אף רשעים שבגיהנם נוחים בשבת - יום שלם שאינו נגרע
זוהר חדש · מדרש הנעלם בראשית בהמשכו - קיום האדם מן הכח העליון ושבחי יום השבת · מאמר 18 · פיסקה 20
לשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, אָמַר רַב הוּנָא, אֲפִלּוּ הָרְשָׁעִים שֶׁבַּגֵּיהִנֹּם, מוּכְתָּרִין הֵם בְּיוֹם הַשַּׁבָּת, וְשׁוֹקְטִין וְנוֹחִין. דְּאָמַר רַב הוּנָּא, אֵין לְךָ רָשָׁע מִיִּשְׂרָאֵל שֶׁאֵין לוֹ מַעֲשִׂים טוֹבִים, דְּמַעַלְיָיא לְהוֹ לְעָלְמָא דְאָתֵי. וְאֵימָתַי מַעַלְיָיא לְהוֹ. בְּיוֹם הַשַּׁבָּת. לִהְיוֹת כֻּלָּם מוּכְתָּרִים בְּכֶתֶר שַׁבָּת. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי, וְכִי הָרְשָׁעִים שֶׁחִלְּלוּ שַׁבָּת בְּפַרְהֶסְיָא, יֵשׁ לָהֶם מַעֲלָה בְּכֶתֶר שַׁבָּת. אָמַר לֵיהּ, אֵין. דְּהָא תְּנַן, ׳וַיְהִי בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי לָקְטוּ לֶחֶם מִשְׁנֶה׳ (שמות טז) לְכָךְ נִדּוֹנִים הָרְשָׁעִים בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי מִשְׁנֶה, לְהַרְוִיחַ לָהֶם בְּיוֹם הַשַּׁבָּת. כִי יוֹם שַׁבָּת נִקְרָא שָׁלֵם, וְלֹא נִגְרַע. לְפִיכָךְ אֵינוֹ נִגְרַע מֵהַטוֹב וְהַהֲנָאָה שֶׁבּוֹ, בֵּין לַצַּדִּיקִים בֵּין לָרְשָׁעִים. וּלְהוֹרוֹת שֶׁלֹּא לְחִנָּם אָמְרָה תּוֹרָה, וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַשַּׁבָּת. וְהִזְהִירָה עַל יוֹם הַשַּׁבָּת, יוֹתֵר מִכָּל הַתּוֹרָה כּוּלָּהּ. וְתָאנָא, כָּל הַמְקַיִּים אֶת הַשַּׁבָּת, כְּאִלּוּ מְקַיִּים אֶת כָּל הַתּוֹרָה.
תרגום
בֹּא וּרְאֵה, אָמַר רַב הוּנָא, אֲפִלּוּ הָרְשָׁעִים שֶׁבַּגֵּיהִנֹּם, מֻכְתָּרִים הֵם בְּיוֹם הַשַּׁבָּת, וְשׁוֹקְטִים וְנוֹחִים. שֶׁאָמַר רַב הוּנָא, אֵין לְךָ רָשָׁע מִיִּשְׂרָאֵל שֶׁאֵין לוֹ מַעֲשִׂים טוֹבִים, הַמֵּיטִיבִים לוֹ לָעוֹלָם הַבָּא. וּמָתַי מֵיטִיבִים לוֹ. בְּיוֹם הַשַּׁבָּת. לִהְיוֹת כֻּלָּם מֻכְתָּרִים בְּכֶתֶר שַׁבָּת. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, וְכִי הָרְשָׁעִים שֶׁחִלְּלוּ שַׁבָּת בְּפַרְהֶסְיָא, יֵשׁ לָהֶם מַעֲלָה בְּכֶתֶר שַׁבָּת. אָמַר לוֹ, כֵּן. שֶׁהֲרֵי שָׁנִינוּ, ׳וַיְהִי בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי לָקְטוּ לֶחֶם מִשְׁנֶה׳ (שמות טז, כב) - לְכָךְ נִדּוֹנִים הָרְשָׁעִים בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי מִשְׁנֶה, לְהַרְוִיחַ לָהֶם בְּיוֹם הַשַּׁבָּת. כִּי יוֹם שַׁבָּת נִקְרָא שָׁלֵם, וְלֹא נִגְרָע. לְפִיכָךְ אֵינוֹ נִגְרָע מֵהַטּוֹב וְהַהֲנָאָה שֶׁבּוֹ, בֵּין לַצַּדִּיקִים בֵּין לָרְשָׁעִים. וּלְהוֹרוֹת שֶׁלֹּא לְחִנָּם אָמְרָה הַתּוֹרָה, וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַשַּׁבָּת. וְהִזְהִירָה עַל יוֹם הַשַּׁבָּת, יוֹתֵר מִכָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ. וְלָמַדְנוּ, כָּל הַמְקַיֵּים אֶת הַשַּׁבָּת, כְּאִלּוּ מְקַיֵּים אֶת כָּל הַתּוֹרָה.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: תא חזי, אמר רב הונא, אפלו הרשעים שבגיהנם, מוכתרין הם ביום השבת, ושוקטין ונוחין. דאמר רב הונא, אין לך רשע מישראל שאין לו מעשים טובים, דמעלייא להו לעלמא דאתי. ואימתי מעלייא להו. ביום השבת. להיות כלם מוכתרים בכתר שבת. אמר רבי יוסי, וכי הרשעים שחללו שבת בפרהסיא, יש להם מעלה בכתר שבת. אמר ליה, אין. דהא תנן, ׳ויהי ביום הששי לקטו לחם משנה׳ (שמות טז) לכך נדונים הרשעים ביום הששי משנה, להרויח להם ביום השבת. כי יום שבת נקרא שלם, ולא נגרע. לפיכך אינו נגרע מהטוב וההנאה שבו, בין לצדיקים בין לרשעים. ולהורות שלא לחנם אמרה תורה, ושמרתם את השבת. והזהירה על יום השבת, יותר מכל התורה כולה. ותאנא, כל המקיים את השבת, כאלו מקיים את כל התורה.
התרגום: בא וראה, אמר רב הונא, אפלו הרשעים שבגיהנם, מכתרים הם ביום השבת, ושוקטים ונוחים. שאמר רב הונא, אין לך רשע מישראל שאין לו מעשים טובים, המיטיבים לו לעולם הבא. ומתי מיטיבים לו. ביום השבת. להיות כלם מכתרים בכתר שבת. אמר רבי יוסי, וכי הרשעים שחללו שבת בפרהסיא, יש להם מעלה בכתר שבת. אמר לו, כן. שהרי שנינו, ׳ויהי ביום הששי לקטו לחם משנה׳ (שמות טז, כב) - לכך נדונים הרשעים ביום הששי משנה, להרויח להם ביום השבת. כי יום שבת נקרא שלם, ולא נגרע. לפיכך אינו נגרע מהטוב וההנאה שבו, בין לצדיקים בין לרשעים. ולהורות שלא לחנם אמרה התורה, ושמרתם את השבת. והזהירה על יום השבת, יותר מכל התורה כלה. ולמדנו, כל המקיים את השבת, כאלו מקיים את כל התורה.
לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: