׳נעשה אדם׳ אני ואתם - הגוף משלשתכם והנשמה שלי
זוהר חדש · מדרש הנעלם בראשית בהמשכו - ׳מארת׳ חסר בתחית המתים ו ׳נעשה אדם׳ בשלשת האמנים · מאמר 17 · פיסקה 15
לשון הזוהר
כַד אֲתָא יוֹמָא שְׁתִיתָאָה, כָּלְהוֹ הֲווֹ זְמִינִין לְמִבְרֵי כִּשְׁאָר יוֹמִין. אֲמַר לוֹן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, לָא שׁוּם חַד מִנְּכוֹן, יָכֵיל לְמֶעְבַּד בְּרִיָה דָא בִּלְחוֹדוֹי, כִּשְׁאָר כָּל בְּרִיָּין דַּהֲווֹ עַד כָּאן, אֶלָּא כּוּלְכוֹן תִּתְחַבְּרוּן כַּחֲדָא וַאֲנָא עִמְכוֹן, וְנַעֲבֵיד אֵינָשָׁא. דְּהָא אַתּוּן לָא תֵיכְלוּל לְמֶעְבְּדֵיהּ בִּלְחוֹדֵיכוֹן, אֲבָל גּוּפָא יְהֵא דִילְכוֹן תְּלָתֵיכוֹן, וְנִשְׁמָתָא דִילִי. וּלְפִיכָךָ קְרָא לוֹן קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וַאֲמַר לוֹן נַעֲשֶׂה אָדָם, אֲנָא וְאַתּוּן. אֲנָא נִשְׁמָתָא, וְאַתּוּן גּוּפָא. וְכָךְ הוּא, דְּגוּפָא הוּא מִתְּלָתְהוֹן, דַּהֲווֹ אוּמָּנִין בְּעוֹבָדָא דִּבְרֵאשִׁית, וְנִשְׁמָתָא יָהֲבָהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דְּאִשְׁתַּתַּף עִמְּהוֹן בָּהּ.
תרגום
כְּשֶׁבָּא הַיּוֹם הַשִּׁשִּׁי, כֻּלָּם הָיוּ מְזֻמָּנִים לִבְרֹא כִּשְׁאָר הַיָּמִים. אָמַר לָהֶם הקב"ה, אֵין אֶחָד מִכֶּם, יָכוֹל לַעֲשׂוֹת בְּרִיָּה זוֹ לְבַדּוֹ, כִּשְׁאָר כָּל הַבְּרִיּוֹת שֶׁהָיוּ עַד כָּאן, אֶלָּא כֻּלְּכֶם תִּתְחַבְּרוּ כְּאֶחָד וַאֲנִי עִמָּכֶם, וְנַעֲשֶׂה אָדָם. שֶׁהֲרֵי אַתֶּם לֹא תוּכְלוּ לַעֲשׂוֹתוֹ לְבַדְּכֶם, אֲבָל הַגּוּף יִהְיֶה שֶׁלָּכֶם שְׁלָשְׁתְּכֶם, וְהַנְּשָׁמָה שֶׁלִּי. וּלְפִיכָךְ קָרָא לָהֶם הקב"ה, וְאָמַר לָהֶם נַעֲשֶׂה אָדָם, אֲנִי וְאַתֶּם. אֲנִי הַנְּשָׁמָה, וְאַתֶּם הַגּוּף. וְכָךְ הוּא, שֶׁהַגּוּף הוּא מִשְּׁלָשְׁתָּם, שֶׁהָיוּ אֻמָּנִים בְּמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, וְהַנְּשָׁמָה נְתָנָהּ הקב"ה, שֶׁהִשְׁתַּתֵּף עִמָּהֶם בָּהּ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: כד אתא יומא שתיתאה, כלהו הוו זמינין למברי כשאר יומין. אמר לון הקדוש ברוך הוא, לא שום חד מנכון, יכיל למעבד בריה דא בלחודוי, כשאר כל בריין דהוו עד כאן, אלא כולכון תתחברון כחדא ואנא עמכון, ונעביד אינשא. דהא אתון לא תיכלול למעבדיה בלחודיכון, אבל גופא יהא דילכון תלתיכון, ונשמתא דילי. ולפיכך קרא לון קודשא בריך הוא, ואמר לון נעשה אדם, אנא ואתון. אנא נשמתא, ואתון גופא. וכך הוא, דגופא הוא מתלתהון, דהוו אומנין בעובדא דבראשית, ונשמתא יהבה קודשא בריך הוא, דאשתתף עמהון בה.
התרגום: כשבא היום הששי, כלם היו מזמנים לברא כשאר הימים. אמר להם הקב"ה, אין אחד מכם, יכול לעשות בריה זו לבדו, כשאר כל הבריות שהיו עד כאן, אלא כלכם תתחברו כאחד ואני עמכם, ונעשה אדם. שהרי אתם לא תוכלו לעשותו לבדכם, אבל הגוף יהיה שלכם שלשתכם, והנשמה שלי. ולפיכך קרא להם הקב"ה, ואמר להם נעשה אדם, אני ואתם. אני הנשמה, ואתם הגוף. וכך הוא, שהגוף הוא משלשתם, שהיו אמנים במעשה בראשית, והנשמה נתנה הקב"ה, שהשתתף עמהם בה.
לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: