שמש יעקב והאור הרב - גנוזים לצדיקים לעתיד לבא
זוהר חדש · מדרש הנעלם בראשית בהמשכו - פרשת המאורות, מעוט הלבנה לשלטון עשו ויעקב, וארבעה פרקי הדין · מאמר 15 · פיסקה 25
לשון הזוהר
תָּנוּ רַבָּנָן זִימְנָא חָדָא הֲוָה אָזֵיל ר"י בְּאוֹרְחָא, פָּגַע בֵּיהּ ר' יִרְמְיָה, וְאָזְלוּ כַּחֲדָא. פָּגְעוּ בְּהַהוּא טוּרָא, וַהֲוָה טוּרָא דָּחִיל עֲלֵיהֶן. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי לְרַבִּי יִרְמְיָה, נֵימָא מִילֵי דְאוֹרַיְיתָא, וְנֵיזֵיל. אָמַר רִבִּי חִיָּיא, בְּוַדַּאי דְּאָמְרֵי חַכִּימֵי מַתְנִיתָּא, שִׁמְּשָׁא דְּהֲוָה לְיַעֲקֹב, עַד כַּמָּה לֶהֱוֵי דָא. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי, אֵימָא לָךְ מִלָּה דְּהֲוָה אֲמַר אַבָּא, דְּהַהוּא שִׁמְשָׁא וּנְהוֹרָא סַגִּיאָה דְּהֲוָה לְיַעֲקֹב, גָנִיז הוּא לַצַּדִּיקִים לֶעָתִיד לָבֹא. וְלָא דָא הוּא שִׁמְשָׁא דְּמִשְׁתַּמְּשִׁין בָּהּ בְּנוֹהִי דְּעֵשָׂו, וְאִתְגַּזַּר דְּיִשְׁתַּעְבְּדוּן בְנוֹהִּי דְּיַעֲקֹב תְּחוֹתוֹהִי.
תרגום
שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ, פַּעַם אַחַת הָיָה הוֹלֵךְ ר"י בַּדֶּרֶךְ, פָּגַע בּוֹ רַבִּי יִרְמְיָה, וְהָלְכוּ יַחְדָּו. פָּגְעוּ בְּהַר הַהוּא, וְהָיָה הָהָר מַפְחִיד עֲלֵיהֶם. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי לְרַבִּי יִרְמְיָה, נֹאמַר דִּבְרֵי תוֹרָה, וְנֵלֵךְ. אָמַר רַבִּי חִיָּיא, בְּוַדַּאי שֶׁאוֹמְרִים חַכְמֵי הַמִּשְׁנָה, הַשֶּׁמֶשׁ שֶׁהָיְתָה לְיַעֲקֹב, עַד כַּמָּה תִּהְיֶה זוֹ? אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, אֹמַר לְךָ דָּבָר שֶׁהָיָה אוֹמֵר אַבָּא, שֶׁאוֹתָהּ הַשֶּׁמֶשׁ וְהָאוֹר הָרַב שֶׁהָיָה לְיַעֲקֹב, גָּנוּז הוּא לַצַּדִּיקִים לֶעָתִיד לָבֹא. וְלֹא זוֹ הִיא הַשֶּׁמֶשׁ שֶׁמִּשְׁתַּמְּשִׁים בָּהּ בְּנֵי עֵשָׂו, וְנִגְזַר שֶׁיִּשְׁתַּעְבְּדוּ בְּנֵי יַעֲקֹב תַּחְתֶּיהָ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: תנו רבנן זימנא חדא הוה אזיל ר"י באורחא, פגע ביה ר' ירמיה, ואזלו כחדא. פגעו בההוא טורא, והוה טורא דחיל עליהן. אמר רבי יוסי לרבי ירמיה, נימא מילי דאורייתא, וניזיל. אמר רבי חייא, בודאי דאמרי חכימי מתניתא, שמשא דהוה ליעקב, עד כמה להוי דא. אמר רבי יוסי, אימא לך מלה דהוה אמר אבא, דההוא שמשא ונהורא סגיאה דהוה ליעקב, גניז הוא לצדיקים לעתיד לבא. ולא דא הוא שמשא דמשתמשין בה בנוהי דעשו, ואתגזר דישתעבדון בנוהי דיעקב תחותוהי.
התרגום: שנו רבותינו, פעם אחת היה הולך ר"י בדרך, פגע בו רבי ירמיה, והלכו יחדו. פגעו בהר ההוא, והיה ההר מפחיד עליהם. אמר רבי יוסי לרבי ירמיה, נאמר דברי תורה, ונלך. אמר רבי חייא, בודאי שאומרים חכמי המשנה, השמש שהיתה ליעקב, עד כמה תהיה זו? אמר רבי יוסי, אמר לך דבר שהיה אומר אבא, שאותה השמש והאור הרב שהיה ליעקב, גנוז הוא לצדיקים לעתיד לבא. ולא זו היא השמש שמשתמשים בה בני עשו, ונגזר שישתעבדו בני יעקב תחתיה.