ממלכת הזוהר › זוהר › זוהר חדש › מאמר 15: מדרש הנעלם בראשית בהמשכו - פרשת המאורות, מעוט הלבנה לשלטון עשו ויעקב, וארבעה פרקי הדין › פיסקה 17

רחמנות הקב"ה בעצת זכרון התרועה - הריעו לפני ונושעתם

זוהר חדש · מדרש הנעלם בראשית בהמשכו - פרשת המאורות, מעוט הלבנה לשלטון עשו ויעקב, וארבעה פרקי הדין · מאמר 15 · פיסקה 17

לשון הזוהר

רַבִּי יוֹסֵי בֶּן פַּזִי אוֹמֵר, בֹּא וּרְאֵה רַחְמָנוּתוֹ שֶׁל הַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אַף עַל פִּי שֶׁבֵּית דִּין שֶׁל מַעְלָה בָּאִין לַעֲמֹד בַּדִּין, וְלָדוּן אֶת הַבְּרִיּוֹת, וּלְהוֹרוֹת לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא זְכוּת וְחוֹבָה שֶׁל בְּנֵי אָדָם. דְּתָאנֵי ר' יוֹסֵי בֶּן פַּזִי, שָׁלשׁ כִּתּוֹת שֶׁל מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת עוֹמְדִין עַל הַדִּין בְּיוֹם רֹאשׁ הַשָּׁנָה. יֵשׁ מֵהֶם שֶׁהֵם מוֹרִים זְכוּת לְטוֹבָה. וְיֵשׁ מֵהֶם חוֹבָה לְרָעָה. וְתָּא חֲזֵי, רַחְמָנוּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנָּתַן עֵצָה לְהִנָּצֵל מִן הַדִּין. דְּתַנְיָא מַהוּ דִּכְתִּיב, (ויקרא כ״ג:כ״ד) זִכְרוֹן תְּרוּעָה לָא אַשְׁכַּחְנָא זְכִירָה לִתְרוּעָה, אֶלָּא הַאי דְּאָמַר רִבִּי יוֹסֵי, כְּתִיב (במדבר י׳:ט׳) ׳וְכִי תָבֹאוּ מִלְחָמָה בְּאַרְצְכֶם עַל הַצַּר וְגו'׳ וַהֲרֵעֹתֶם וְגו', וְזֵכֶר לִתְרוּעָה זוֹ, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הָרִיעוּ לְפָנַי בִּתְרוּעָה זוֹ, שֶׁהִיא זִכְרוֹן אוֹתָהּ הַתְּרוּעָה, מִיָּד, ׳וְנוֹשַׁעְתֶּם מֵאֹיְבֵיכֶם׳.

תרגום

רַבִּי יוֹסֵי בֶּן פַּזִּי אוֹמֵר, בֹּא וּרְאֵה רַחְמָנוּתוֹ שֶׁל הקב"ה, אַף עַל פִּי שֶׁבֵּית דִּין שֶׁל מַעְלָה בָּאִים לַעֲמֹד בַּדִּין, וְלָדוּן אֶת הַבְּרִיּוֹת, וּלְהוֹרוֹת לִפְנֵי הקב"ה זְכוּת וְחוֹבָה שֶׁל בְּנֵי אָדָם. שֶׁשָּׁנָה רַבִּי יוֹסֵי בֶּן פַּזִּי, שָׁלֹשׁ כִּתּוֹת שֶׁל מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת עוֹמְדִים עַל הַדִּין בְּיוֹם רֹאשׁ הַשָּׁנָה. יֵשׁ מֵהֶם שֶׁהֵם מוֹרִים זְכוּת לְטוֹבָה, וְיֵשׁ מֵהֶם חוֹבָה לְרָעָה. וּבֹא רְאֵה, רַחְמָנוּתוֹ שֶׁל הקב"ה, שֶׁנָּתַן עֵצָה לְהִנָּצֵל מִן הַדִּין. שֶׁשָּׁנִינוּ, מַהוּ שֶׁכָּתוּב, (ויקרא כ״ג:כ״ד) ׳זִכְרוֹן תְּרוּעָה׳? לֹא מָצָאנוּ זְכִירָה לִתְרוּעָה, אֶלָּא זֶה שֶׁאָמַר רַבִּי יוֹסֵי, כָּתוּב (במדבר י׳:ט׳) ׳וְכִי תָבֹאוּ מִלְחָמָה בְּאַרְצְכֶם עַל הַצַּר וְגוֹ'׳ (במדבר י, ט) ׳וַהֲרֵעֹתֶם וְגוֹ'׳, וְזֵכֶר לִתְרוּעָה זוֹ, אָמַר הקב"ה, הָרִיעוּ לְפָנַי בִּתְרוּעָה זוֹ, שֶׁהִיא זִכְרוֹן אוֹתָהּ הַתְּרוּעָה, מִיָּד, ׳וְנוֹשַׁעְתֶּם מֵאוֹיְבֵיכֶם׳.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: רבי יוסי בן פזי אומר, בא וראה רחמנותו של הקדוש ברוך הוא, אף על פי שבית דין של מעלה באין לעמד בדין, ולדון את הבריות, ולהורות לפני הקדוש ברוך הוא זכות וחובה של בני אדם. דתאני ר' יוסי בן פזי, שלש כתות של מלאכי השרת עומדין על הדין ביום ראש השנה. יש מהם שהם מורים זכות לטובה. ויש מהם חובה לרעה. ותא חזי, רחמנותו של הקדוש ברוך הוא, שנתן עצה להנצל מן הדין. דתניא מהו דכתיב, (ויקרא כ״ג:כ״ד) זכרון תרועה לא אשכחנא זכירה לתרועה, אלא האי דאמר רבי יוסי, כתיב (במדבר י׳:ט׳) ׳וכי תבאו מלחמה בארצכם על הצר וגו'׳ והרעתם וגו', וזכר לתרועה זו, אמר הקדוש ברוך הוא, הריעו לפני בתרועה זו, שהיא זכרון אותה התרועה, מיד, ׳ונושעתם מאיביכם׳.

התרגום: רבי יוסי בן פזי אומר, בא וראה רחמנותו של הקב"ה, אף על פי שבית דין של מעלה באים לעמד בדין, ולדון את הבריות, ולהורות לפני הקב"ה זכות וחובה של בני אדם. ששנה רבי יוסי בן פזי, שלש כתות של מלאכי השרת עומדים על הדין ביום ראש השנה. יש מהם שהם מורים זכות לטובה, ויש מהם חובה לרעה. ובא ראה, רחמנותו של הקב"ה, שנתן עצה להנצל מן הדין. ששנינו, מהו שכתוב, (ויקרא כ״ג:כ״ד) ׳זכרון תרועה׳? לא מצאנו זכירה לתרועה, אלא זה שאמר רבי יוסי, כתוב (במדבר י׳:ט׳) ׳וכי תבאו מלחמה בארצכם על הצר וגו'׳ (במדבר י, ט) ׳והרעתם וגו'׳, וזכר לתרועה זו, אמר הקב"ה, הריעו לפני בתרועה זו, שהיא זכרון אותה התרועה, מיד, ׳ונושעתם מאויביכם׳.

מן המפרשים

מקדש מלך: מן המקבילה בשמות מאמר מו, ב (יט:) א"ר יוסי לאו מלה ברירא היא פי' ענין שתי דמעות לא ידענו פירושם דהא א"ל וכו' דהיינו ששאלתי לאובא טמיא על פי' ב' דמעות ונמצא שקרן ולכך א"ל ר"א לאו בתר וכו' דמלה ברירא היא ואמרו בפ' הרואה דנ"ט רב…

מהרח"ו: מן המקבילה בשמות מאמר מו, ב (יט:) מוריד שתי דמעות לים הגדול מוריד שתי דמעות לים הגדול. הם ב' ספירות: מי' כתרי מלכא. הם י' ספירות, והם גבורה והוד:

הסולם: מן המקבילה בשמות מאמר מו, ב (יט:) אמר ר' אלעזר וכו': אר"א בוא וראה, רחמנותו של הקב"ה, כשהוא מרחם על ישראל, כופה למדת הדין ומורידה ומרחם עליהם. והיינו שלמדנו שהקדוש ברוך הוא מוריד שתי דמעות לים הגדול. ושואל מה המה שתי דמעות.…

לכל המפרשים על פיסקה זו