ממלכת הזוהר › זוהר › זוהר חדש › מאמר 15: מדרש הנעלם בראשית בהמשכו - פרשת המאורות, מעוט הלבנה לשלטון עשו ויעקב, וארבעה פרקי הדין › פיסקה 15

דין הפסח על התבואה והעצרת על הפרות - ובראש השנה אף צעדיו נמנים

זוהר חדש · מדרש הנעלם בראשית בהמשכו - פרשת המאורות, מעוט הלבנה לשלטון עשו ויעקב, וארבעה פרקי הדין · מאמר 15 · פיסקה 15

לשון הזוהר

וְכָלְהוֹ דִּינִין אֵלּוּ, בְּגִינֵיהוֹן דִּבְנֵי נָשָׁא עָבִיד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא דִּינָא בְּעָלְמָא. בַּפֶּסַח, עַל הַתְּבוּאָה, מַאי קָא מַשְׁמַע לָן. אָמַר רִבִּי יִצְחָק, עַל תְּבוּאָה מַמָּשׁ. דְּאָמַר רִבִּי יִצְחָק, בַּשָּׁנָה שֶׁעָבְרָה נָתַן לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא תְּבוּאָה סִיפּוּקָא דְעָלְמָא. לָא מְעַשְׂרִין לֵיהּ בְּנֵי נָשָׁא, וְלָא יַהֲבֵי לְמֵיכַל מִנֵּיהּ לְמִסְכְּנֵי וּלְיַתְמֵי וּלְאַרְמַלְתֵּי, כַּד אָתֵי שַׁתָּא דָא דָּאִין לְכָל עָלְמָא עַל הַהוּא תְּבוּאָה דְּהֲוָה בְּשַׁתָּא דְּעָבְרָה. בַּעֲצֶרֶת דָּן אֶת הָעוֹלָם, עַל אֵיזֶה עָוֹן. עַל עֲוֹן פֵּירוֹת הָאִילָן, שֶׁלֹּא הִמְתִּינוּ שְׁנוֹת עָרְלָתָם, וְשֶׁלֹּא הִנִּיחוּם בַּשְּׁבִיעִית לֶעָנִי וְלַגֵּר. בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה דָּן כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, גּוּפוֹת בְּנֵי אָדָם וְהַנְּשָׁמוֹת, וּפוֹקֵד אוֹתָם, וְדָן אוֹתָם עַל כָּל מַה שֶּׁעָשׂוּ כָּל הַשָּׁנָה כֻּלָּהּ. וְתָאנָא, אֲפִילּוּ צְעָדָיו שֶׁל אָדָם נִמְנִין וּבָאִין בַּדִּין בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳וְכָל צְעָדַי יִסְפּוֹר׳ (שם לא).

תרגום

וְכָל הַדִּינִים הָאֵלֶּה, בִּשְׁבִיל בְּנֵי אָדָם עוֹשֶׂה הקב"ה דִּין בָּעוֹלָם. בַּפֶּסַח, עַל הַתְּבוּאָה, מָה זֶה מַשְׁמִיעַ לָנוּ? אָמַר רַבִּי יִצְחָק, עַל תְּבוּאָה מַמָּשׁ. שֶׁאָמַר רַבִּי יִצְחָק, בַּשָּׁנָה שֶׁעָבְרָה נָתַן לָהֶם הקב"ה תְּבוּאָה סִפּוּק הָעוֹלָם, לֹא עִשְּׂרוּ אוֹתָהּ בְּנֵי אָדָם, וְלֹא נָתְנוּ לֶאֱכֹל מִמֶּנָּה לָעֲנִיִּים וְלַיְתוֹמִים וְלָאַלְמָנוֹת, כְּשֶׁבָּאָה שָׁנָה זוֹ, דָּן אֶת כָּל הָעוֹלָם עַל אוֹתָהּ הַתְּבוּאָה שֶׁהָיְתָה בַּשָּׁנָה שֶׁעָבְרָה. בַּעֲצֶרֶת דָּן אֶת הָעוֹלָם, עַל אֵיזֶה עָוֹן? עַל עֲוֹן פֵּרוֹת הָאִילָן, שֶׁלֹּא הִמְתִּינוּ שְׁנוֹת עָרְלָתָם, וְשֶׁלֹּא הִנִּיחוּם בַּשְּׁבִיעִית לֶעָנִי וְלַגֵּר. בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה דָּן כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, גּוּפוֹת בְּנֵי אָדָם וְהַנְּשָׁמוֹת, וּפוֹקֵד אוֹתָם, וְדָן אוֹתָם עַל כָּל מַה שֶּׁעָשׂוּ כָּל הַשָּׁנָה כֻּלָּהּ. וְשָׁנִינוּ, אֲפִלּוּ צְעָדָיו שֶׁל אָדָם נִמְנִים וּבָאִים בַּדִּין בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב, ׳וְכָל צְעָדַי יִסְפֹּר׳ (שם לא).

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: וכלהו דינין אלו, בגיניהון דבני נשא עביד קודשא בריך הוא דינא בעלמא. בפסח, על התבואה, מאי קא משמע לן. אמר רבי יצחק, על תבואה ממש. דאמר רבי יצחק, בשנה שעברה נתן להם הקדוש ברוך הוא תבואה סיפוקא דעלמא. לא מעשרין ליה בני נשא, ולא יהבי למיכל מניה למסכני וליתמי ולארמלתי, כד אתי שתא דא דאין לכל עלמא על ההוא תבואה דהוה בשתא דעברה. בעצרת דן את העולם, על איזה עון. על עון פירות האילן, שלא המתינו שנות ערלתם, ושלא הניחום בשביעית לעני ולגר. בראש השנה דן כל העולם כלו, גופות בני אדם והנשמות, ופוקד אותם, ודן אותם על כל מה שעשו כל השנה כלה. ותאנא, אפילו צעדיו של אדם נמנין ובאין בדין באותו היום, הדא הוא דכתיב, ׳וכל צעדי יספור׳ (שם לא).

התרגום: וכל הדינים האלה, בשביל בני אדם עושה הקב"ה דין בעולם. בפסח, על התבואה, מה זה משמיע לנו? אמר רבי יצחק, על תבואה ממש. שאמר רבי יצחק, בשנה שעברה נתן להם הקב"ה תבואה ספוק העולם, לא עשרו אותה בני אדם, ולא נתנו לאכל ממנה לעניים וליתומים ולאלמנות, כשבאה שנה זו, דן את כל העולם על אותה התבואה שהיתה בשנה שעברה. בעצרת דן את העולם, על איזה עון? על עון פרות האילן, שלא המתינו שנות ערלתם, ושלא הניחום בשביעית לעני ולגר. בראש השנה דן כל העולם כלו, גופות בני אדם והנשמות, ופוקד אותם, ודן אותם על כל מה שעשו כל השנה כלה. ושנינו, אפלו צעדיו של אדם נמנים ובאים בדין באותו היום, זהו שכתוב, ׳וכל צעדי יספר׳ (שם לא).

לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים