמַּיִם, וְאֶחָד לוֹהֵט בָּרוּחַ. וְזֶה מִתְפָּרֵד, וְהָיָה שְׁלֹשָׁה. רוּחַ זוֹ, כְּשֶׁמִּתְפָּרֶדֶת וְהָיְתָה שְׁלֹשָׁה גְּוָנִים, אֵלֶּה אֵינָם אֵשׁ, וְאֵינָם מַיִם, וְאֵינָם רוּחַ, אֶלָּא רוּחַ זוֹ כְּשֶׁמִּתְפָּרֶדֶת, כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵאִיר וְלוֹהֵט וְנוֹתֵן תֹּקֶף לַמָּקוֹם שֶׁעָלָיו, וְאַחַר כָּךְ נַעֲשֶׂה סֶמֶךְ תַּחְתָּיו. גָּוֶן אֶחָד לוֹהֵט, וּמִתְחַזֵּק בּוֹ הָאֵשׁ, הַנִּכְלֶלֶת בְּצַד זֶה שֶׁל יָמִין. גָּוֶן אַחֵר לוֹהֵט, וּמִתְחַזְּקִים בּוֹ הַמַּיִם, הַנִּכְלָלִים בְּיָמִין. גָּוֶן אַחֵר לוֹהֵט, וּמִתְחַזֶּקֶת בּוֹ הָרוּחַ, הַנִּכְלֶלֶת בְּצַד זֶה שֶׁל יָמִין. וְאֵלֶּה שְׁלֹשָׁה הַגְּוָנִים הֵם מֶרְכָּבָה אַחַת לְצַד יָמִין, בְּסוֹד אוֹת ו"ו.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: רתיכא דלסטר דרום, דאיהו ימינא, בתלתא די נפקא מגו בוצינא. כד סלקא רוחא דנשיב בי"ב רוחין, דסלקין ריחא, ולא סלקין, כליל בתלת גוונין, נהיר בנהירו, אישתאב בגווה. חד להיט באשא, וחד להיט במיא, וחד להיט ברוחא. והאי אתפרש, והוי תלת. האי רוחא, כד אתפרש והוי תלת גוונין, אלין לאו אינון אשא, ולאו אינון מיא, ולאו אינון רוחא, אלא האי רוחא כד אתפרש, כל חד וחד נהיר ולהיט ויהיב תוקפא לאתר דעליה, ולבתר אתעביד סמך תחותוי. גוונא חד אתלהיט, ואתקף ביה אשא, דאתכליל בהאי סטרא דימינא. גוונא אחרא אתלהט, ואתתקף ביה מיא, דאתכלילו בימינא. גוונא אחרא אתלהיט, ואתקף ביה רוחא, דאתכליל בהאי סטרא דימינא. ואלין תלת גוונין אינון רתיכא חדא לסטר ימינא, ברזא דאת ו"ו.

התרגום: מרכבה שלצד דרום, שהוא ימין, בשלושה שיוצאים מתוך הבוצינא. כשעולה הרוח הנושבת בשנים עשר רוחות, שעולים ריח, ולא עולים, כולל בשלשה גונים, מאיר בהארה, נשאב בתוכה. אחד לוהט באש, ואחד לוהט במים, ואחד לוהט ברוח. וזה מתפרד, והיה שלשה. רוח זו, כשמתפרדת והיתה שלשה גונים, אלה אינם אש, ואינם מים, ואינם רוח, אלא רוח זו כשמתפרדת, כל אחד ואחד מאיר ולוהט ונותן תקף למקום שעליו, ואחר כך נעשה סמך תחתיו. גון אחד לוהט, ומתחזק בו האש, הנכללת בצד זה של ימין. גון אחר לוהט, ומתחזקים בו המים, הנכללים בימין. גון אחר לוהט, ומתחזקת בו הרוח, הנכללת בצד זה של ימין. ואלה שלשה הגונים הם מרכבה אחת לצד ימין, בסוד אות ו"ו.

לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים