ממלכת הזוהר › זוהר › זוהר חדש › מאמר 15: מדרש הנעלם בראשית בהמשכו - פרשת המאורות, מעוט הלבנה לשלטון עשו ויעקב, וארבעה פרקי הדין › פיסקה 11

גזרת השמש לעשו והלבנה ליעקב - והשעבוד בגלות לזכות לעולם הבא

זוהר חדש · מדרש הנעלם בראשית בהמשכו - פרשת המאורות, מעוט הלבנה לשלטון עשו ויעקב, וארבעה פרקי הדין · מאמר 15 · פיסקה 11

לשון הזוהר

וּמִלָּה דָא דַּאֲמַר חַבְרָנָא, כָּךְ הוּא, וְכֵן גָּזַרְנָא בְּרָזָא דְמַתְנִיתָּא דִילָן, דְּכַד בְּרָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְשִׁמְשָׁא וּלְסִיהֲרָא, גְּזַר עַל שִׁמְשָׁא, דְּאִתְחַזַּר לְמֶהֱוֵי שׁוּלְטָנָא דְּעֵשָׂו. וּגְזַר עַל סִיהֲרָא, לְמֶהֱוֵי בְּעָלְמָא דֵין, שׁוּלְטָנָא דְּיַעֲקֹב. וּמַנֵּי עֲלֵיהוֹן רַבְרְבִין תַּקִּיפִין, עַד דְּיֵיתוֹן תְּרֵין אוּמַּיָיא אִלֵּין. וְהַהוּא רַבְרְבָנָא, דְאִתְמַנֵּי עַל סִיהֲרָא, בְּגִין אוּמָּה דְיַעֲקֹב, בָּעָא מִן קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דְּיִתְיְיהֵב שׁוּלְטָנָא לְסִיהֲרָא בְּעָלְמָא דֵין, כְּלוֹמַר לָאוּמָּה דְּיַעֲקֹב. אֲמַר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְכִי מָה בָּעְיָיא אוּמָּה דְּיַעֲקֹב, אֶלָּא לְעָלְמָא דְאָתֵי, וּלְשַׁלְטָאָה לְהוֹ עַל כָּל עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת. אֲבָל בְּעָלְמָא דֵין, לְכִי וּמַעֲטִי אֶת עַצְמֵךְ, וְאִשְׁתַּעְבִּידִי בְּגָלוּתָא, לְמִזְכֵּי לְעָלְמָא דְאָתֵי. כַד אָתֵי אוּמָּה דְיַעֲקֹב, אִתְרַעֲמוּ קַמֵּיהּ דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עַל דְּאִתְנְטַל מִנְּהוֹן שׁוּלְטָנָא, וְאִתְיְהֵיבַת לְעֵשָׂו. אֲמַר לְהוֹן קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְכִי מָה אַתּוּן בָּעָאן שׁוּלְטָנָא דְּעָלְמָא דֵין, דְּהָא אֲנָא עַרְבָאָה לְשַׁלְטָאָה לְכוֹ לְעָלְמָא דְאָתֵי, עַל כָּל הָאוּמּוֹת. וּבְגִין כָּךְ הַקְרִיבוּ עָלַי כַּפָּרָה, כְּלוֹמַר עַל אוֹתָהּ הַבְטָחָה שֶׁאֲנִי עָרֵב בוֹ, הַקְרִיבוּ כַּפָּרָה, וְאִתְעַסְּקוּ בְּאוֹרָיְיתָא, וְעָלַי לָתֵת לָכֶם שָׂכָר טוֹב, וְעָלַי לְהַשְׁלִיט אֶתְכֶם עַל כָּל הָאוּמּוֹת, שֶׁעַל כָּךְ מִיעַטְתִּי אֶת הַיָּרֵחַ בָּעוֹלָם הַזֶּה. אָתָא ר' יוֹסֵי חֲמוֹי, וּנְשָׁקֵיהּ בְּרֵישֵׁיהּ, קָרָא לִבְרַתֵּיהּ וַאֲמַר לָהּ, קוֹטְפִּיזָא דִּנְהִירוּתָא, וּבוּצִינָא דְּאִיתְפְּרָשָׁא בְּטַבְוָון, אִית גַּבָּךְ, זַכָּאָה אַנְתְּ, זַכָּאָה חוּלָקָךְ, זַכָּאָה הוּא חוּלָקִי בְּעָלְמָא דֵין, דְּזָכֵינָא לְמֶחֱמֵי כָּךְ.

תרגום

וְדָבָר זֶה שֶׁאָמַר חֲבֵרֵנוּ, כָּךְ הוּא, וְכֵן גָּזַרְנוּ בְּסוֹד מִשְׁנָתֵנוּ, שֶׁכְּשֶׁבָּרָא הקב"ה אֶת הַשֶּׁמֶשׁ וְאֶת הַלְּבָנָה, גָּזַר עַל הַשֶּׁמֶשׁ, שֶׁחָזְרָה לִהְיוֹת שִׁלְטוֹן עֵשָׂו. וְגָזַר עַל הַלְּבָנָה, לִהְיוֹת בָּעוֹלָם הַזֶּה שִׁלְטוֹן יַעֲקֹב. וּמִנָּה עֲלֵיהֶם גְּדוֹלִים חֲזָקִים, עַד שֶׁיָּבוֹאוּ שְׁתֵּי הָאֻמּוֹת הַלָּלוּ. וְאוֹתוֹ הַגָּדוֹל, שֶׁמֻּנָּה עַל הַלְּבָנָה, בִּשְׁבִיל אֻמַּת יַעֲקֹב, בִּקֵּשׁ מֵהקב"ה, שֶׁיִּנָּתֵן שִׁלְטוֹן לַלְּבָנָה בָּעוֹלָם הַזֶּה, כְּלוֹמַר לְאֻמַּת יַעֲקֹב. אָמַר הקב"ה, וְכִי מָה צְרִיכָה אֻמַּת יַעֲקֹב? אֶלָּא לָעוֹלָם הַבָּא, וּלְהַשְׁלִיטָם עַל כָּל עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת. אֲבָל בָּעוֹלָם הַזֶּה, לְכִי וּמַעֲטִי אֶת עַצְמֵךְ, וְהִשְׁתַּעְבְּדִי בַּגָּלוּת, לִזְכּוֹת לָעוֹלָם הַבָּא. כְּשֶׁבָּאָה אֻמַּת יַעֲקֹב, הִתְרַעֲמוּ לִפְנֵי הקב"ה עַל שֶׁנִּטַּל מֵהֶם הַשִּׁלְטוֹן, וְנִתַּן לְעֵשָׂו. אָמַר לָהֶם הקב"ה, וְכִי מָה אַתֶּם רוֹצִים? שִׁלְטוֹן הָעוֹלָם הַזֶּה? הֲרֵי אֲנִי עָרֵב לְהַשְׁלִיט אֶתְכֶם לָעוֹלָם הַבָּא, עַל כָּל הָאֻמּוֹת. וּבִגְלַל זֶה הַקְרִיבוּ עָלַי כַּפָּרָה, כְּלוֹמַר עַל אוֹתָהּ הַבְטָחָה שֶׁאֲנִי עָרֵב בָּהּ, הַקְרִיבוּ כַּפָּרָה, וְעִסְקוּ בַּתּוֹרָה, וְעָלַי לָתֵת לָכֶם שָׂכָר טוֹב, וְעָלַי לְהַשְׁלִיט אֶתְכֶם עַל כָּל הָאֻמּוֹת, שֶׁעַל כָּךְ מִעַטְתִּי אֶת הַיָּרֵחַ בָּעוֹלָם הַזֶּה. בָּא רַבִּי יוֹסֵי חוֹתְנוֹ, וּנְשָׁקוֹ עַל רֹאשׁוֹ, קָרָא לְבִתּוֹ וְאָמַר לָהּ, כֶּתֶר שֶׁל אוֹר, וְנֵר הַמְּפֻזָּר בְּטוֹבוֹת, יֵשׁ אֶצְלֵךְ. אַשְׁרַיִךְ, אַשְׁרֵי חֶלְקֵךְ, אַשְׁרֵי חֶלְקִי בָּעוֹלָם הַזֶּה, שֶׁזָּכִיתִי לִרְאוֹת כָּזֹאת.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ומלה דא דאמר חברנא, כך הוא, וכן גזרנא ברזא דמתניתא דילן, דכד ברא קודשא בריך הוא לשמשא ולסיהרא, גזר על שמשא, דאתחזר למהוי שולטנא דעשו. וגזר על סיהרא, למהוי בעלמא דין, שולטנא דיעקב. ומני עליהון רברבין תקיפין, עד דייתון תרין אומייא אלין. וההוא רברבנא, דאתמני על סיהרא, בגין אומה דיעקב, בעא מן קודשא בריך הוא, דיתייהב שולטנא לסיהרא בעלמא דין, כלומר לאומה דיעקב. אמר קודשא בריך הוא, וכי מה בעייא אומה דיעקב, אלא לעלמא דאתי, ולשלטאה להו על כל עבודת כוכבים ומזלות. אבל בעלמא דין, לכי ומעטי את עצמך, ואשתעבידי בגלותא, למזכי לעלמא דאתי. כד אתי אומה דיעקב, אתרעמו קמיה דקודשא בריך הוא על דאתנטל מנהון שולטנא, ואתיהיבת לעשו. אמר להון קודשא בריך הוא, וכי מה אתון בעאן שולטנא דעלמא דין, דהא אנא ערבאה לשלטאה לכו לעלמא דאתי, על כל האומות. ובגין כך הקריבו עלי כפרה, כלומר על אותה הבטחה שאני ערב בו, הקריבו כפרה, ואתעסקו באורייתא, ועלי לתת לכם שכר טוב, ועלי להשליט אתכם על כל האומות, שעל כך מיעטתי את הירח בעולם הזה. אתא ר' יוסי חמוי, ונשקיה ברישיה, קרא לברתיה ואמר לה, קוטפיזא דנהירותא, ובוצינא דאיתפרשא בטבוון, אית גבך, זכאה אנת, זכאה חולקך, זכאה הוא חולקי בעלמא דין, דזכינא למחמי כך.

התרגום: ודבר זה שאמר חברנו, כך הוא, וכן גזרנו בסוד משנתנו, שכשברא הקב"ה את השמש ואת הלבנה, גזר על השמש, שחזרה להיות שלטון עשו. וגזר על הלבנה, להיות בעולם הזה שלטון יעקב. ומנה עליהם גדולים חזקים, עד שיבואו שתי האמות הללו. ואותו הגדול, שמנה על הלבנה, בשביל אמת יעקב, בקש מהקב"ה, שינתן שלטון ללבנה בעולם הזה, כלומר לאמת יעקב. אמר הקב"ה, וכי מה צריכה אמת יעקב? אלא לעולם הבא, ולהשליטם על כל עבודת כוכבים ומזלות. אבל בעולם הזה, לכי ומעטי את עצמך, והשתעבדי בגלות, לזכות לעולם הבא. כשבאה אמת יעקב, התרעמו לפני הקב"ה על שנטל מהם השלטון, ונתן לעשו. אמר להם הקב"ה, וכי מה אתם רוצים? שלטון העולם הזה? הרי אני ערב להשליט אתכם לעולם הבא, על כל האמות. ובגלל זה הקריבו עלי כפרה, כלומר על אותה הבטחה שאני ערב בה, הקריבו כפרה, ועסקו בתורה, ועלי לתת לכם שכר טוב, ועלי להשליט אתכם על כל האמות, שעל כך מעטתי את הירח בעולם הזה. בא רבי יוסי חותנו, ונשקו על ראשו, קרא לבתו ואמר לה, כתר של אור, ונר המפזר בטובות, יש אצלך. אשריך, אשרי חלקך, אשרי חלקי בעולם הזה, שזכיתי לראות כזאת.

לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים