ממלכת הזוהר › זוהר › זוהר חדש › מאמר 16: מדרש הנעלם בראשית בהמשכו - שמש יעקב הגנוזה, דרשת הילד על שלשה הרועים, ומסעי השמש › פיסקה 1

׳ויזרח לו השמש׳ - השמש הגנוזה שרואה יעקב לבדו

זוהר חדש · מדרש הנעלם בראשית בהמשכו - שמש יעקב הגנוזה, דרשת הילד על שלשה הרועים, ומסעי השמש · מאמר 16 · פיסקה 1

לשון הזוהר

בֵּיהּ שַׁעֲתָא, הֲוָה עָצִיב יַעֲקֹב, אֲמַר מָארֵי עָלְמָא, הָא נְהִירוּתָא דִילִי אִתְיְיהֵיבְתָּא לְעֵשָׂו. יָצְאָה ב"ק וְאָמְרָה ׳וְאַתָּה אַל תִּירָא עַבְדִי יַעֲקֹב וְגו'׳ וּנְהִירוּתָא דִילָךְ לָךְ אִתְגְּנֵיז וְלִבְנָיךְ. אֲמַר אוֹרֵינָא לִי. בֵּיהּ שַׁעֲתָא אַפֵּיק קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא הַהוּא שִׁמְשָׁא דְּחָמֵי לֵיהּ יַעֲקֹב, וְלָא בַר נָשׁ אָחֳרָא. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (בראשית ל״ב:ל״ב) וַיִּזְרַח ל"וֹ הַשֶּׁמֶשׁ. אוֹתוֹ הַשֶּׁמֶשׁ שֶׁהָיָה גָנוּז. ׳כַּאֲשֶׁר עָבַר אֶת פְּנוּאֵל׳. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, כְּשֶׁנִּצַּח שָׂרוֹ שֶׁל עֵשָׂו. לוֹ מַשְׁמַע וְלֹא לְאַחֵר. וְאַף עַל גַּב דְּיַעֲקֹב אִתְהַנֵּי לְמֶחְזְיֵיא דְּנָצַח לְרַבְרְבָא דְעֵשָׂו, מַה כְּתִיב בֵּיהּ. (שם) ׳וְהוּא צוֹלֵעַ עַל יְרֵכוֹ׳. אָמַר רִבִּי אַחָא, נְהוֹרָא נָהֵיר, אֲבָל לִבֵּיהּ הֲוָה חָשׁוּךְ, עַל נָפְקֵי יְרֵכֵיהּ דְּיִשְׁתַּעְבְּדוּן תְּחוֹתוֹהִי דְעֵשָׂו.

תרגום

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, הָיָה יַעֲקֹב עָצוּב, אָמַר, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, הֲרֵי אוֹרִי נִתַּן לְעֵשָׂו. יָצְאָה בַּת קוֹל וְאָמְרָה, ׳וְאַתָּה אַל תִּירָא עַבְדִּי יַעֲקֹב וְגוֹ'׳, וְאוֹרְךָ לְךָ נִגְנַז וּלְבָנֶיךָ. אָמַר, הוֹאִיל לִי. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הוֹצִיא הקב"ה אֶת הַשֶּׁמֶשׁ הַהוּא שֶׁרוֹאֶה אוֹתָהּ יַעֲקֹב, וְלֹא אָדָם אַחֵר. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב, (בראשית ל״ב:ל״ב) ׳וַיִּזְרַח ל"וֹ הַשֶּׁמֶשׁ׳, אוֹתוֹ הַשֶּׁמֶשׁ שֶׁהָיָה גָּנוּז. ׳כַּאֲשֶׁר עָבַר אֶת פְּנוּאֵל׳ (בראשית לב, לב). אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, כְּשֶׁנִּצַּח אֶת שָׂרוֹ שֶׁל עֵשָׂו. ׳לוֹ׳ מַשְׁמָע וְלֹא לְאַחֵר. וְאַף עַל פִּי שֶׁיַּעֲקֹב נֶהֱנָה לִרְאוֹת שֶׁנִּצַּח אֶת שָׂרוֹ שֶׁל עֵשָׂו, מַה כָּתוּב בּוֹ? (שם) ׳וְהוּא צוֹלֵעַ עַל יְרֵכוֹ׳. אָמַר רַבִּי אַחָא, אוֹר הֵאִיר, אֲבָל לִבּוֹ הָיָה חָשׁוּךְ, עַל שֶׁיֵּצְאוּ מִיְּרֵכוֹ שֶׁיִּשְׁתַּעְבְּדוּ תַּחַת עֵשָׂו.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ביה שעתא, הוה עציב יעקב, אמר מארי עלמא, הא נהירותא דילי אתייהיבתא לעשו. יצאה ב"ק ואמרה ׳ואתה אל תירא עבדי יעקב וגו'׳ ונהירותא דילך לך אתגניז ולבניך. אמר אורינא לי. ביה שעתא אפיק קודשא בריך הוא ההוא שמשא דחמי ליה יעקב, ולא בר נש אחרא. הדא הוא דכתיב, (בראשית ל״ב:ל״ב) ויזרח ל"ו השמש. אותו השמש שהיה גנוז. ׳כאשר עבר את פנואל׳. אמר רבי יוסי, כשנצח שרו של עשו. לו משמע ולא לאחר. ואף על גב דיעקב אתהני למחזייא דנצח לרברבא דעשו, מה כתיב ביה. (שם) ׳והוא צולע על ירכו׳. אמר רבי אחא, נהורא נהיר, אבל לביה הוה חשוך, על נפקי ירכיה דישתעבדון תחותוהי דעשו.

התרגום: באותה שעה, היה יעקב עצוב, אמר, רבונו של עולם, הרי אורי נתן לעשו. יצאה בת קול ואמרה, ׳ואתה אל תירא עבדי יעקב וגו'׳, ואורך לך נגנז ולבניך. אמר, הואיל לי. באותה שעה הוציא הקב"ה את השמש ההוא שרואה אותה יעקב, ולא אדם אחר. זהו שכתוב, (בראשית ל״ב:ל״ב) ׳ויזרח ל"ו השמש׳, אותו השמש שהיה גנוז. ׳כאשר עבר את פנואל׳ (בראשית לב, לב). אמר רבי יוסי, כשנצח את שרו של עשו. ׳לו׳ משמע ולא לאחר. ואף על פי שיעקב נהנה לראות שנצח את שרו של עשו, מה כתוב בו? (שם) ׳והוא צולע על ירכו׳. אמר רבי אחא, אור האיר, אבל לבו היה חשוך, על שיצאו מירכו שישתעבדו תחת עשו.

לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים