ממלכת הזוהר › זוהר › זוהר חדש › מאמר 16: מדרש הנעלם בראשית בהמשכו - שמש יעקב הגנוזה, דרשת הילד על שלשה הרועים, ומסעי השמש › פיסקה 8

שירת השמש במסעיו - ו ׳שמש בגבעון דום׳ דום מלומר שירה

זוהר חדש · מדרש הנעלם בראשית בהמשכו - שמש יעקב הגנוזה, דרשת הילד על שלשה הרועים, ומסעי השמש · מאמר 16 · פיסקה 8

לשון הזוהר

סָלֵיק מִתְּחוֹת אַרְעָא. וּמַגִּיעַ לְהַהוּא דַרְגָּא דְּאִתְקְרֵי קַרְבוּסָא, בִּלְשׁוֹן יָוָן. וּמֵהַהוּא דַרְגָּא שָׁרֵי לְמֵיסַק לְעֵילָא, וְקַל גַּלְגְּלוֹהִי אִשְׁתְּמַע לְכוּלְהוּ רְקִיעֲיָא בְּמַטְלָנוֹהִי, לְמֵיזַל עִם שִׁירָתֵיהּ דְּהוּא אֲמַר. ׳וְלָא הֲוָה׳ בַּר נָשׁ דִּשְׁמַע לֵיהּ, בַּר מִמּשֶׁה, דְּהֲוָה מְהֵימָן מַלְכָּא, וִיהוֹשֻׁעַ דִּמְשַׁמֵּשׁ לֵיהּ. וְכַד אִיצְטְרִיךְ לֵיהּ יְהוֹשֻׁעַ, לַאֲגָחָא קְרָבָא, וַהֲוָה שְׁמַע קָל נְעִימוּתָא, וּנְהִימוּתָא דְּשִׁמְשָׁא, לָא יָכֵיל לֵיהּ לְמִיסְבַּל. מַה כְּתִיב. (יהושע י׳:י״ב) ׳וַיֹּאמֶר לְעֵינֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁמֶשׁ בְּגִבְעוֹן דּוֹם׳. מַאי דּוֹם. דּוֹם, מִלּוֹמַר שִׁירָה. דּוֹם, מִקָּל נְעִימוּתָא וּנְהִימוּתָא דִּילָךְ, דְּהָא הֲוָה שְׁמַע קוֹל מַטְלָנוֹהִי בְּמַטְלָנוּתֵיהּ.

תרגום

עָלָה מִתַּחַת הָאָרֶץ, וּמַגִּיעַ לְאוֹתָהּ מַדְרֵגָה שֶׁנִּקְרֵאת קַרְבּוּסָא, בִּלְשׁוֹן יָוָן, וּמֵאוֹתָהּ מַדְרֵגָה מַתְחִיל לַעֲלוֹת לְמַעְלָה, וְקוֹל גַּלְגַּלָּיו נִשְׁמָע לְכָל הָרְקִיעִים בְּמַסָּעָיו, לָלֶכֶת עִם שִׁירָתוֹ שֶׁהוּא אוֹמֵר. ׳וְלֹא הָיָה׳ אָדָם שֶׁשָּׁמַע אוֹתוֹ, חוּץ מִמֹּשֶׁה, שֶׁהָיָה מֶלֶךְ נֶאֱמָן, וִיהוֹשֻׁעַ הַמְשַׁמֵּשׁ אוֹתוֹ. וּכְשֶׁהֻצְרַךְ לִיהוֹשֻׁעַ, לְעָרֹךְ קְרָב, וְהָיָה שׁוֹמֵעַ קוֹל נְעִימוּת וּנְהִימַת הַשֶּׁמֶשׁ, לֹא יָכוֹל הָיָה לְסָבְלוֹ. מַה כָּתוּב? (יהושע י׳:י״ב) ׳וַיֹּאמֶר לְעֵינֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁמֶשׁ בְּגִבְעוֹן דּוֹם׳ (יהושע י, יב). מַהוּ ׳דּוֹם׳? ׳דּוֹם׳, מִלּוֹמַר שִׁירָה. ׳דּוֹם׳, מִקּוֹל נְעִימוּתְךָ וּנְהִימָתְךָ, שֶׁהֲרֵי הָיָה שׁוֹמֵעַ קוֹל מַסָּעָיו בִּנְסִיעָתוֹ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: סליק מתחות ארעא. ומגיע לההוא דרגא דאתקרי קרבוסא, בלשון יון. ומההוא דרגא שרי למיסק לעילא, וקל גלגלוהי אשתמע לכולהו רקיעיא במטלנוהי, למיזל עם שירתיה דהוא אמר. ׳ולא הוה׳ בר נש דשמע ליה, בר ממשה, דהוה מהימן מלכא, ויהושע דמשמש ליה. וכד איצטריך ליה יהושע, לאגחא קרבא, והוה שמע קל נעימותא, ונהימותא דשמשא, לא יכיל ליה למיסבל. מה כתיב. (יהושע י׳:י״ב) ׳ויאמר לעיני ישראל שמש בגבעון דום׳. מאי דום. דום, מלומר שירה. דום, מקל נעימותא ונהימותא דילך, דהא הוה שמע קול מטלנוהי במטלנותיה.

התרגום: עלה מתחת הארץ, ומגיע לאותה מדרגה שנקראת קרבוסא, בלשון יון, ומאותה מדרגה מתחיל לעלות למעלה, וקול גלגליו נשמע לכל הרקיעים במסעיו, ללכת עם שירתו שהוא אומר. ׳ולא היה׳ אדם ששמע אותו, חוץ ממשה, שהיה מלך נאמן, ויהושע המשמש אותו. וכשהצרך ליהושע, לערך קרב, והיה שומע קול נעימות ונהימת השמש, לא יכול היה לסבלו. מה כתוב? (יהושע י׳:י״ב) ׳ויאמר לעיני ישראל שמש בגבעון דום׳ (יהושע י, יב). מהו ׳דום׳? ׳דום׳, מלומר שירה. ׳דום׳, מקול נעימותך ונהימתך, שהרי היה שומע קול מסעיו בנסיעתו.

לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: