ממלכת הזוהר › זוהר › זוהר חדש › מאמר 17: מדרש הנעלם בראשית בהמשכו - ׳מארת׳ חסר בתחית המתים ו ׳נעשה אדם׳ בשלשת האמנים › פיסקה 3

בקשת רבי חייא לטעום מתיקות הדבש - ונדרו עד שנקרא רבה

זוהר חדש · מדרש הנעלם בראשית בהמשכו - ׳מארת׳ חסר בתחית המתים ו ׳נעשה אדם׳ בשלשת האמנים · מאמר 17 · פיסקה 3

לשון הזוהר

אַשְׁכַח לְרַבִּי חִיָּיא, אֲמַר לֵיהּ בְּמָטוֹ מִינָךְ רַבִּי אַבָּהוּ, דְּאֶטְעוֹם מֵהַהוּא מְתִיקָא דְּדוּבְשָׁא, דְּאַמְצֵית מִגְּזֵירַת קַדִּישִׁין עִילָּאִין. אָמַר לֵיהּ, חֲרָרָתָא דַּאֲפֵיקוּתָא, וְסוּבְתָא דְּדוּבְשָׁא, לָא מִתְיַישְׁבֵי כַּחֲדָא. וְאַף עַל פִּי כֵּן אוֹלֵיף לֵיהּ. בָּכָה ר' חִיָּיא וַאֲמַר, נַדִּירְנָא עָלַי, דְעַד דְּאוֹלֵיף קַמֵּי מָארֵיהוֹן דְּמַתְנִיתָּא עִילָּאָה, לָא אֵיתֵיב הָכָא. יָתֵיב תַּמָּן תְּרֵיסַר שְׁנִין, כַּד אָתָא קָארוֹ לֵיהּ ר' חִיָּיא רַבָּה. אָמַר רִבִּי יִצְחָק, אוֹר גָּנוּז לְצַדִּיקַיָא לֶעָתִיד לָבֹא, הַהוּא דְּהוּא גָּנוּז. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (תהילים צ״ז:י״א) ׳אוֹר זָרוּעַ לַצַּדִּיק וּלְיִשְׁרֵי לֵב שִׂמְחָה׳.

תרגום

מָצָא אֶת רַבִּי חִיָּיא, אָמַר לוֹ, בְּבַקָּשָׁה מִמְּךָ רַבִּי אַבָּהוּ, שֶׁאֶטְעַם מֵאוֹתָהּ מְתִיקוּת הַדְּבַשׁ, שֶׁהוֹצֵאתָ מִגְּזֵרַת הַקְּדוֹשִׁים הָעֶלְיוֹנִים. אָמַר לוֹ, עוּגַת סֻבִּין וְסֻבֵּי דְּבַשׁ אֵינָם מִתְיַשְּׁבִים כְּאֶחָד. וְאַף עַל פִּי כֵן לִמְּדוֹ. בָּכָה רַבִּי חִיָּיא וְאָמַר, נוֹדֵר אֲנִי עַל עַצְמִי, שֶׁעַד שֶׁאֶלְמַד לִפְנֵי בַּעֲלֵי הַמִּשְׁנָה הָעֶלְיוֹנָה, לֹא אֵשֵׁב כָּאן. יָשַׁב שָׁם שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה, עַד שֶׁבָּאוּ וְקָרְאוּ לוֹ רַבִּי חִיָּיא רַבָּה. אָמַר רַבִּי יִצְחָק, אוֹר גָּנוּז לַצַּדִּיקִים לֶעָתִיד לָבֹא, הוּא זֶה שֶׁהוּא גָּנוּז. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב, (תהילים צ״ז:י״א) ׳אוֹר זָרוּעַ לַצַּדִּיק וּלְיִשְׁרֵי לֵב שִׂמְחָה׳ (תהלים צז, יא).

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: אשכח לרבי חייא, אמר ליה במטו מינך רבי אבהו, דאטעום מההוא מתיקא דדובשא, דאמצית מגזירת קדישין עילאין. אמר ליה, חררתא דאפיקותא, וסובתא דדובשא, לא מתיישבי כחדא. ואף על פי כן אוליף ליה. בכה ר' חייא ואמר, נדירנא עלי, דעד דאוליף קמי מאריהון דמתניתא עילאה, לא איתיב הכא. יתיב תמן תריסר שנין, כד אתא קארו ליה ר' חייא רבה. אמר רבי יצחק, אור גנוז לצדיקיא לעתיד לבא, ההוא דהוא גנוז. הדא הוא דכתיב, (תהילים צ״ז:י״א) ׳אור זרוע לצדיק ולישרי לב שמחה׳.

התרגום: מצא את רבי חייא, אמר לו, בבקשה ממך רבי אבהו, שאטעם מאותה מתיקות הדבש, שהוצאת מגזרת הקדושים העליונים. אמר לו, עוגת סבין וסבי דבש אינם מתישבים כאחד. ואף על פי כן למדו. בכה רבי חייא ואמר, נודר אני על עצמי, שעד שאלמד לפני בעלי המשנה העליונה, לא אשב כאן. ישב שם שתים עשרה שנה, עד שבאו וקראו לו רבי חייא רבה. אמר רבי יצחק, אור גנוז לצדיקים לעתיד לבא, הוא זה שהוא גנוז. זהו שכתוב, (תהילים צ״ז:י״א) ׳אור זרוע לצדיק ולישרי לב שמחה׳ (תהלים צז, יא).

לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים