ממלכת הזוהר › זוהר › זוהר חדש › מאמר 18: מדרש הנעלם בראשית בהמשכו - קיום האדם מן הכח העליון ושבחי יום השבת › פיסקה 19

טיול הקב"ה עם הצדיקים בגן עדן בכל שבת - ונזונים מזיו האספקלריא

זוהר חדש · מדרש הנעלם בראשית בהמשכו - קיום האדם מן הכח העליון ושבחי יום השבת · מאמר 18 · פיסקה 19

לשון הזוהר

רַב אָמַר, יוֹם שֶׁנִּכְסְפוּ קַמֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּרִיַּית שָׁמַיִם וָאָרֶץ וְרָאָה הַשַּׁבָּת שֶׁהִיא מְנוּחָה וּקְדוּשָּׁה, הֵכִינוֹ לַדּוֹרוֹת. וְתָאנָא, אֵין לְךָ בְּכָל שַׁבָּת וְשַׁבָּת, שֶׁאֵין הַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הוֹלֵךְ לָחוֹל עִם הַצַּדִּיקִים בַּגַּן עֵדֶן. וְנִיזּוֹנִין מֵהַהוּא זִיוָא דְּאַסְפַּקְלַרְיָא הַמְאִירָה. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (שיר השירים ד׳:ו׳) ׳עַד שֶׁיָּפוּחַ הַיּוֹם׳, זֶה יוֹם הַשַּׁבָּת. ׳אֵלֵךְ לִּי אֶל הַר הַמּוֹר וְאֶל גִּבְעַת הַלְּבוֹנָה׳ - זֶה הָעוֹלָם הַבָּא. וְאָמַר רַב הוּנָא, אַל תִּתְמַהּ עַל זֶה, וּמַה בָּעוֹלָם הַזֶּה נוֹתֵן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רוּחַ קָדוֹשׁ לְכָל אֶחָד וְאֶחָד בְּיוֹם הַשַּׁבָּת, וּמַכְתִּירָן בּוֹ. הַצַּדִּיקִים שֶׁיֶּשְׁנָם בָּעוֹלָם הַבָּא, אֵינוֹ דִּין לְהַכְתִּיר לָהֶם בְּיוֹם הַשַּׁבָּת בְּכֶתֶר.

תרגום

רַב אָמַר, יוֹם שֶׁנִּכְסְפוּ לִפְנֵי הקב"ה בְּרִיאַת שָׁמַיִם וָאָרֶץ, וְרָאָה אֶת הַשַּׁבָּת שֶׁהִיא מְנוּחָה וּקְדוּשָׁה, הֲכִינוֹ לַדּוֹרוֹת. וְלָמַדְנוּ, אֵין לְךָ בְּכָל שַׁבָּת וְשַׁבָּת, שֶׁאֵין הקב"ה הוֹלֵךְ לָחוֹל עִם הַצַּדִּיקִים בַּגַּן עֵדֶן. וְנִזּוֹנִים מֵאוֹתוֹ הַזִּיו שֶׁל הָאַסְפַּקְלַרְיָא הַמְּאִירָה. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב, (שיר השירים ד׳:ו׳) ׳עַד שֶׁיָּפוּחַ הַיּוֹם׳ (שיר השירים ד, ו) - זֶה יוֹם הַשַּׁבָּת. ׳אֵלֵךְ לִּי אֶל הַר הַמּוֹר וְאֶל גִּבְעַת הַלְּבוֹנָה׳ - זֶה הָעוֹלָם הַבָּא. וְאָמַר רַב הוּנָא, אַל תִּתְמַהּ עַל זֶה, וּמַה בָּעוֹלָם הַזֶּה נוֹתֵן הקב"ה רוּחַ קָדוֹשׁ לְכָל אֶחָד וְאֶחָד בְּיוֹם הַשַּׁבָּת, וּמַכְתִּירָם בּוֹ. הַצַּדִּיקִים שֶׁיֶּשְׁנָם בָּעוֹלָם הַבָּא, אֵינוֹ דִּין לְהַכְתִּיר לָהֶם בְּיוֹם הַשַּׁבָּת בְּכֶתֶר.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: רב אמר, יום שנכספו קמי קודשא בריך הוא בריית שמים וארץ וראה השבת שהיא מנוחה וקדושה, הכינו לדורות. ותאנא, אין לך בכל שבת ושבת, שאין הקדוש ברוך הוא הולך לחול עם הצדיקים בגן עדן. וניזונין מההוא זיוא דאספקלריא המאירה. הדא הוא דכתיב, (שיר השירים ד׳:ו׳) ׳עד שיפוח היום׳, זה יום השבת. ׳אלך לי אל הר המור ואל גבעת הלבונה׳ - זה העולם הבא. ואמר רב הונא, אל תתמה על זה, ומה בעולם הזה נותן הקדוש ברוך הוא רוח קדוש לכל אחד ואחד ביום השבת, ומכתירן בו. הצדיקים שישנם בעולם הבא, אינו דין להכתיר להם ביום השבת בכתר.

התרגום: רב אמר, יום שנכספו לפני הקב"ה בריאת שמים וארץ, וראה את השבת שהיא מנוחה וקדושה, הכינו לדורות. ולמדנו, אין לך בכל שבת ושבת, שאין הקב"ה הולך לחול עם הצדיקים בגן עדן. ונזונים מאותו הזיו של האספקלריא המאירה. זהו שכתוב, (שיר השירים ד׳:ו׳) ׳עד שיפוח היום׳ (שיר השירים ד, ו) - זה יום השבת. ׳אלך לי אל הר המור ואל גבעת הלבונה׳ - זה העולם הבא. ואמר רב הונא, אל תתמה על זה, ומה בעולם הזה נותן הקב"ה רוח קדוש לכל אחד ואחד ביום השבת, ומכתירם בו. הצדיקים שישנם בעולם הבא, אינו דין להכתיר להם ביום השבת בכתר.

לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: