העלאת האדם בדיוקנו והתראתו - שלטון יקר ששכח פקוד אדונו
זוהר חדש · מדרש הנעלם בראשית בהמשכו - יצירת אדם עפר ונשמה, ושבחי הלילה בגנת אגוז · מאמר 19 · פיסקה 15
לשון הזוהר
דְּאָמַר רִבִּי יוֹסֵי אָמַר רִבִּי חִיָּיא, כַּד בְּרָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְבַר נָשׁ, אַסְקֵיהּ קַמֵּיהּ בְּדִיוֹקְנֵיהּ, וְהוּא יָתֵיב וְאַתְרֵי בֵיהּ, וְאָמַר לֵיהּ אֲנָא עָבִיד לָךְ, בְּגִינִי לְמֶהֱוֵי אַתְּ שׁוּלְטָנָא וּמַלְכָּא עַל כּוֹלָּא, בְּגִינִי. אֲנָא לְעֵילָא, וְאַנְתְּ לְתַתָּא. וְעוֹד, אֲנָא יָהֵיב בָּךְ נִשְׁמָתָא, לְמִנְדַע סוּכְלְתָנוּ וְחָכְמָתָא, מַה דְּלֵית כֵּן לִשְׁאָר בְּרִיָּין. הֱוֵי זָהִיר לְאִסְתַּכָּלָא בִּיקָרִי, הֱוֵי זָהִיר לְמֶעְבַּד פִּיקּוּדָי. וּבַר מִנִּי לָא יְהֵא שׁוּלְטָנָא יַקִּירָא כַּוָּותָךְ. וּמְנָא לָן דְּאַתְרֵיהּ בֵּיהּ, וְאַזְהֵיר לֵיהּ עַל דָּא. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (איוב כ״ח:כ״ח) ׳וַיֹּאמֶר לָאָדָם הֵן יִרְאַת ה' הִיא חָכְמָה וְסוּר מֵרָע בִּינָה׳. כְּלוֹמַר כְּשֶׁתָּחוּל יִרְאָתִי עָלֶיךָ אָז תַּשִּׂיג חָכְמָה, שֶׁהִיא לְמַעְלָה עַל הַכֹּל. כַּד חָמָא אָדָם, דְּהוּא שֻׁלְטָנָא יַקִּירָא עַל כּוֹלָּא, אִינְשֵׁי פִּיקּוּדָא דְּמָארֵיהּ, וְלָא עֲבַד מַה דְּאִתְפַּקַּד.
תרגום
שֶׁאָמַר רַבִּי יוֹסֵי אָמַר רַבִּי חִיָּיא, כְּשֶׁבָּרָא הקב"ה אֶת הָאָדָם, הֶעֱלָה אוֹתוֹ לְפָנָיו בִּדְיוֹקְנוֹ, וְהוּא יוֹשֵׁב וּמַזְהִיר בּוֹ, וְאָמַר לוֹ, אֲנִי עוֹשֶׂה אוֹתְךָ, בִּשְׁבִילִי, לִהְיוֹת אַתָּה שִׁלְטוֹן וּמֶלֶךְ עַל הַכֹּל, בִּשְׁבִילִי. אֲנִי לְמַעְלָה, וְאַתָּה לְמַטָּה. וְעוֹד, אֲנִי נוֹתֵן בְּךָ נְשָׁמָה, לָדַעַת שֵׂכֶל וְחָכְמָה, מַה שֶּׁאֵין כֵּן לִשְׁאָר הַבְּרִיּוֹת. הֱוֵי זָהִיר לְהִסְתַּכֵּל בִּיקָרִי, הֱוֵי זָהִיר לַעֲשׂוֹת פִּקּוּדַי, וְחוּץ מִמֶּנִּי לֹא יִהְיֶה שִׁלְטוֹן יָקָר כָּמוֹךָ. וּמִנַּיִן לָנוּ שֶׁהִזְהִיר בּוֹ, וְהִתְרָה בּוֹ עַל זֶה? זֶהוּ שֶׁכָּתוּב, (איוב כ״ח:כ״ח) ׳וַיֹּאמֶר לָאָדָם הֵן יִרְאַת׳ (איוב כח, כח) ' ׳ה' הִיא חָכְמָה וְסוּר מֵרָע בִּינָה׳, כְּלוֹמַר, כְּשֶׁתָּחוּל יִרְאָתִי עָלֶיךָ, אָז תַּשִּׂיג חָכְמָה, שֶׁהִיא לְמַעְלָה עַל הַכֹּל. כְּשֶׁרָאָה אָדָם, שֶׁהוּא שִׁלְטוֹן יָקָר עַל הַכֹּל, שָׁכַח פִּקּוּד אֲדוֹנוֹ, וְלֹא עָשָׂה מַה שֶּׁנִּפְקַד.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: דאמר רבי יוסי אמר רבי חייא, כד ברא קודשא בריך הוא לבר נש, אסקיה קמיה בדיוקניה, והוא יתיב ואתרי ביה, ואמר ליה אנא עביד לך, בגיני למהוי את שולטנא ומלכא על כולא, בגיני. אנא לעילא, ואנת לתתא. ועוד, אנא יהיב בך נשמתא, למנדע סוכלתנו וחכמתא, מה דלית כן לשאר בריין. הוי זהיר לאסתכלא ביקרי, הוי זהיר למעבד פיקודי. ובר מני לא יהא שולטנא יקירא כוותך. ומנא לן דאתריה ביה, ואזהיר ליה על דא. הדא הוא דכתיב, (איוב כ״ח:כ״ח) ׳ויאמר לאדם הן יראת ה' היא חכמה וסור מרע בינה׳. כלומר כשתחול יראתי עליך אז תשיג חכמה, שהיא למעלה על הכל. כד חמא אדם, דהוא שלטנא יקירא על כולא, אינשי פיקודא דמאריה, ולא עבד מה דאתפקד.
התרגום: שאמר רבי יוסי אמר רבי חייא, כשברא הקב"ה את האדם, העלה אותו לפניו בדיוקנו, והוא יושב ומזהיר בו, ואמר לו, אני עושה אותך, בשבילי, להיות אתה שלטון ומלך על הכל, בשבילי. אני למעלה, ואתה למטה. ועוד, אני נותן בך נשמה, לדעת שכל וחכמה, מה שאין כן לשאר הבריות. הוי זהיר להסתכל ביקרי, הוי זהיר לעשות פקודי, וחוץ ממני לא יהיה שלטון יקר כמוך. ומנין לנו שהזהיר בו, והתרה בו על זה? זהו שכתוב, (איוב כ״ח:כ״ח) ׳ויאמר לאדם הן יראת׳ (איוב כח, כח) ' ׳ה' היא חכמה וסור מרע בינה׳, כלומר, כשתחול יראתי עליך, אז תשיג חכמה, שהיא למעלה על הכל. כשראה אדם, שהוא שלטון יקר על הכל, שכח פקוד אדונו, ולא עשה מה שנפקד.
מן המפרשים
הסולם: מן המקבילה בתצוה מאמר ו, ג (קפב.) דהא כד ברא וכו' : כי כשברא הקב"ה את האדם, עשה אותו בצורה העליונה ונפח בו רוח קדוש הכלול משלשה כמו שהעמדנו, שיש בו, נפש רוח ונשמה, והנשמה היא למעלה מכולם, שהיא כח עליון לדעת ולשמור מצות הקב"ה.…
מקדש מלך, פירוש הרמ"ז: מן המקבילה בתצוה מאמר ו, ג (קפב.) ההיא נשמתא וכו' כאן רומז למ"ש הרב חילוק עבירות הכעס משאר עבירות כי שאר עבירות אינן עוקרות הנפש רק פוגמות אות' ובתיקון מקביל צאות' עביר' יוסר ממנה הפגם ההוא. משא"כ בעון הכעס. וז"ש מסאיב לה פגם…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: