נשמה לשולטים על כחות הארץ - ורוח הבהמה למשתתפים ההולכים בה
זוהר חדש · מדרש הנעלם בראשית בהמשכו - יצירת אדם עפר ונשמה, ושבחי הלילה בגנת אגוז · מאמר 19 · פיסקה 13
לשון הזוהר
׳רוֹקַע הָאָרֶץ וְצֶאֱצָאֶיהָ׳ - ר' יִצְחָק אָמַר, הִתְפַּשֵּׁט בָּהּ כָּל הַצּוּרוֹת וְהַכֹּחוֹת שֶׁבָּהּ. ׳נֹתֵן נְשָׁמָה לָעָם עָלֶיהָ׳ (שם מב, ה), לְאַחַר שֶׁהִיא עָשְׂתָה הַגּוּף, אֲנִי נָתַתִּי הַנְּשָׁמָה עָלֶיהָ. מַאי עָלֶיהָ, עַל אוֹתוֹ מַעֲשֶׂה הַגּוּף שֶׁעָשְׂתָה. ר' חִיָּיא אָמַר, עָלֶיהָ לְאוֹתָם הַשּׁוֹלְטִים עַל כּוֹחֹתֶיהָ, לָהֶם נָתַתִּי הַנְּשָׁמָה. ׳וְרוּחַ לַהוֹלְכִים בָּהּ׳ - לְאוֹתָם הַמִּשְׁתַּתְּפִים בָּהּ בְּכֹחוֹתֶיהָ, שֶׁאֵין לָהֶם אֶלָּא אוֹתָהּ נֶפֶשׁ חַיָּה, הַנִּקְרְאָה רוּחַ הַבְּהֵמָה הַיּוֹרֶדֶת לְמַטָה לָאָרֶץ. וְעַל כֵּן נֶאֱמַר ׳נוֹתֵן נְשָׁמָה לָעָם עָלֶיהָ׳, הַשּׁוֹלְטִים עָלֶיהָ עַל כֹּחוֹתֶיהָ, לָהֶם נְשָׁמָה קְדוֹשָׁה הַגְּזוּרָה מִלְּמַעְלָה. אֲבָל ׳לַהוֹלְכִים בָּהּ׳ הַמִּשְׁתַּתְּפִים עִמָּהּ בְּכוֹחוֹתֶיהָ, אֵין לָהֶם אֶלָא רוּחַ הַבְּהֵמָה הַיּוֹרֶדֶת, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (קהלת ג׳:כ״א) ׳וְרוּחַ לַהוֹלְכִים בָּהּ׳.
תרגום
׳רוֹקַע הָאָרֶץ וְצֶאֱצָאֶיהָ׳ (ישעיה מב, ה) - רַבִּי יִצְחָק אָמַר, הִתְפַּשֵּׁט בָּהּ כָּל הַצּוּרוֹת וְהַכֹּחוֹת שֶׁבָּהּ. ׳נֹתֵן נְשָׁמָה לָעָם עָלֶיהָ׳ (שם מב, ה), לְאַחַר שֶׁהִיא עָשְׂתָה הַגּוּף, אֲנִי נָתַתִּי הַנְּשָׁמָה עָלֶיהָ. מַהוּ ׳עָלֶיהָ׳? עַל אוֹתוֹ מַעֲשֵׂה הַגּוּף שֶׁעָשְׂתָה. רַבִּי חִיָּיא אָמַר, ׳עָלֶיהָ׳ לְאוֹתָם הַשּׁוֹלְטִים עַל כֹּחוֹתֶיהָ, לָהֶם נָתַתִּי הַנְּשָׁמָה. ׳וְרוּחַ לַהוֹלְכִים בָּהּ׳ (ישעיה מב, ה) - לְאוֹתָם הַמִּשְׁתַּתְּפִים בָּהּ בְּכֹחוֹתֶיהָ, שֶׁאֵין לָהֶם אֶלָּא אוֹתָהּ נֶפֶשׁ חַיָּה, הַנִּקְרֵאת רוּחַ הַבְּהֵמָה הַיּוֹרֶדֶת לְמַטָּה לָאָרֶץ. וְעַל כֵּן נֶאֱמַר ׳נוֹתֵן נְשָׁמָה לָעָם עָלֶיהָ׳, הַשּׁוֹלְטִים עָלֶיהָ עַל כֹּחוֹתֶיהָ, לָהֶם נְשָׁמָה קְדוֹשָׁה הַגְּזוּרָה מִלְּמַעְלָה. אֲבָל ׳לַהוֹלְכִים בָּהּ׳ הַמִּשְׁתַּתְּפִים עִמָּהּ בְּכֹחוֹתֶיהָ, אֵין לָהֶם אֶלָּא רוּחַ הַבְּהֵמָה הַיּוֹרֶדֶת, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב, (קהלת ג׳:כ״א) ׳וְרוּחַ לַהוֹלְכִים בָּהּ׳.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ׳רוקע הארץ וצאצאיה׳ - ר' יצחק אמר, התפשט בה כל הצורות והכחות שבה. ׳נתן נשמה לעם עליה׳ (שם מב, ה), לאחר שהיא עשתה הגוף, אני נתתי הנשמה עליה. מאי עליה, על אותו מעשה הגוף שעשתה. ר' חייא אמר, עליה לאותם השולטים על כוחתיה, להם נתתי הנשמה. ׳ורוח להולכים בה׳ - לאותם המשתתפים בה בכחותיה, שאין להם אלא אותה נפש חיה, הנקראה רוח הבהמה היורדת למטה לארץ. ועל כן נאמר ׳נותן נשמה לעם עליה׳, השולטים עליה על כחותיה, להם נשמה קדושה הגזורה מלמעלה. אבל ׳להולכים בה׳ המשתתפים עמה בכוחותיה, אין להם אלא רוח הבהמה היורדת, הדא הוא דכתיב, (קהלת ג׳:כ״א) ׳ורוח להולכים בה׳.
התרגום: ׳רוקע הארץ וצאצאיה׳ (ישעיה מב, ה) - רבי יצחק אמר, התפשט בה כל הצורות והכחות שבה. ׳נתן נשמה לעם עליה׳ (שם מב, ה), לאחר שהיא עשתה הגוף, אני נתתי הנשמה עליה. מהו ׳עליה׳? על אותו מעשה הגוף שעשתה. רבי חייא אמר, ׳עליה׳ לאותם השולטים על כחותיה, להם נתתי הנשמה. ׳ורוח להולכים בה׳ (ישעיה מב, ה) - לאותם המשתתפים בה בכחותיה, שאין להם אלא אותה נפש חיה, הנקראת רוח הבהמה היורדת למטה לארץ. ועל כן נאמר ׳נותן נשמה לעם עליה׳, השולטים עליה על כחותיה, להם נשמה קדושה הגזורה מלמעלה. אבל ׳להולכים בה׳ המשתתפים עמה בכחותיה, אין להם אלא רוח הבהמה היורדת, זהו שכתוב, (קהלת ג׳:כ״א) ׳ורוח להולכים בה׳.
לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: