העטרה שעטרו הצדיקים בדברי תורה - ו ׳יום חתנתו׳ משלש עשרה שנה
זוהר חדש · מדרש הנעלם בראשית בהמשכו - ׳מארת׳ חסר בתחית המתים ו ׳נעשה אדם׳ בשלשת האמנים · מאמר 17 · פיסקה 5
לשון הזוהר
אָמַר רִבִּי פִּנְחָס, זַכָּאִין אַתּוּן צַדִּיקַיָא לְמֶחֱמֵי בְּזִיוָוא יַקִּירָא עִלָּאָה דְּמַלְכָּא קַדִּישָׁא, דִּשְׁלָמָא כּוֹלָּא דִּילֵיהּ. וּבְאֵיזֶה זְכוּתָא, בִּשְׁבִיל עֲטָרָה ׳שֶׁעִטְרָה לוֹ אִמּוֹ׳, בְּדִיל הַהוּא כִּתְרָא, דְּאַכְתְּרוּ לֵיהּ צַדִּיקַיָּא בְּמִלֵּי דְאוֹרַיְיתָא בְּעָלְמָא דֵין. אָמַר רִבִּי אַבָּהוּ, אִמּוֹ, כְּמוֹ אוּמוֹ. וְאֵיזֶהוּ אוֹם שֶׁל הַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. אֵלּוּ צַדִּיקִים שֶׁהֵם אוֹם הַיְדוּעָה לוֹ. בְּיוֹם חֲתוּנָתוֹ, חַתְנוּת דָּא מִמַּאן הוּא. אָמַר רִבִּי פִּנְחָס, מֵהַהוּא אוֹם, חֲתוּנָתוֹ שֶׁל אוֹתוֹ אוֹם שֶׁלּוֹ. מַהוּ חֲתוּנָתוֹ בְּיוֹמָא דְּכַשְׁרָן לְמֶעְבַּד פִּיקּוּדֵי אוֹרַיְיתָא, דְּהוּא חֶדְוָותָא דְּצַדִּיקַיָא. וְאֵימָתַי כַּשְׁרָן. אָמַר רִבִּי יִצְחָק, מִתְּלֵיסַר שְׁנִין וּלְעֵילָא, דְּהַהוּא יוֹמָא חוֹבָתָא עַל צַדִּיקַיָא לְמֵיעְבַּד חֶדְוָותָא דְלִבָּא, כְּיוֹמָא דְסָלֵיק לַחוּפָּה. וּבְגִין הַהוּא זְכוּתָא, עָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאַתְעָרָא לְהוֹ וּלְעַבְרָא כָּרוֹזָא קָדָמֵיהוֹן בְּחֶדְוָה, ׳צְאֶינָה וּרְאֶינָה בְּנוֹת צִיּוֹן׳.
תרגום
אָמַר רַבִּי פִּנְחָס, זַכָּאִים אַתֶּם הַצַּדִּיקִים לִרְאוֹת בְּזִיו הַיָּקָר הָעֶלְיוֹן שֶׁל הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ, שֶׁכָּל הַשָּׁלוֹם שֶׁלּוֹ. וּבְאֵיזוֹ זְכוּת, בִּשְׁבִיל הָעֲטָרָה ׳שֶׁעִטְּרָה לוֹ אִמּוֹ׳, בִּגְלַל אוֹתוֹ הַכֶּתֶר, שֶׁהִכְתִּירוּ לוֹ הַצַּדִּיקִים בְּדִבְרֵי תוֹרָה בָּעוֹלָם הַזֶּה. אָמַר רַבִּי אַבָּהוּ, אִמּוֹ, כְּמוֹ אֻמּוֹ. וְאֵיזֶהוּ אֹם שֶׁל הקב"ה. אֵלּוּ הַצַּדִּיקִים שֶׁהֵם אֹם הַיְדוּעָה לוֹ. בְּיוֹם חֲתֻנָּתוֹ, חֲתֻנָּה זוֹ מִמִּי הִיא. אָמַר רַבִּי פִּנְחָס, מֵאוֹתוֹ הָאֹם, חֲתֻנָּתוֹ שֶׁל אוֹתוֹ הָאֹם שֶׁלּוֹ. מַה הִיא חֲתֻנָּתוֹ, בַּיּוֹם הַכָּשֵׁר לַעֲשׂוֹת מִצְווֹת הַתּוֹרָה, שֶׁהוּא שִׂמְחַת הַצַּדִּיקִים. וּמָתַי כְּשֵׁרִים. אָמַר רַבִּי יִצְחָק, מִשְּׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה וּלְמַעְלָה, שֶׁאוֹתוֹ הַיּוֹם חוֹבָה עַל הַצַּדִּיקִים לַעֲשׂוֹת שִׂמְחַת לֵב, כְּיוֹם שֶׁעוֹלֶה לַחֻפָּה. וּבִגְלַל אוֹתָהּ הַזְּכוּת, עָתִיד הקב"ה לְעוֹרֵר אוֹתָם וּלְהַעֲבִיר כָּרוֹז לִפְנֵיהֶם בְּשִׂמְחָה, ׳צְאֶינָה וּרְאֶינָה בְּנוֹת צִיּוֹן׳ (שיר השירים ג, יא).
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: אמר רבי פנחס, זכאין אתון צדיקיא למחמי בזיווא יקירא עלאה דמלכא קדישא, דשלמא כולא דיליה. ובאיזה זכותא, בשביל עטרה ׳שעטרה לו אמו׳, בדיל ההוא כתרא, דאכתרו ליה צדיקיא במלי דאורייתא בעלמא דין. אמר רבי אבהו, אמו, כמו אומו. ואיזהו אום של הקדוש ברוך הוא. אלו צדיקים שהם אום הידועה לו. ביום חתונתו, חתנות דא ממאן הוא. אמר רבי פנחס, מההוא אום, חתונתו של אותו אום שלו. מהו חתונתו ביומא דכשרן למעבד פיקודי אורייתא, דהוא חדוותא דצדיקיא. ואימתי כשרן. אמר רבי יצחק, מתליסר שנין ולעילא, דההוא יומא חובתא על צדיקיא למיעבד חדוותא דלבא, כיומא דסליק לחופה. ובגין ההוא זכותא, עתיד הקדוש ברוך הוא לאתערא להו ולעברא כרוזא קדמיהון בחדוה, ׳צאינה וראינה בנות ציון׳.
התרגום: אמר רבי פנחס, זכאים אתם הצדיקים לראות בזיו היקר העליון של המלך הקדוש, שכל השלום שלו. ובאיזו זכות, בשביל העטרה ׳שעטרה לו אמו׳, בגלל אותו הכתר, שהכתירו לו הצדיקים בדברי תורה בעולם הזה. אמר רבי אבהו, אמו, כמו אמו. ואיזהו אם של הקב"ה. אלו הצדיקים שהם אם הידועה לו. ביום חתנתו, חתנה זו ממי היא. אמר רבי פנחס, מאותו האם, חתנתו של אותו האם שלו. מה היא חתנתו, ביום הכשר לעשות מצוות התורה, שהוא שמחת הצדיקים. ומתי כשרים. אמר רבי יצחק, משלש עשרה שנה ולמעלה, שאותו היום חובה על הצדיקים לעשות שמחת לב, כיום שעולה לחפה. ובגלל אותה הזכות, עתיד הקב"ה לעורר אותם ולהעביר כרוז לפניהם בשמחה, ׳צאינה וראינה בנות ציון׳ (שיר השירים ג, יא).