בת קול בזריחת החמה - אותיות השם החקוקות בשמש ושבח העליונים
זוהר חדש · מדרש הנעלם בראשית בהמשכו - יצירת אדם עפר ונשמה, ושבחי הלילה בגנת אגוז · מאמר 19 · פיסקה 17
לשון הזוהר
אָמַר רַב יְהוּדָה, בְּכָל יוֹם וָיוֹם ב"ק יוֹצֵאת מִלְּמַעְלָה, וְאֵימָתַי. בִּזְּמַן שֶׁהַחַמָּה זוֹרַחַת, וְאוֹמֶרֶת אוֹי לָהֶם לַבְּרִיּוֹת שֶׁאֵינָם רוֹאִים אֶת כְּבוֹדִי, וְאֵינָם מִסְתַּכְּלִין לָדַעַת וְלַחְקוֹר אֶת כְּבוֹדִי. דְּתָנִינָן, אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר בְּרֵיהּ דְּר' שִׁמְעוֹן, כַּד נָטָא שִׁמְשָׁא גַּדְפוֹי, לְמֵהַךְ בִּתְקִיפוּתָא דְּגַלְגַּלּוֹן מְבַטְשֵׁי בִּטְלָפֵיהוֹן, בְּטַרְפֵּי אִילָנַיָיא דְּגִנְתָּא דְעֵדֶן. וְכָל מַלְאָכִין עִילָּאִין, וְחֵיוָתָא קַדִּישָׁא, וְכוּרְסֵי יְקָרָא דְּמַלְכָּא, וּבוּסְמַיָא דְּגִנְתָּא דְעֵדֶן, וְאִילָנֵי, שְׁמַיָא וְאַרְעָא וְחֵילֵיהוֹן, מִזְדַּעְזְעָן וּמְשַׁבְּחָן לְמָארֵי כוֹלָּא. וְזָקְפָן וְחָמָאן אַתְוָותֵיהּ דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא דְּאִתְפְּרַשׁ, דְּגָלִיף בְּשִׁמְשָׁא בְּמַטְלָנוֹי, וְיַהֲבִין תּוּשְׁבְּחָן לְמָארֵי עָלְמִין. וְנָפִיק הַהוּא קָלָא, וְאָמְרֵי לְהוֹ לִבְרִיָּיתָא, דְּלָא מַשְׁגְּחָן בִּיקָר מַלְכָּא עִילָּאָה, כִּשְׁאָר כָּל בִּרְיָין דְּאִינוּן מַשְׁגִּיחִין וְיָהֲבִין תּוּשְׁבַּחְתָּא לִשְׁמֵיהּ.
תרגום
אָמַר רַב יְהוּדָה, בְּכָל יוֹם וָיוֹם בַּת קוֹל יוֹצֵאת מִלְּמַעְלָה, וּמָתַי? בִּזְמַן שֶׁהַחַמָּה זוֹרַחַת, וְאוֹמֶרֶת, אוֹי לָהֶם לַבְּרִיּוֹת שֶׁאֵינָם רוֹאִים אֶת כְּבוֹדִי, וְאֵינָם מִסְתַּכְּלִים לָדַעַת וְלַחְקֹר אֶת כְּבוֹדִי. שֶׁשָּׁנִינוּ, אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי שִׁמְעוֹן, כְּשֶׁנָּטָה הַשֶּׁמֶשׁ כְּנָפָיו, לָלֶכֶת בְּעֹז גַּלְגַּלָּיו הַחוֹבְטִים בְּטַלְפֵיהֶם בְּעַלְוֵי אִילָנוֹת גַּן עֵדֶן, וְכָל הַמַּלְאָכִים הָעֶלְיוֹנִים, וְהַחַיָּה הַקְּדוֹשָׁה, וְכִסֵּא כְּבוֹד הַמֶּלֶךְ, וּבְשָׂמִים שֶׁל גַּן עֵדֶן, וְהָאִילָנוֹת, הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְחֵילוֹתֵיהֶם, מִזְדַּעְזְעִים וּמְשַׁבְּחִים אֶת אֲדוֹן הַכֹּל. וְזוֹקְפוֹת וְרוֹאוֹת אֶת אוֹתִיּוֹת הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ הַמְפֹרָשׁ, הֶחָקוּק בַּשֶּׁמֶשׁ בְּמַסָּעָיו, וְנוֹתְנוֹת שֶׁבַח לַאֲדוֹן הָעוֹלָמִים. וְיוֹצֵא אוֹתוֹ הַקּוֹל, וְאוֹמְרִים לַבְּרִיּוֹת, שֶׁאֵינָם מַשְׁגִּיחִים בִּיקַר הַמֶּלֶךְ הָעֶלְיוֹן, כִּשְׁאָר כָּל הַבְּרִיּוֹת שֶׁהֵם מַשְׁגִּיחִים וְנוֹתְנִים שֶׁבַח לִשְׁמוֹ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: אמר רב יהודה, בכל יום ויום ב"ק יוצאת מלמעלה, ואימתי. בזמן שהחמה זורחת, ואומרת אוי להם לבריות שאינם רואים את כבודי, ואינם מסתכלין לדעת ולחקור את כבודי. דתנינן, אמר רבי אלעזר בריה דר' שמעון, כד נטא שמשא גדפוי, למהך בתקיפותא דגלגלון מבטשי בטלפיהון, בטרפי אילנייא דגנתא דעדן. וכל מלאכין עילאין, וחיותא קדישא, וכורסי יקרא דמלכא, ובוסמיא דגנתא דעדן, ואילני, שמיא וארעא וחיליהון, מזדעזען ומשבחן למארי כולא. וזקפן וחמאן אתוותיה דשמא קדישא דאתפרש, דגליף בשמשא במטלנוי, ויהבין תושבחן למארי עלמין. ונפיק ההוא קלא, ואמרי להו לברייתא, דלא משגחן ביקר מלכא עילאה, כשאר כל בריין דאינון משגיחין ויהבין תושבחתא לשמיה.
התרגום: אמר רב יהודה, בכל יום ויום בת קול יוצאת מלמעלה, ומתי? בזמן שהחמה זורחת, ואומרת, אוי להם לבריות שאינם רואים את כבודי, ואינם מסתכלים לדעת ולחקר את כבודי. ששנינו, אמר רבי אלעזר בנו של רבי שמעון, כשנטה השמש כנפיו, ללכת בעז גלגליו החובטים בטלפיהם בעלוי אילנות גן עדן, וכל המלאכים העליונים, והחיה הקדושה, וכסא כבוד המלך, ובשמים של גן עדן, והאילנות, השמים והארץ וחילותיהם, מזדעזעים ומשבחים את אדון הכל. וזוקפות ורואות את אותיות השם הקדוש המפרש, החקוק בשמש במסעיו, ונותנות שבח לאדון העולמים. ויוצא אותו הקול, ואומרים לבריות, שאינם משגיחים ביקר המלך העליון, כשאר כל הבריות שהם משגיחים ונותנים שבח לשמו.
לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: