ממלכת הזוהר › זוהר › זוהר חדש › מאמר 15: מדרש הנעלם בראשית בהמשכו - פרשת המאורות, מעוט הלבנה לשלטון עשו ויעקב, וארבעה פרקי הדין › פיסקה 10

׳ואשר חרב גאותך׳ - מלחמת החכמים בשמועה שלא נתישבה בלבם

זוהר חדש · מדרש הנעלם בראשית בהמשכו - פרשת המאורות, מעוט הלבנה לשלטון עשו ויעקב, וארבעה פרקי הדין · מאמר 15 · פיסקה 10

לשון הזוהר

פְּתַח רַבִּי אֶלְעָזָר פּוּמֵיהּ וַאֲמַר, (דברים ל״ג:כ״ט) אַשְׁרֶיךָ ׳יִשְׂרָאֵל מִי כָמוֹךָ עַם נוֹשַׁע בַּה' מָגֵן עֶזְרְךָ וַאֲשֶׁר חֶרֶב גַּאֲוָתֶךָ׳. וְכִי גַּאֲוָתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל חֶרֶב הוּא. לָא. דְּהָא הַחֶרֶב לְעֵשָׂו אִתְיְיהִיבַת, דִּכְתִיב (בראשית כ״ז:ל״ט-מ׳) ׳וְעַל חַרְבְּךָ תִּחְיֶה׳. אֲבָל יִשְׂרָאֵל, לָא. אֶלָּא הָכֵי שְׁמַעְנָא מֵאַבָּא, דְּאִלֵּין אִינוּן תָּא חֲזֵי, דְּכַד שָׁמְעִין מִלָּה, וְלָא אִתְיַישֵׁב בְּלִבְּהוֹן, דְּאִינוּן מַגִּיחִין דָּא עִם דָּא, כְּאִינוּן דְּמַגִּיחֵי קְרָבָא בְּחַרְבָּא, וּבָעְיָין לְקָטְלָא דָּא לְדָא.

תרגום

פָּתַח רַבִּי אֶלְעָזָר פִּיו וְאָמַר, (דברים ל״ג:כ״ט) אַשְׁרֶיךָ ׳יִשְׂרָאֵל מִי כָמוֹךָ עַם נוֹשַׁע בַּה' מָגֵן עֶזְרְךָ וַאֲשֶׁר חֶרֶב גַּאֲוָתֶךָ׳ (דברים לג, כט). וְכִי גַּאֲוָתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל חֶרֶב הִיא? לֹא, שֶׁהֲרֵי הַחֶרֶב לְעֵשָׂו נִתְּנָה, שֶׁכָּתוּב (בראשית כ״ז:ל״ט-מ׳) ׳וְעַל חַרְבְּךָ תִחְיֶה׳, אֲבָל יִשְׂרָאֵל, לֹא. אֶלָּא כָּךְ שָׁמַעְתִּי מֵאַבָּא, שֶׁאֵלֶּה הֵם, בֹּא רְאֵה, שֶׁכְּשֶׁשּׁוֹמְעִים דָּבָר, וְלֹא מִתְיַשֵּׁב בְּלִבָּם, שֶׁהֵם נִלְחָמִים זֶה עִם זֶה, כְּאוֹתָם הַנִּלְחָמִים בְּחֶרֶב, וְרוֹצִים לַהֲרֹג זֶה אֶת זֶה.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: פתח רבי אלעזר פומיה ואמר, (דברים ל״ג:כ״ט) אשריך ׳ישראל מי כמוך עם נושע בה' מגן עזרך ואשר חרב גאותך׳. וכי גאותן של ישראל חרב הוא. לא. דהא החרב לעשו אתייהיבת, דכתיב (בראשית כ״ז:ל״ט-מ׳) ׳ועל חרבך תחיה׳. אבל ישראל, לא. אלא הכי שמענא מאבא, דאלין אינון תא חזי, דכד שמעין מלה, ולא אתיישב בלבהון, דאינון מגיחין דא עם דא, כאינון דמגיחי קרבא בחרבא, ובעיין לקטלא דא לדא.

התרגום: פתח רבי אלעזר פיו ואמר, (דברים ל״ג:כ״ט) אשריך ׳ישראל מי כמוך עם נושע בה' מגן עזרך ואשר חרב גאותך׳ (דברים לג, כט). וכי גאותם של ישראל חרב היא? לא, שהרי החרב לעשו נתנה, שכתוב (בראשית כ״ז:ל״ט-מ׳) ׳ועל חרבך תחיה׳, אבל ישראל, לא. אלא כך שמעתי מאבא, שאלה הם, בא ראה, שכששומעים דבר, ולא מתישב בלבם, שהם נלחמים זה עם זה, כאותם הנלחמים בחרב, ורוצים להרג זה את זה.

לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים