ממלכת הזוהר › זוהר › זוהר חדש › מאמר 2: בראשית בהמשכו - סוד ה"א אחרונה ומרכבותיה ותחלת סוד אות ו"ו › פיסקה 13

ה"א הקטנה הנכללת בתחתונים שבחוץ - ומרכבה קדושה בכל שם

זוהר חדש · בראשית בהמשכו - סוד ה"א אחרונה ומרכבותיה ותחלת סוד אות ו"ו · מאמר 2 · פיסקה 13

לשון הזוהר

הַאי אָת ה"א, אִית לָהּ רְתִיכָא, בְּאִינוּן שַׁלִּיטִין לְתַתָּא. בְּגִין דְּאָת דָּא אִיהִי בְּאִתְגַּלְּיָיא, זְעֵירָא דְּמִן חַבְרַיָיא. אֲבָל כָּלְהוֹ אַתְוָון אָחֳרָנִין, לֵית לוֹן רְתִיכָא, לְאִתְכְּלָלָא בְּאִינוּן אַתְוָון, בְּאִלֵּין תַּתָּאֵי, בַּר הַאי. בְּגִין דְּאָת דָּא אִתְכְּלֵיל בְּתַתָּאי דִּלְבַר, וְאַתְוָון אָחֳרָנִין אִתְכְּלִילוּ בְּהוֹן רְתִיכִין קַדִּישִׁין דְּלָאו אִינוּן לְבַר. בַּר, כַּד מִתְחַבְּרָן הֵיכָלִין בְּהֵיכָלִין, תַּתָּאֵי בְּעִילָּאֵי, אֲבָל לָא אִיתְכְּלִילָן בְּאִינוּן אַתְוָון לְמֶהֱוֵי חַד אָת. וּבְגִין כָּךְ, כָּל שְׁמָא וּשְׁמָא מִן שְׁמָהָן קַדִּישִׁין, אִתְכְּלֵיל רְתִיכָא קַדִּישָׁא בְּגַוֵּיהּ וְדָא הוּא שְׁמָא קַדִּישָׁא כִּדְקָא יָאוֹת. וְכֵן לְכָל אָת וְאָת מֵאִינוּן אַרְבַּע. וְאִינוּן אַרְבַּע אַתְוָון, אִינוּן רָזָא דִרְתִיכָא, לְמַאן דְּלָא אִתְיְידָע. וּלְכָל אָת וְאָת, אִית לֵיהּ רְתִיכָא דְּאִתְכְּלֵיל בְּגַוֵּיהּ, וְאִתְרְשִׁים בְּהַהוּא אָת מַמָּשׁ.

תרגום

אוֹת ה"א זוֹ, יֵשׁ לָהּ מֶרְכָּבָה, בְּאוֹתָם הַשַּׁלִּיטִים לְמַטָּה. מִשּׁוּם שֶׁאוֹת זוֹ הִיא בְּהִתְגַּלּוּת, הַקְּטַנָּה מִן הַחֲבֵרוֹת. אֲבָל כָּל שְׁאָר הָאוֹתִיּוֹת, אֵין לָהֶן מֶרְכָּבָה, לְהִכָּלֵל בְּאוֹתָן הָאוֹתִיּוֹת, בְּאֵלֶּה הַתַּחְתּוֹנִים, חוּץ מִזּוֹ. מִשּׁוּם שֶׁאוֹת זוֹ נִכְלֶלֶת בַּתַּחְתּוֹנִים שֶׁבַּחוּץ, וְאוֹתִיּוֹת אֲחֵרוֹת נִכְלָלוֹת בָּהֶן מֶרְכָּבוֹת קְדוֹשׁוֹת שֶׁאֵינָן בַּחוּץ. חוּץ, כְּשֶׁמִּתְחַבְּרִים הֵיכָלוֹת בְּהֵיכָלוֹת, תַּחְתּוֹנִים בְּעֶלְיוֹנִים, אֲבָל לֹא נִכְלָלוֹת בְּאוֹתָן הָאוֹתִיּוֹת לִהְיוֹת אוֹת אֶחָת. וּמִשּׁוּם כָּךְ, כָּל שֵׁם וְשֵׁם מִן הַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, נִכְלֶלֶת מֶרְכָּבָה קְדוֹשָׁה בְּתוֹכוֹ וְזֶה הוּא שֵׁם קָדוֹשׁ כָּרָאוּי. וְכֵן לְכָל אוֹת וְאוֹת מֵאוֹתָן הָאַרְבַּע. וְאוֹתָן אַרְבַּע אוֹתִיּוֹת, הֵן סוֹד הַמֶּרְכָּבָה, לְמִי שֶׁלֹּא נוֹדָע. וּלְכָל אוֹת וְאוֹת, יֵשׁ לוֹ מֶרְכָּבָה הַנִּכְלֶלֶת בְּתוֹכוֹ, וּרְשׁוּמָה בְּאוֹתָהּ הָאוֹת מַמָּשׁ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: האי את ה"א, אית לה רתיכא, באינון שליטין לתתא. בגין דאת דא איהי באתגלייא, זעירא דמן חברייא. אבל כלהו אתוון אחרנין, לית לון רתיכא, לאתכללא באינון אתוון, באלין תתאי, בר האי. בגין דאת דא אתכליל בתתאי דלבר, ואתוון אחרנין אתכלילו בהון רתיכין קדישין דלאו אינון לבר. בר, כד מתחברן היכלין בהיכלין, תתאי בעילאי, אבל לא איתכלילן באינון אתוון למהוי חד את. ובגין כך, כל שמא ושמא מן שמהן קדישין, אתכליל רתיכא קדישא בגויה ודא הוא שמא קדישא כדקא יאות. וכן לכל את ואת מאינון ארבע. ואינון ארבע אתוון, אינון רזא דרתיכא, למאן דלא אתיידע. ולכל את ואת, אית ליה רתיכא דאתכליל בגויה, ואתרשים בההוא את ממש.

התרגום: אות ה"א זו, יש לה מרכבה, באותם השליטים למטה. משום שאות זו היא בהתגלות, הקטנה מן החברות. אבל כל שאר האותיות, אין להן מרכבה, להכלל באותן האותיות, באלה התחתונים, חוץ מזו. משום שאות זו נכללת בתחתונים שבחוץ, ואותיות אחרות נכללות בהן מרכבות קדושות שאינן בחוץ. חוץ, כשמתחברים היכלות בהיכלות, תחתונים בעליונים, אבל לא נכללות באותן האותיות להיות אות אחת. ומשום כך, כל שם ושם מן השמות הקדושים, נכללת מרכבה קדושה בתוכו וזה הוא שם קדוש כראוי. וכן לכל אות ואות מאותן הארבע. ואותן ארבע אותיות, הן סוד המרכבה, למי שלא נודע. ולכל אות ואות, יש לו מרכבה הנכללת בתוכו, ורשומה באותה האות ממש.

לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים